פארק יצחק שמיר בצור יגאל כוכב יאיר

אהבה מסיור ראשון - הבקשה לפארק המתוכנן באופן הוליסטי, התומך בפשטות חומרית ושפע אורגני, הציתה את תשוקתם ודימיונם של המתכננים מהמשרד ... והם חיבקו את ההזדמנות בארבע ידיים. על תהליך התכנון וההקמה של פארק יצחק שמיר בצור יגאל-כוכב יאיר

מאת ניבי הנדלמן, משרד מרון אדריכלי נוף

מרון הגיע למשרד לקראת שעת צהרים ואמר "ניבי, נכנס פרויקט חדש, חמוד לגמרי, בכוכב יאיר-צור יגאל – הם ביחד כעת. נראה לי שתאהבי אותו. תרצי להצטרף לסיור עם מהנדס המועצה, אדריכל יאיר כהן?"
היתה זו אהבה מסיור ראשון. השטח דיבר בעד עצמו – הטופוגרפיה המעניינת, הנוף הנשקף, שורת הברושים המפוארים, עצי השיזף המצוי הגדלים פרא בלב השטח וכן המיקום – בלב היישוב, כאשר בגבו הגבוה של האתר ממזרח, גבעת בר שופעת בכל טוב ובחזיתו הנמוכה יותר שממערב, בנוף פתוח של דשאים נרחבים, נמצא מרכז הפעילות של היישוב - המתנ"ס ובית התרבות, בתי הספר וקן הצופים, בית הדואר, תחנות ההסעה ומרכז השיטור הקהילתי. בדפנות מדרום ומצפון תחום השטח בשכונות המגורים, על בתיהן הנמוכים. לא יכולנו לפגוש שטח מזמין יותר.

רוח התכנון, בניית הפרוגרמה וכן חלק מרשימת מיני הצומח הינם אינטגרציה בין שהוגדר על ידי נציגי המועצה, בין שהוגדר תוך תהליך של שיתוף ציבור וכן כפי שהגדרות אלו פגשו את תפיסת עולמינו. הבקשות הברורות ביותר מצד המזמינים והתושבים היו, שיהא זה גן ייחודי, לא ככל הגנים – ללא מתקני משחק וללא מדשאה, שיכלול יער מאכל ויהיה ברוח צנועה למראה ובשפע אורגני רב. שיהיה ידידותי לסביבה ובהתאם, בעל דרישות נמוכות מבחינת אחזקה ומים וכל זאת בתקציב מצומצם עד מצומצם להפליא.
הבקשה לפארק המתוכנן באופן הוליסטי, התומך בפשטות חומרית ושפע אורגני וללא סממני הפארק השכונתי הבנאלי, כשאלו "מובטחים" ומקובעים באמצעות תקציב נמוך, הציתה את תשוקתנו לפרויקט וחיבקנו את ההזדמנות בארבע ידיים וניצוץ.

תכנון הגן והצמחיה ב'צורכו', זה "שם הבטן" של הפרויקט, נעשה ברוח עקרונות הפארמקלצ'ר וברגישות סביבתית, תוך אדפטציה לנתוני השטח, לבקשות, לדרישות ולאילוצים. הטופוגרפיה תוכננה להיות נאמנה למקור במרבית השטח, הן בכדי להמעיט בשינוע קרקעות, הן בכדי למזער את ההפרעות לקרקע והן בכדי לשמר את יתרונותיו האינטגרליים של השטח, כך שעבודות עפר בוצעו רק לצורך הסדרת שיפועי הליכה במקומות שהיה בהם צורך, תוך שמירה על נתיב מי הנגר. סלעי הגיר שבקרקע, הנגלים כמשטחים אקראיים, לא נחצבו והצמחיה סביבם נשמרה בממשק טבעי לחלוטין. הקו העיצובי מעוגל, רך, פרקטי ובלתי מתחכם והתכנון הקשיח המועט, סך הכל 1 דונם שביל מרוצף מתוך 13 דונם שטח, מתבסס ברובו על "שביל העיזים" שנוצר על ידי החוצים את השטח במהלך השנים והינו כמו מונח על השטח, תוך התערבות מינימלית. שבילי טיול משניים הינם מאגו"מ (אגרגט גרוס) בלבד וללא חפירה על מנת לשמור על רוך ופשטות חומרית לכדי תחושה בלתי-מופרעת, המאפשרת שוטטות מעגלית בלתי-מפונקת בפארק.

יער המאכל וחורש המאכל הים-תיכוני, שהיו חלק מהרצונות שעלו בתהליך שיתוף הציבור, עברו אדפטציה לתנאים הציבוריים הנתונים ולדרישות מוניציפליות מתבקשות, הן לזמן ביצוע והן ברמת התפקוד השוטף. כך לדוגמה, צורניות השתילה עברה הפשטה מתמדת וכך עצי פרי הוחלפו לעתים במקביליהם מן הנוי וזאת כדי שריבוי פרי לא יהפוך למטרד.
12 דונמים של גינון באווירה ים-תיכונית, הכולל כ-180 מיני צמחים, תוכננו תוך התחשבות ברוחות השמים, נתוני השטח והקרקע, תפקידי הצמחים במארג האקולוגי לאורך השנה והשפעות סינרגטיות של חבורות צמחים ידועות מן הבר והתרבות, לצד השראות ויזואליות מדפוסים בנופים מקומיים ודפוסים מאומנותו של מעצב הצמחיה פיט אודולף. כל אלה אוגדו לכדי פארק יישובי המתוכנן כסוקסציה מלאכותית והכולל נטיעת תשתית עצים נרחבת ומשמעותית, שתילת שיחים, בני-שיח ועשבוניים, זריעת זרעים מקומיים והטמנת גאופיטים מן הבר ליצירת ריבוד, מגוון ועושר מיני בכל שכבות הצמחיה. מצאנו ששילוב שתילה וזריעה מאפשר הגדלה משמעותית מאוד של מגוון המינים ושל פוטנציאל ההתפתחות העצמאי של הגן, תוך חסכון רב בצנרת ובמים, כך שמבטא למשל את עליית הפרוגרמה התקציבית והערכית בקנה אחד.

התהלכתי בפארק פעמים רבות, בראשי, בתקופת התכנון - מפנטזת את הגן וזרמי התרגשות עוברים בי – חילופי העונות, מרקמי העלווה, הצבעים, בעלי החיים הבאים לבקר ונהנים מפירותיו של הגן, הציפורים הממלאות בציוצן סביב העצים וילדי הגן המטיילים, מלקטים, חווים ולומדים וכל אלו על בסיס השפע המזמין. בהתרגשות אידילית זו תוכנן הגן.
אמנם בין תכנון וביצוע יש פער מסוים שמכתיבה המציאות אולם חרף וגם תודות לאלו, בערב חניכת הפארק באוקטובר 2021 במעמד בני משפחתו של יצחק שמיר ובמעמד ותיקי המחתרות, כשהגענו למקום וראיתי את תא השטח הזה, שבעברו הלא-רחוק שימש כשטח מעבר וכקיצור דרך וכעת שוקק חיים הוא באנשים, טף וכלבים, המתהלכים, מטיילים, נפגשים, מפטפטים, צוחקים ומכשכשים, התמלאתי התרגשות ושמחה ותחושת פריבילגיה עצומה להיות נוכחת ולחוות את אלו. נוצר מרחב חדש.

כשנה וחצי לאחר החניכה, מרון ואני קבענו להיפגש במקום עם יאיר, לערוך סיור אביבי - להתהלך, לחוות את המרחב, לראות איך התפתח ולאבחן את פעולות השלב הבא, שכן למעשה הפרויקט לא בוצע עד תומו. יאיר הגיע לפגישה כשראשו מורכן מעט. כששאלנו לפשר ההרכנה, אמר שהיה מעט נבוך היות והפארק, מושא תשוקתנו, אינו מתוחזק כלל. לנוכח וידוי זה, בוודאי שקרנו מאושר! סיירנו ונהנינו יחדיו מפירותיו של אפרסק לבן, שהיה אמור להיות בכלל אפרסק נוי ושמחנו שאינו, נהנינו גם מטעמו המתוק והממכר של תות ארוך-פרי, ממופעו הנפלא של תפוח 'ענה' על פירותיו הסמוקים המתפתחים, מקסמו של העוזרר האדום, מצבעה העז של פריחת הרימון המצוי ומהצימוח הכול כך בטוח ובולט של עצי השיקמה. לצד אותם כוכבים תפסנו גם כמה מבטים נאים משילובי הצמחיה אותם פנטזנו וראינו איך כל אלו משתלבים עם התפתחויות נוספות שהיו באתר כמו הגדלת גינת הכלבים, ביסוס מתחם "פאמפטרק" ובניית מועדון ותיקים.
בהתאם לסיור הרכבנו רשימת צמחיה לביצוע בשלב נוסף וכחלק מהתחזוקה השוטפת. ברשימה נכללו זרעי הבר והגאופיטים שנעדרו מביצוע השלב הראשון וכן מיני צמחים לשתילה וביניהם, מן הדגניים התרבותיים למשל, מלעניאל דקיק, זיף-נוצה צורה מוריקה 'וירידסנס', דוחן ענף 'הבי-מטאל' ו'רהבראון'. בנוסף, לוטמים שונים - לוטם מרווני, לוטם מרווני 'בונפציו' ולוטם סקנברגי. כמו-כן, כל שיחי דפנות הגן, הגדולים יותר, כמו אלת המסטיק, פטל קדוש, יערה רבת-ריח, סמבוק שחור ועוד.
ההרגשה הזו, שהותיר בנו הגן, שניתן כבר ליהנות מן הקיים ובמקביל להתרגש מן העתיד, היא אחת מהאהובות עליי ביותר.

*משרד דן מרון אדריכלי נוף