האור והצל ומה שבניהם

כתב: אדריכל נוף דוד ערן


אדריכל נוף דוד ערן מציע הגדרות חדשות למונחים - אור וצל
מזה עשרות שנים מקובל בשפתנו להגדיל את דרישת האור או העדפת האור של צמחי הנוי במונחים : שמש,חצי צל, צל. במונחים מדעיים נמדדת יחידת האור ליחידת שטח בלוקס (LUX) או בנר- רגל (foot candle).
למגדל צמחים, למתכנן הצמחייה ולשתלן חשוב מאד לדעת מראש את דרישות האור של הצמחים. צמחים שננסה לגדלם בתנאי אור שונים במובהק מאלה המתאימים להם, לא יתפתחו למידותיהם ואופיים הטבעי ובדרך כלל חייהם יהיו קצרים.

אקליפה צילום :רונית זקס, ברמת הנדיב
התופעות השכיחות בתנאי אור הן: נוף דליל, צמיחה דקה ומרחק גדול בין העלים, פריחה דלילה, נטיית ענפים/גבעולים/פרחים לכיוון האור, כמו כן , צמחים הגדלים באור חסר נוטים למחלות עלים.
חשוב גם להבדיל ולנסח היטב את "דרישות האור" לעומת "סבילות לתנאי אור".
ב"דרישות האור" אנו מציינים את התנאים המיטיבים (האופטימום) להתפתחותו של הצמח (צמיחה, פריחה, פירות, זרעים, חידוש פקעת /בצל וכו').

ב"סבילות לתנאי אור", נציין את גבולות גמישות הצמח לתנאי אור שונים מהמיטב-תנאים בהם אולי אין הצמח במיטבו, אך התפתחותו -על פי היבטים גננים-תקינה.

היביסקוס סיני .מתאים לשמש מלאה. צולם בחוות ההיביסקוס

הבעייתיות של ההגדרות הקיימות נעוצה בעיקר בהגדרה "חצי - צל" ו"צל". פירוש של ההגדרה הפשטנית "חצי-צל" הוא שהצמחים צריכים חצי יום שמש ובמחצית השנייה של היום צל. אבל כל אחד מאיתנו יודע שעצמת הקרינה המצטברת בין 6 בבוקר ל-12 בצהריים אינה זהה לעוצמת הקרינה המצטברת בין 12 ל-6 בערב. גם הגדרת "צל" הינה רחבה מאד - צל של עץ פיקוס אינו צל של עץ מכנף ואינו צל של רצועת הגינון הצמודה לקיר צפוני של מבנה.
ניתן, אמנם למדוד את עוצמת האור במקום לגביו מתעוררת השאלה בעזרת מד אור מיוחד אך אין זה סביר לנקוב לגבי כל צמח את דרישותיו במונחים מדעיים מדויקים.
הסיבה הראשונית – מפיצי הצמחים מספקים מידע כללי ולא מדעי.
שנית - לרוב האנשים שנזקקים למידע אין כלים להעריך את עוצמת האור במקומות השונים המתוכננים ומדידה צריכה להתבצע מספר פעמים על מנת לקבל נתונים אמינים.
כאן מגיעה הצעתי להגדרה משופרת של תנאי האור: (לא כולל הגדרה של תנאי אור בתוך הבית)

"שמש מלאה" ("full sun" ) 

שמש מלאה

פירושה רוב שעות היום, כולל כל שעות שיא האור בין 11 ל-3 אחה"צ, שמש מלאה ללא כל הסתרה/סינון (בקבוצה זו צמחים כמו בוהיינה גלפיני, היביסקוס סיני,דק פרי מכונף , לבן-עלה שיחני).

"שמש חלקית"

שמש חלקית

– פירושה שמש של שעות הבוקר או שעות אחר הצהריים המאוחרות, כשהשמש נמוכה (זוית הקרינה כלפי כדור הארץ קטנה)-סך שעות השמש כאלה כ-6 שעות (בקבוצה זו צמחים כמו פלרגוניום תריסני "זוחל", חיצית הטיפין, אקליפה מגוונת ' משוייש', אבליה גדולת-פרחים).

"שמש מסוננת" (filtered sun )

שמש מסוננת

– כל אור השמש מגיע לצמח מסונן בנוף עץ/עצים, או רשת צל ובשום זמן אין קרינה ישירה על הצמח (בקבוצה זו צמחים כמו כליין קיפח, ברונפלסיה גביענית,אספרג מאירי, שרך העץ (דיקסוניה).

"צל מלא" (full shade)

צל מלא

– מתחת לעצים סבוכים/צפופים, בחלק הפנימי של מרפסת מוצלת במלואה (בקבוצה זו צמחים כמו-קיסוס החורש, זקן-נחש יפני, ירקה קיפחת, נדנונית (קוליאוס) מכלוא).


גמישות טבעית
קחו בחשבון שלצמחים יש "גמישות" מסוימת לתנאי אור, כלומר מרבית הצמחים יכולים להסתדר ביותר מטיפוס הארה אחד. הגמישות הטבעית הזו מסייעת לנו בתכנון ובגידול הצמחים, אחרת כל שינוי בצל שמטילים עצים או שיחים עם גדילתם - היה מביא מיידית לניוון ולתמותת הצמחים שמתחתם -ולא כך היא.

אם נרצה להיות דקדקנים ומדויקים עוד יותר, אפשר להוסיף עוד שתי הגדרות:
"שמש סמלית" ("נגיעת שמש") - פירושה שמש מזריחה עד 1-1+1/2 שעות לאחר הזריחה ומשך זמן דומה לקראת שקיעה.
"צל פתוח" (open shade ) – אזור צמוד למבנה שאינו מקבל כל קרינה ישירה, אך אינו מתחת לאלמנטים חוסמי אור כגון תקרה נמוכה או עץ עם נוף נמוך.
מי שמוסר מידע בנושא תנאי האור, יאלץ לדייק יותר- אך אם תתקבלנה ההגדרות המתוקנות האלה-תהיה לכך תרומה גדולה בקידום התאמת צמחים מדויקת יותר ומניעת כישלונות נפוצים.

להמשך קריאה על צמחי צל