Ellinikon Metropolitan Park - תכנון שמתחשב במשבר האקלים ובצורך לצמצם בפליטת הפחמן
פארק אליניקון מתוכנן להיות אחד המרחבים הציבוריים המשמעותיים ביותר באתונה, ונחשב ליעד שאפתני בהתחשב בעובדה שיש בעיר ארכיטקטורה אייקונית בה בעת הפארק יקבע סטנדרט חדש בתחום השיקום האקולוגי ויציג גישה חדשנית לתכנון ומימון של פארקים ציבוריים בכל העולם.
הפארק שישתרע על שטח של 600 דונם, עתיד לקום על גבי נמל התעופה הבינלאומי הישן של אתונה שהוצא משימוש ב-2001, הוא מתוכנן על ידי משרד אדריכלי נוף SASAKI והיעד שהציבו לעצמם הוא לקצץ את פליטות הפחמן ב-45% על ידי מניעה ושימוש חוזר בפליטות פחמן כל זאת בהשוואה לפרויקטים דומים. היעד של הפרויקט הוא שתוך 35 שנה לא תהייה פליטה של פחמן בכלל.
לאחר השלמתו, הפארק יהפוך ללב החברתי של אתונה ויספק חוויות חדשות למבקרים בעיר שאין בה פארק ציבורי בקנה מידה כזה.
גם מבחינת המימון יש כאן חדשנות: באמצעות הסכם חכירה ל-99 שנים, היזם היווני 'למדה' אמור לכסות את עלות התכנון, הבנייה והתפעול של הפארק בתמורה להכנסות מפיתוח אזורי מגורים ומסחר חדשים. "כדי לגרום לזה לקרות היה צורך בצו נשיאותי שהחליף את התקנות המקומיות ויצר סמכות היתר ייחודית", הסביר מייקל גרוב, FASLA, יו"ר אדריכלות נוף, הנדסה אזרחית ואקולוגיה, ואדריכל נוף ראשי בססאקי.
הפארק החדש והגדול יהיה כ-70 אחוז מגודלו של הסנטרל פארק של מנהטן וייבנה בשלושה שלבים.
בתוך הנוף הקיים יש שכבות של היסטוריה: שרידי יישובים פרהיסטוריים, אדמות חקלאיות, שדה תעופה נטוש ומקומות ששימשו את האולימפיאדה והיוו השראה לפרשנויות חדשות ולתכנון בר-קיימא.
לדברי 'סאסאקי', החברה האתונאית השתנתה, והפארק החדש שואף למלא חלל תרבותי. "....להרבה אתונאים בני זמננו אין יותר גישה לבית אבותם הכפרי, מה שעקר את מערכת היחסים התרבותית המסורתית עם הטבע וכתוצאה מכך נוצר נתק גובר בין התושבים העירוניים לנוף ” בנוסף, רוב השטחים הפתוחים באתונה הם "או נופים פסיביים הסמוכים להריסות עתיקות, או כיכרות ונופי רחוב היפר-אורבניים".
בדומה לסנטרל פארק, המטרה של פארק אלניקון היא להחזיר את הטבע לעיר. זה יתרחש על ידי יצירת נופים אקולוגיים יווניים, שלא רק יהדהדו ברמה התרבותית, אלא גם נועדו לאגור כמויות אדירות של פחמן.
צמחייה- הפארק החדש יכלול למעלה מ-3.3 מיליון צמחים מקומיים; ביניהם 31,000 עצים חדשים, המייצגים 86 מינים. הצוות יאסוף גם זרעים מעשבים וממיני גיאופיטים הקיימים באתר, תוך שילוב של מערכות אקולוגיות חדשות פנימה. יותר מ-70 אחוז מהפארק יהיה כהדגמה של שיקום הנוף היווני.
מים- כל הנופים הללו יוזנו מ-100 אחוז מים מוחזרים, שיאספו ממפעל טיהור שיוקם על ידי 'למדה'. בנוסף, אגם בשטח של 3.7 דונם, שהיה במקורו אתר אולימפי, ישמש כמאגר מי סערה לשעת חירום, יתמלא בחורף והמפלס שלו ירד לאט בקיץ. האגם יתמלא מחדש בעודפי מים מוחזרים ויטופל דרך אזור ביצה שתזרים אליו מים בקנה מידה גדול.
אנרגיה - במהלך העבודה הצוות חישב את השימוש הצפוי באנרגיה העתידית בפארק הענק, שיכלול מגרשי משחקים, גנים, חוות וחללי אירועים. זה אפשר לצוות לקבוע באיזה גודל צריך להיות מתקן אנרגיה סולארית באתר כדי לענות על 100 אחוז מצרכי האנרגיה.
שלוש דרכים לצמצם את כמות הפחמן בפרויקט
- החלפת אדמה מיובאת באדמה ממוחזרת- צעד שיחסוך כ-43,000 טונות של פחמן בכל שלבי הפרויקט.
- הפחתת הצורך בבטון חדש, חיסכון של עוד 41,000 טון של פחמן בכל השלבים.
- שימוש חוזר של 100 אחוזים ( 310,000רגל מעוקב) של בטון ממסלולי ההמראה של נמל התעופה ומזפת בפארק החדש.
הבטון האיכותי ביותר יישמר עבור מזרקות, קירות תמך, ריהוט בהתאמה אישית. לדברי המתכננים, היות ובחלק גדול מהבטון יש אגרגט של שיש וקוורציט, הוא ייראה טוב ברגע שילוטש ויעשה בו שימוש חוזר. בטון באיכות בינונית ישמש כבסיס לכביש.
המטרה בתהליכי התכנון ובהחלטות התכנון הייתה להעביר לציבור מסר של קיימות. אין ספק שהפעילות של המיחזור בטון כרוכה בעלויות גבוהות אבל היא אפשרית באמצעות יתרונות לגודל.
במקביל לאסטרטגיות של הפחתת פליטות הפחמן נעשה בפרויקט גם מאמץ לשאיבת פחמן מהאוויר באמצעות מספר שיטות כשהמובילה בהן היא להגדיל את אחוז הפרויקט המכוסה בצמחים ואת השימוש בקרקעות ליעד רק באופן אסטרטגי באזורים מרכזיים עם סחר רב. (לשיטות נוספות בכתבה).
אין ספק שתמיכת הלקוח בפרויקט והמחויבות שלו לתכנון בר קיימא היתה קריטית ואיפשרה למשרד התכנון להיות נאמן לנושא האקלים.
הצוות של סאסאקי פיתח מדריך תפעול ותחזוקה דל פחמן הכולל "המלצות לצי חשמלי מלא של רכבי תחזוקה ומכונות לתחזוקת נוף, תוכנית קומפוסט וקומפוסטציה בקנה מידה גדול, ותקנים משולבים לניהול מזיקים. בנוסף, מכון טיהור שפכים בקנה מידה גדול יפיק מים מטופלים להשקיה.
רשתות הרכבת הקלה לאורך החוף ודרך הפארק, יחד עם רשת אופניים חדשה, יסייעו להוציא את התושבים והמבקרים ממכוניותיהם, ולהפחית את הפליטות הקשורות לתחבורה.
למקור הכתבה באתר של ASLA