מאת: יאיר קמייסקי, ג'וינט אשלים


הכותרת של מדור זה יכלה להיות פתיחה מוצלחת - או שלא - לבדיחה שחוקה, אך לא זאת מטרתה. אני רוצה להעלות כאן סוגיה שחשובה לכולנו: האם גינון ואדריכלות נוף יכולים להשפיע על איכות החינוך של הילדים במדינת ישראל? הרי לכולנו יש ילדים שלומדים במערכת החינוך. עבור חלקנו אלו אחים ואחיות, לאחרים הם ילדינו ולבוגרים שבינינו הם הנכדים והנכדות שלנו. לכולנו חשוב שהם יזכו לחינוך הטוב ביותר שניתן במהלך שהותם במערכת החינוך, חינוך אשר יהווה בסיס מיטבי להפיכתם לבוגרים מאושרים, שלמים עם עצמם ומצליחים בחייהם.

החברה הישראלית היא ייחודית בעולם בכך שכמעט 95% מאוכלוסייתה מתגוררת בישובים עירוניים והנגישות שלנו לטבע ולירוק במשך כל ימות השבוע היא מוגבלת ביותר. בשנים הקרובות, רבים מאתנו יעברו לחיות במבנים רבי קומות ובכך תפחת עוד יותר הנגישות לטבע, בעיקר בקרב הילדים. עשרות מחקרים המתפרסמים בשנים האחרונות מדגישים את חשיבות הסביבה הירוקה שבה אנו מתגוררים ועל השפעתה החיובית על בני אדם בכלל וילדים בפרט. הסביבה הירוקה מפחיתה אלימות, מגבירה את הרוגע, משפיעה על האינטליגנציה שלנו ועל יכולת הלמידה שלנו, מפחיתה מחלות ועושה אותנו למאושרים יותר. לא במקרה, בשנים האחרונות רבים וטובים מובילים מהלכים של הגדלת הריאות הירוקות בערים שלנו. אבל מה קורה במערכת החינוך, שבה שוהים כמעט 2 וחצי מיליון ילדים? האם השינוי העולמי מחלחל גם אליה?

ילדינו לומדים ב- 12,000 גני ילדים וב-5,000 בתי ספר, שרובם ככולם ממוקמים בישובים עירוניים. לצד מחסור בשטחים ירוקים בסביבת המגורים, גם שטחי חצרות הגנים ובתי ספר הולכים ומצטמצמים לאורך השנים. הגן כבר נעלם מזמן בגן הילדים וחצרותיו הפכו לתערובת פלסטיק, גומי ואקרשטיין. חצרות בתי ספר של פעם שאופיינו בעצים מצלים, ערוגות חקלאיות וצמחיה נוספת הפכו היום לחצרות בתי ספר 'עכשוויים', הן קטנות יותר בשטחן, נעלמו מהן כמעט כל רכיב צמחי ורבות מדי הפכו למדבר של אדמה כבושה על ידי אבני ריצוף ואספלט.

מחקרים מוכיחים את נחיצות הירוק בחיי כולנו, הם מוכיחים עד כמה חשוב שהילדים, בעיקר בגילאים הצעירים, ילמדו בלמידה חוץ-כיתתית, בדגש על מרחב ירוק. למידה זו הוכחה כיעילה יותר. היא מסייעת להתפתחות בריאה יותר של ילדינו גם מבחינה הפיזית וגם מבחינה הרגשית. במדינות רבות בעולם מתקיימת למידה חוץ כיתתית ומגיעה לעד 40 אחוזים מכלל שעות השהות של הילדים במוסדות החינוך. הלמידה מתקיימת במגוון שטחים ירוקים כגון: חצרות בתי ספר, בפארקים, בשדות, בחורשות וביערות. אצלנו התמונה היא הפוכה כמעט לחלוטין! לילדנו אין כמעט הזדמנות לחוות למידה חוץ כיתתית במרחב הירוק. אין להם אפשרות ללמוד את צמיחת הצמח ולהריח את פריחתו, אין להם אפשרות ללמוד חשבון תוך ספירת ציפורים, אין להם אפשרות ללמוד תזונה בריאה תוך טעימת המלפפון שהם גידלו בעצמם, אין להם יכולת לחוות אמנות תוך התבוננות ביופיו של הטבע.

כשהוקם גן הילדים הראשון בעולם בבאד בלנקנבורג שבגרמניה על ידי המחנך הגרמני פרידריך וילהלם אוגוסט פרובל בשנת 1837, הוא טען שילדים דומים לצמחים בכך שיש לטפח את שניהם ואם אפשר יחד. כפי הנראה, בשנים האחרונות שכחנו את הערכים הבסיסיים של חיבור בין החינוך לטבע ולירוק. זאת בדיוק נקודת הממשק שאדריכלות נוף וגינון פוגשים את החינוך. הסוגיה הזו הטרידה אותי רבות וכעובד ג'וינט אשלים חיפשתי תשובות איך אפשר לשנות את המציאות ולבחון דרכים מעשיות לשינוי זה. בשלוש השנים האחרונות יצרנו מעבדה חיה ב-8 בתי ספר יסודיים בפריפריה, בערי הנגב, תוך הפיכת חצרות בתי ספר אלו לגנים ירוקים והתאמתם ללמידה חוץ כיתתית. ההצלחה הלא מפתיעה הניעה אותנו להרחיב את העשייה ברמה הארצית במטרה לבנות תורה שתאפשר למשרד החינוך יחד עם הרשויות המקומיות, מנהלי בתי הספר וההורים, לאמץ את הרעיון ברמה היישומית ובכך לאפשר לעוד רבים מבתי ספר ליצר את המהפכה בחצרותיהם. לשמחתנו אגף בתי ספר יסודיים במשרד החינוך התגייס למשימה ובימים אילו הולך המיזם החשוב הזה ומתרחב משמעותי תחת שם תכנית מל"י – מרחבי למידה ירוקים.

יצירת מרחב למידה ירוק בחצר בית הספר היסודי אינה מלאכה פשוטה. על מנת ליצור מהלך נכון ובר-קיימא יש צורך לחבר בין עולמות תוכן רבים ומגוונים. חלק מעולמות התוכן הם ברורים מאליהם וחלקם מפתיעים למדי. הרשימה נראית ארוכה אך ללא כל המרכיבים, התבשיל שנקבל לא יהיה שלם וחיוני. צריך את אדריכלות הנוף וצריך את הגינון, את הקיימות הסביבתית וצריך את הפדגוגיה החינוכית, את התכנון הפיזי ואת הרשות המקומית, צריך את צוות ההוראה וקהילת התלמידים וכן אפילו את ההורים, צריך עבודה קהילתית והרבה חזון ומעל כל זה צריך את המנצח על כל התזמורת היכול להוביל את הכל לביצוע.
אם צלחתם את כל מה שנכתב עד כאן כנראה שהנושא משך את תשומת ליבכם, ואני רוצה להזמין אתכם - אנשי גינון, אדריכלות הנוף, האחראים על הגינון ברשויות מקומיות ואדריכלי בתי הספר – כדי לחלוק את הידע שצברנו עד כה ולהצטרף אלינו כשותפים לדרך בחשיבה ובפיתוח. אשמח שמדור זה יפתח שיח שתוצאותיו תהינה שינוי מציאות.

*הכותב הוא מנהל תוכניות חינוך, קהילה וסביבה בג'וינט אשלים, המוביל עם שותפיו לדרך את המיזם שהופך חצרות בתי ספר יסודיים לגנים פורחים במטרה ליצר בהם מרחבי למידה חוץ-כיתתיים
ליצירת קשר עם- יאיר קמייסקי , לחצו כאן yairk@jdc.org
להמשך קריאה על מיומנו של גנן ד"ר צמח