קרקע הגינה הביתית

ההחלטה האם לבצע את הגינה באופן עצמאי או על ידי איש מקצוע מושפעת בדרך כלל משיקולים כספיים - יתרונות מול חסרונות.

כתב וצילם: אגר' ישראל גלון

מאחר שביצוע הגינה הינו שלב חשוב בקביעת עתידה של הגינה יש יתרון לעשיית שלב זה על ידיד איש מקצועי מיומן ואמין. תוכלו לפקח על עבודתו באמצעות הפירוט שיובא בהמשך.

שלבי ביצוע הגינה ייעשו בגמר פיתוח השטח - הכולל הקמת מסלעות וקירות תומכים, שבילים, משטחי חניה וכדומה (על פי הצורך).
בשלב הפיתוח עליכם להקפיד על הכנסת "שרוולי השקיה". אלו הם צינורות פי.וי.סי שקוטרם כ- 4-2 צול המוכנסים מתחת לשבילים ואף בקירות במקומות שבהם יהיה צורך להעביר אחר-כך צנרת השקיה. מאחר שלא תמיד הנכם יודעים עדיין היכן יעברו קווי מים, בקשו מקבלן הפיתוח להכניס שרוולי השקיה במספר מקומות כך שיבלטו משני צידי השביל וסמנו זאת באופן בולט. בהמשך זה יסייע לכם מאוד.

בכל שלבי הפיתוח והביצוע יש להימנע מלפגוע בצמחיה קיימת, אשר אולי תושאר בגינה. מומלץ מאוד להימנע מפגיעה בצמחי-בר מקומיים ובצמחי נוי קיימים.
בשלב זה אנו מעוניינים ליצור בית גידול טוב לצמח. בדרך כלל אין לנו שליטה על גורמי האקלים, אלא אם כן נבנה חממה, לכן, אנו מעוניינים לספק לצמח תנאי גידול טובים בקרקע.

לצורך גידולו הצמח זקוק למקום גידול ועיגון, למים, לאוורור ולניקוז טוב ולחמורי מזון. את כל אלה נוכל לספק ולשפר על ידיד הכנת קרקע טובה.
עומק בית השורשים המומלץ להכנה לצמחים הנו: לעצים כ- 1 מטר מעוקב, לשיחים וורדים כ- 40 ס"מ, לפרחי עונה ועשבוניים כ- 30 ס"מ, ולמדשאה כ- 50 עומק.

הכנת קרקע בעומק בית שורשים כזה תהווה התחלה טובה לכל צמחי הגן ותאפשר את התפתחותם הנאותה.

תוספת קרקע - מהי קרקע גננית

בשלב זה הינכם מתלבטים אם יש צורך להביא קרקע או להסתפק בקרקע הקיימת בשטח הגינה.
ברוב המקרים ניתן לגדל גינות נאות ברוב סוגי הקרקע. המונחים המוכרים בציבור לגבי קרקעות הם: קרקע הנלית, קלה, בינונית, וכבדה. מונחים אלו אינם מתייחסים למשקל הקרקע, אלא ליחסים השונים בין מרכיבי הקרקע: חול, חרסית וסילט, ככל שיש יותר חרסית - הקרקע נחשבת לקרקע יותר כבדה בכל אזור בארץ קרקעות בעלות הרכב שונה ורובן מתאימות לגידול גנים.
משום מה רווח בארץ המנהג להוסיף תמיד לשטח הגן קרקע ממקור אחר ובמקרים רבים הקרקע המובאת הינה חמרה חומה או אדומה. במקרים רבים זה מיותר.
לעיתים יש צורך להביא קרקע, לדוגמא: במקרים שבהם הקרקע רדודה ושטחית, באזורי סלע וטרשים, בקרקע עם אבנים מוסיפים שכבה דקה למדשאות, במקרים של קרקע בעייתית מלוחה מאוד או אטומה, אך בעיקר במקרים שבהם נעשו שינויים בפני השטח עקב התכנון או שהבית נבנה גבוה מהקרקע הקיימת ויש צורך בתוספת קרקע להגבהה.

כאשר מוסיפים קרקע יש לפעול על פי הכללים הבאים:

כאשר גובה הקרקע המוספת הינו עד 40 ס"מ מביאים קרקע דומה בהרכבה לקרקע הקיימת ומפזרים אותה לאחר עיבוד הקרקע המקומית והדברת עשבים. כאשר גובה התוספת הינו יותר מ- 40 ס"מ אין הכרח להתחשב בקרקע הקיימת. במקרים אלו מביאים קרקע קלה ומנוקזת ומוסיפים אותה לפני תחילת העבודות.בדיקת קרקע

כדי לדעת מהו סוג הקרקע שיש לכם בגינה, מה מבנה הקרקע, מה מצבה הכימי וכדי לדעת כיצד לשפרה, רצוי לערוך בדיקת קרקע. אוספים מדגמים מהקרקע הקיימת ועל פי הצורך גם מהקרקע המיועדת (להבאה לגן). מדגמים אלו, הנלקחים על ידי מקדח קרקע מעומק של 30 ס"מ, נשלחים למעבדות העוסקות בבדיקות קרקע ועל פי תוצאות הבדיקה ניתן לקבוע מה סוג הקרקע ואף לחזות מראש בעיות המחייבות טיפול לפני השתילה, כמו: מליחות קרקע, קרקע אטומה, מחסור ביסודות הזנה ובעיות נוספות.

ניקוז
במהלך העבודות יש להקפיד שהמים מאזור הגינה יתנקזו באופן חופשי למקום הנמוך באזור מחוץ לשטח הגינה. מים שייקוו קרוב לבית עשויים לחדור למרתף ולמקלט ולפגוע ביסודות הבית וכן עלולים להיווצר עודפי מים בחורף בקרבת עצים וצמחים ולגרום להם לנזק. נושא הניקוז חשוב מאוד בקרקעות כבדות, אך בחלק מאזורי הארץ באזור חוף בקרקעות קלות ובינוניות קיימים אזורים שבהם יש שכבות תת קרקעיות אטומות ("נוז") היוצרות אמבטיה של מים עומדים בשטח הגינה. אם ניתן רצוי לבחון היטב את שטח הגן ולאתר אזורים בעייתיים אלו כדי לפתור את בעיית הניקוז. כדי למנוע עודפי מים בקרבת הבית ובשטח הגן יש לדאוג במהלך הכנת השטח לשיפוע עילי מתון של כ- 1 - 3% מהבית ומהגן כלפי חוץ לאזורים נמוכים. במקרים של בעיות ניקוז תת קרקעיות יש להיעזר באיש מקצוע לשם פתרונן.

שלבים בהכנת הקרקע

שלבי העבודה המובאים להלן מיועדים להכנת שטח למדשאות ולקבוצות שיחים, ורדים ופרחי עונה נשתלים ברצף. כאשר מכינים קרקע לצמחים בודדים, הנשתלים במרחקים גדולים כמו עצים או שיחים גדולים, הכנת השטח תיעשה בהתאם לגודל מערכת השורשים של הצמח, בתוספת של כ- 30% מנפח המיכל שנרכש.

לעצים רצוי לוודא שיש תנאי קרקע טובים בנפח של כ- 1 מטר מעוקב לפחות (1x1x1).
מומלץ לבצע את כל העבודות בקרקע יבשה או לחה מעט, אך לא בקרקע רטובה ובוצית. עיבודי קרקע ודריכה על קרקע כשהיא רטובה עלולים לגרום לפגיעה במבנה הקרקע ולנזקים בעתיד.

ניקוי השטח
לפני שנתחיל בעבודות יש לנקות את שטח הגינה מכל פסולת בנייה המפוזרת בשטח, ולעיתים אף קבורה בסביבת הבית. לעיתים. כדי לחסוך בהובלה ובפינוי פסולת, אנו מזלזלים בכך וקוברים פסולת זו בשטח הגינה.
הנזקים לצמחים בעקבות כך הם בעיות ניקוז ואיטום, בעיות הזנה והשקיה שיופיעו לאחר זמן כאשר יהיה קשה לתקן זאת בקלות.

עיבוד הקרקע
כאשר מקימים את הגינה בקרקע הקיימת וכן כאשר תוספת הקרקע הינה עד כ- 40 ס"מ, יש לעבד את הקרקע הקיימת לעומק ש כ- 30 ס"מ. בשטחים קטנים עושים זאת על ידי קלשון חפירה או מכוש. גננים מקצועיים עושים זאת בשטחים גדולים באמצעות "משתת" או כלי עיבוד אחרים.
עיבוד הקרקע יסייע באוורור הקרקע, ניקוזה ושיפור חדירת המים. במהלך העיבוד נסקל אבנים גדולות מהשטח ונסלק חלקי עשבים רב-שנתיים המועלים לפני השטח.

הדברת עשבים רב-שנתיים
בחלק מהקרקעות, וכן כאשר מביאים קרקע חדשה, יש חשש מעשבים רב-שנתיים העלולים להשתלט על שטח הגן, אחר-כך קיימת בעיה קשה להדבירם. העשבים הבעייתיים הם כאמור יבלית, גומא הפקעים (סייעדה"), פספלון ועוד. לעשבים אלו איברי ריבוי תת קרקעיים המאפשרים להם ריבוי מהיר וכושר הישרדות למשך זמן. ניתן להימנע מלהביאם לשטח הגן כך שבזמן הבאת קרקע (בעיקר קרקעות חמרה). תובא קרקע מחפירה עמוקה נקיה מעשביה. במקרים שבהם קרקע הגינה משובשת בעשביה זו או שבגלל עבודה חפוזה ולא מיומנת הובאה קרקע משובשת בעשבים אלו, מומלץ מאוד להדבירם בשלב זה לפני השתילה.
ניתן להדביר עשביה זו רק כאשר הקמת הגינה נעשית בחודשי קיץ החמים מאי-אוגוסט. פעולה זו מחייבת עיכוב מסוים בקצב העבודה וידע מקצועי, אך שווה את המאמץ - (לצערנו בהרבה גנים המוקמים בארץ פוסחים על שלב זה בגלל חפזון).
צורת העבודה: יש להשקות את כל השטח בהמטרה כדי לעודד את העשבים לצמיחה נמרצת. לאחר כ- 10 - 14 יום מרססים את נוף העשבים בקוטל עשבים סיסטמי (ראה פרק הדברת עשבים) החודר לכל חלקי הצמח. החומר המקובל בשנים האחרונות הינו "ראונד-אפ" בריכוז של 1 - 3%, תלוי בסוג העשב. ממתינים לפחות כשלושה שבועות וכאשר העשב יבש מוציאים אותו וממשיכים בעבודות. בקרקעות המשובשות מאוד בעשביה יש צורך לעיתים לחזור על הפעולה פעם נוספת.

חיטוי קרקע
בגנים שבהם מעוניינים בניקיון קפדני של השטח מעשבים ומפגעים אחרים מבוצע חיטוי קרקע בחומרים כימיים כמו מתיל ברומיד או אדיגן. חיטוי זה גורם כמעט לעיקור הקרקע ומקובל לעשותו במגרשי ספורט מדושאים ואף בגנים ובקרקעות משובשות הפעולה יקרה והחומרים רעילים ומסוכנים, ויש לבצעה רק על ידי מדביר מוסמך ולהקפיד על גידור השטח במהלך הביצוע.
לדעתי, אין בה צורך בבתים פרטיים אלא במקרים חריגים.
חיטוי תרמי: לעומת זאת, ייתכן שהגנן יציע לכם לבצע חיטוי פשוט יותר המסיע בהדברת עשבים חד-שנתיים, במניעת גורמי מחלה ובשיפור תנאי הגידול לצמח.
בחיטוי זה, לאחר עיבוד השטח והרטבתו מכסים את השטח ביריעות פוליאתילן שקוף למשך 4-6 שבועות בקיץ. קרני השמש מסייעות להעלאת הטמפרטורות בקרקע. לאחר הורדת החיפוי חל שיפור ניכר בתנאי הגידול. פעולה זו פשוטה ומקובלת בגננות האורגנית, וניתן לבצעה לבד.

שיפור הקרקע
כדי לשפר את בית הגידול אנו מוסיפים לקרקע מספר חומרים.

קומפוסט: הקומפוסט הינו זבל אורגני שעבר תהליכי פירוק (קומפוסטציה) במשך חצי שנה בערך. הקומפוסט מסייע בקרקעות קלות לשיפור תאחיזת המים וכן לשיפור בקליטת יסודות המזון ושחרורם לצמח ובשיפור המיקרואורגניזמים המצויים בקרקע. בקרקעות כבדות מסייע הקומפוסט לניקוז ולאוורור הקרקע. כדאי להשתמש רק בקומפוסט ממקור מהימן (שהנכם סומכים עליו). אין להשתמש בזבל אורגני טרי או זבל שעדיין לא גמר את תהליכי הפירוק מאחר שעל ידי כך יש חשש להפצת מחלות, מזיקים וזרעי עשבים. קומפוסט טוב נראה בדרך כלל אחיד, ריחו נעים כריח קרקע ואין רואים בו חלקי קש. לעומתו, זבל אורגני שאינו מפורק ריחו "אינו נעים" והוא אינו אחיד בצורתו.
מפזרים את הקומפוסט באחידות על השטח בכמות של כ- 30 - 20 מ"ק/ ד' (ליטר/מ"ר).

הצנעת הקומפוסט והדשנים
לאחר הפיזור יש להצניע את הקומפוסט ואת הדשן לקרקע לעומק של כ- 20 - 30 ס"מ כדי שיהיו זמינים לצמח באזור השורשים. עושים זאת על ידי הפיכת הקרקע ועיבוד במעדר, בקלשון או על ידי מתחחת מכנית.

פריסת מערכת ההשקיה
את מערכת ההשקיה (ראה בפרק הקודם) ואת הצנרת המובילה מים לאזורים השונים יש להרכיב ולפרוס בשלב זה. מכינים תעלות ובהן יונחו צינורות ההשקיה. פורסים את הצנרת, מחברים את האביזרים, בודקים שאין נזילות בחיבורים ובצנרת ומכסים בקרקע.

יישור השטח
מבצעים יישור של כל השטח תוך דגש על שיפועים נכונים ועל ניקוז משטח הגינה כלפי חוץ. היישור הראשוני ייעשה באמצעות מעדר ואחריו ייעשה יישור עדין באמצעות מגרפה. לצורך היישור הסופי ניתן להיעזר במוט מתכת כבד הנגרר ביד או באמצעות כלי מכני אחר המיישר את השטח. בשטח המיועד למדשאה נסלק תוך כדי גירוף את כל האבנים העלולות להפריע אחר-כך במדשאה.

שתילה
הגענו בשעה טובה לשלב השתילה.

על עצי נוי מומלצים לגינה הביתית

להמשך קריאה על כיצד "להציל" פינות מוצלות בגן