כמו שכל אדם מזוהה בשם פרטי ושם משפחה, גם לצמחים יש שמות מלאים המורכבים משם סוג ושם מין ולעתים, אם מדובר בצמח שטופח באופן מלאכותי, גם בשם זן.
כל מי שראה אי פעם קטלוג צמחים רציני או דיבר עם דמות מקצועית מתחום הצמחים, הבין בוודאי ששמות הצמחים נוטים להיות ארוכים ומפורטים יותר מהשם המקובל. כך למשל צמח כמו זיפנוצה "וירידסנס" מוצג תחת השם האימתני זיפנוצה שועלי צורה מוריקה (Pennisetum alopecuroides var. viridescens). אני כאדם בעל אופי דקדקני וכחלק מרוח משתלת "בוטניקה" בה אני עובד כאגרונום, מאמין מאד במקצועיות ומקצועיות מתחילה, כך לדעתנו לפחות, בשמו הנכון של הצמח.
אך מהו בעצם אותו "שם"?
בכתבה הבאה ננסה להסביר את נושא הסיסטמטיקה בצורה בסיסית ביותר, כך שמצד אחד נוכל להעשיר את הידע של קוראי וקוראות כתבה זו ומצד שני לא לשקוע לטרחנות מתישה.
הכל מתחיל עם מדען שוודי בן המאה ה-18 בשם קארל לינאוס (Carl Linnaeus) שהגה מערכת למתן שמות לאורגניזמים בעולם שסביבו. המערכת התנהלה כולה בלטינית והיו לה חוקים ברורים מאד והיררכיה מוגדרת. עם השנים והתפתחות הטכנולוגיה גדלה והסתעפה המערכת הראשונית הזו, אך אנו נשאר ברמה הבסיסית (והמספיקה לחלוטין לצרכינו) של מתן שמות לאורגניזמים.
ראשית, מבחינת היררכיה:
הקבוצה הגדולה ביותר, לפחות בזמנו של לינאוס, הייתה הממלכה. צומח היא ממלכה אחת ובעלי חיים היא אחרת ואלו הן שתי הממלכות היחידות שהיו קיימות בתקופתו של לינאוס עצמו. כיום המדע מזהה 7 ממלכות ובהן פטריות (פטריות, למקרה שלא ידעתם, הן לא צמחים, שכן הן לא עושות פוטוסינתזה, כלומר הן לא מפיקות אנרגיה מאור השמש. למעשה, הפטריות קרובות יותר לבעלי חיים מאשר לצמחים) ועוד ארבע ממלכות נוספות המכילות אצות, חיידקים ועוד שאר יצורים מיקרוסקופיים.
לאחר הממלכה ישנן הדרגות הנמוכות יותר: מערכה->מחלקה->סדרה->משפחה->סוג->מין. זהו המיון הטבעי של האורגניזמים לפי לינאוס, כאשר הדרגה "זן" נכנסת מתחת הדרגה "מין" אך היא הגדרה אנושית לחלוטין של פרטים המציגים תכונות מסוימות ולכאורה אינה מתקיימת בצורה "טבעית".
כל דרגה מכילה מספר פרטים שווה או רב יותר לעומת הדרגה שמעליה, כלומר ישנם הרבה סוגים במשפחה והרבה מינים בסוג. יש כמובן גם יוצאים מן הכלל, כמו למשל העץ גינקו דו-אונתי, שבשל היותו קדום מאד נותר רק מין אחד בכלל המשפחה שלו. במשפחת השפתניים (אליה משתייכים רוב צמחי התבלין המוכרים בישראל כמו הרוזמרין, הלוונדר, האזוב והנענע), לשם השוואה, ישנם 3500 מינים אך כולם מחווירים לעומת משפחת הסחלביים, הגדולה ביותר מבין המשפחות בעולם הצומח, שבה ישנם למעלה מ-25 אלף מינים.
רוב ה"אקשן" מתרחש, לפחות מבחינת האנשים הפשוטים שמיון עולם הטבע אינו העיסוק העיקרי שלהם, מדרגת המשפחה ומטה. בין המשפחות המוכרות ניתן למצוא את הורדניים (ורדים ועצי פרי נשירים כדוגמת תפוח ושזיף), מורכבים (חרצית, סביון, חמנייה ועוד רבים) והדגניים (חיטה, שעורה, תירס וכמובן גם צמחי הנוי כמיסקנתוס, זיפנוצה, דוחן ועוד).
אז מה יש בשם?
השם המדעי של כל אורגניזם מורכב ממינימום של שתי מילים, סוג ו-מין, כאשר הסוג מופיע ראשון והמין מופיע שני. כאשר כותבים את השם בלטינית הסוג יופיע תמיד עם אות גדולה בהתחלה והמין באותיות קטנות.
ניקח את הצמח דוחן ענף בתור דוגמה. כאשר נכתוב את שמו הלטיני נרשום Panicum virgatum (פאניקום - סוג, וירגאטום - מין).
כאשר נכתוב את השם המדעי בעברית לא נעשה הבחנה מבחינת הכתיבה בין סוג למין ונרשום פשוט דוחן ענף. כאשר שם הסוג מורכב משתי מילים נשים מקף ביניהן כדי להבהיר ששתי המילים מהוות את שם הסוג ולא את הסוג והמין, כמו למשל במקרה של הצמח עב-גביע וירג'יני או זקן-נחש יפני.
אם כך, עולה השאלה - "מה הוא בעצם מין"? ובכן, מין הוא תוצר רבייה של שני פרטים המסוגל להעמיד בעצמו צאצאים פוריים. למשל - סוס הוא מין וכך גם חמור, שכן תוצר ההזדווגות של שני סוסים יביא להמלטה של סייח שיגדל להיות סוס אשר יוכל, בבוא היום, להעמיד בעצמו צאצאים (אותו הדבר נכון גם לגבי חמורים). תוצר ההזדווגות של סוס ואתון, לעומת זאת, הינו פרדה (Mule) אשר ידועה בכך שהיא תמיד עקרה ולכן פרדה *אינה* מין חדש אלא מכלוא בין מיני.
בעולם הטקסונומיה כאשר רוצים לציין שפרט מסויים הוא מכלוא בין שני פרטים אשר אינם משתייכים לאותו המין (כאמור- בדומה לפרדה) משתמשים באות X, כמו למשל בשמו התקני של הצמח קריפטברגיה - x Cryptbergia Rubra"" (ה-X מתייחס לעובדה שהצמח הוא תוצר של מכלוא בין שני סוגים שונים: קריפטנטוס ו-בילברגיה).
ויקיפדיה העברית מגדירה את המונח "זן" כך: "זן הוא מונח המשמש לרוב בתחום העסקי ומתייחס לצמח שטופח באמצעים מלאכותיים כדי להציג מאפיינים רצויים. למשל פרחי נוי בעלי צבעיים ייחודיים או צמחי פרי בעלי תפוקה גדולה יותר מצמח הבר". המשמעות הינה שזן הוא למעשה פרט יחיד בתוך מין אשר בודד על ידי האדם בשל תכונותיו השונות שנחשבו לרצויות ושהיו שונות מהמין המקורי (צבע פריחה שונה, צבע עלווה שונה וכדומה).
בדרך כלל זנים הינם פוריים אך תוצר הרבייה שלהם עם צמח אחר יביא, ברוב המקרים, ליצירת פרט השונה בתכונותיו מהוריו, כשם שילד שונה בתכונותיו מאימו ואביו על אף שהוא חולק את המטען הגנטי שלהם.
כאשר צמח הינו תוצר של הפרייה פשוטה אנו מכנים אותו לעתים "מכלוא" או "זריע" וזאת על מנת להבהיר כי אין לנו שליטה על תכונותיו של הצמח הסופי. הדבר נפוץ מאד בצמח האגפנתוס, אחד הצמחים הנפוצים ביותר בגינון הים תיכוני, אשר בהם ישנה שונות גדולה מאד בין הצמחים הזריעים. השוני יכול לבוא לידי ביטוי בתכונות כמו צבע הפריחה/ גודל הצמח/ רוחב העלה ועוד.
כמו כן, צמחים זריעים נוטים לעתים קרובות להיות עמידים יותר לתנאי סביבה (במיוחד בתנאים טבעיים ללא התערבות אנושית) שכן ישנה סלקציה טבעית כנגד צמחים חלשים כך שרק הצמחים הבריאים והחסונים ביותר מצליחים להעמיד צאצאים (ואלה, בתורם, יורשים את העמידות שלהם).
זנים, בניגוד למינים, עוברים תהליך משפטי של רישום וזוכים לשם ייחודי. השם נרשם לרוב לצד שמו המלא של הצמח אך ניתן לזהותו משום שהוא יהיה, ברוב המקרים, באנגלית (ולא בלטינית) ויהיה רשום תחת גרשיים. אם נחזור לצמח עליו דיברנו קודם, Panicum virgatum 'Northwind'- פאניקום (דוחן) הוא הסוג, וירגאטום (ענף) הוא המין ו'נורת'ווינד' הוא שמו של הזן. זן זה הינו תוצר של מכלוא טבעי בין צמחי דוחן שגדלו בבר בארצות הברית. האדם שהנביט את הזרעים שאסף מהם, גילה צמח אחד שתכונותיו שונות מהצמחים האחרים והחליט להתחיל לרבות אותו בצורה אל-מינית על מנת לשמור על תכונותיו.
מה היא רבייה אל-מינית אתם שואלים? ובכן, לשם שמירה על תכונותיהם זנים רבים נדרשים בריבוי אל-מיני, כלומר כזה אשר לא מערב הפרייה ויצירת זרע. ריבוי אל-מיני יכול להיות בצורת ייחורים, חלוקות, תרביות רקמה, הברכות ואולי עוד כמה שיטות. בצורה כזו נשמרות תכונותיו של צמח המקור.
ישנם גם זנים אשר ניתנים לריבוי באמצעות זרעים (נפוץ בעיקר בתחום הירקות) אך התהליך דורש מעט הבנה בביולוגיה וגנטיקה ולא נכנס אליו.
אני אישית מוצא את נושא הסיסטמטיקה מרתק וכל שם של צמח הופך להיות מעין פאזל - מדוע הוא קיבל את שמו, אילו מאפיינים דומים בו לצמחים אחרים מאותו הסוג ולמתקדמים- לנסות לזהות לאיזו משפחה משתייך צמח רק על סמך צפייה בו. מקווה שהצלחתי להדביק גם אתכם בחיידק הסקרנות לשמות הצמחים.
לקריאה נוספת אודות שמות של צמחים