זנים חדשים של אזוביון שמתאימים לשתילה כצמחי נוי

צמחי האזובית למיניהם השונים מוכרים בעיקר כצמחי תבלין, אך הם גם מתאימים מאוד גם כצמחי נוי, חלקם חסכניים מאוד במים

כתב: אורי פרגמן - ספיר

את האזוביות כולנו מכירים, מהטבע, בסלט, בפיצה וגם בגינה. הן נמצאות במשתלות בדרך כלל בפינת צמחי התבלין ואכן הן צמחי תבלין מצוינים. פחות משתמשים בהן בשטחים גדולים יותר וחבל, חלקן מתאימות לגינה חסכנית מים שטופת שמש וחלקן לערוגות מושקות או סלים תלויים. בארץ יש כמה מינים וזנים המתאימים לגינון, אולם רובנו לא מכירים אותם. בכתבה זו נסקור את האזוביות של ישראל בגינות ובבר ונדון בהתאמתן לסיטואציות גנניות שונות.
אזובית היא סוג בן כ-40 מינים ועוד 15 מכלואי בר הנפוצים ברחבי אירופה, אגן הים התיכון, מעט במדבר ומזרחה באסיה הממוזגת. חלק מהמינים והזנים מאד דומים וקשים להבדלה. הם כולם צמחים רב-שנתיים שלרוב בסיסם מעוצה. מעבר לצמחים הללו המוכרים בטבע, יש עשרות זני תרבות נוספים.

איזובית פשוטה גזומה כעיגול

המין הנפוץ בסוג בארץ והמוכר לכולנו הוא אזוב מצוי (=אזובית מצויה) Origanum syriacum, שבעבר שויך לסוג Majorana, אולם כיום יש הסכמה שהוא משתייך לסוג Origanum.

האזוב המצוי הוא צמח עשבוני רב-שנתי בעל בסיס מעוצה שגובהו 70-30 ס"מ. בחורף מתפתחים עלים ירוקים עגולים וגדולים, ובקיץ מתפתחים עלים אפורים וקטנים יותר. העלים מדיפים ריח נעים וחריף ומשמשים להכנת תבלין הזעתר. לקראת הקיץ מתפתחים ענפי פריחה עשבוניים המתייבשים בסוף הקיץ לאחר הפריחה. הפרחים לבנים בעלי ארבעה אבקנים בולטים וכותרת דו-שפתנית. השפה התחתונה של הכותרת מחולקת לשלוש אונות ברורות. הפרחים צפופים בתפרחות ארוכות. בטבע גדל האזוב המצוי בבתות חשופות ובשדות בור ואף חודר למדבר בהר הנגב, בו הוא מופיע בערוצים ובמשטחי סלע. את הצמח גם מגדלים מסחרית להפקת הזעתר והוא מופץ גם כצמח נוי במשתלות. בגינה זהו צמח חסכן מים הפורח בקיץ בתפרחות צפופות ונאות.

איזוב מצוי

ניתן לשתלו בצפיפות וליצור כיסוי שטח בו יהיה קשה לעשבים רעים לנבוט או להתבסס. חשוב לציין שניצני ההתפתחות לענפים של השנה הבאה נמצאים בחלקו התחתון המעוצה של הצמח, לכן חשוב בגיזום לא לגזום עד הקרקע אלא רק מעל לחלק המעוצה (גובה כ-15 ס"מ).
שני מינים מאד דומים לאזוב המצוי הם אזובית פשוטה ממנה מפיקים את תבלין האורגנו (Origanum vulgare) ואזובית כרתית (O. onites). לאזובית פשוטה יש בדרך כלל פרחים ורודים, אבל בארץ נפוצים זנים לבני פרחים שחלקם ממש זהה במראה לאזוב המצוי (אולי מכלואים עם אזוב?). ניתן להבדיל את האזובית הפשוטה בריח האורגנו של העלים שלה, לעומת ריח הזעתר החריף באזוב. זני אזובית פשוטה אחרים המוכרים בארץ הם 'הוט אנד ספייסי' (זן זוחל), 'קאנטרי קרים' ועוד. לאזובית כרתית תפרחות צפופות לבנות דמויות סוכך ולכן קל לזהותה. את האזובית הפשוטה יש להשקות באופן סדיר כדי לשמרה ירוקה. לעומתה, אזובית כרתית היא חסכנית מים ממש כמו האזוב המצוי. שני מינים אלה ישרדו קיץ ללא השקיה במרכז ובצפון הארץ, אבל לא יראו טוב. לכן מומלץ לתת השקיה רוויה אחת לשבוע בחודשים החמים, זה ישאיר את הצמח ירוק בקיץ ויאריך את תקופת הפריחה.

איזובית עגולת עלים

ומהבתות למצוקים, יש כמה מיני אזובית הגדלים בטבע במצוקים. כשהגיעו ארצה חשבנו שהם צמחים חסכני מים, אולם הם לא שרדו ללא השקיה סדירה בקיץ. המפורסם שבהם הוא אזובית דיקטה (O. distamnus), צמח שמוצאו בכרתים, בעל עלווה שעירה מכסיפה יפה כל השנה ופריחה ורודה יפהפיה בקיץ, התפרחות תלויות ממש כמו עגילים. בשל תכונה זו הצמח מתאים גם לשתילה בסלים תלויים מהם ישתשלו התפרחות בקיץ. עם השקיה סדירה הצמח יאריך חיים, בגן חסכן מים הצמח ידעך לאחר שנה-שנתיים. צמח דומה שהופיע מדי פעם בגן הבוטני ובארץ הוא אזובית עגולת-עלים (O. rotundiflorum) שמוצאו בצפון-מזרח טורקיה. הוא דומה מאד לאזובית דיקטה ונבדל ממנה בהיותו קרח לגמרי, שעוותי-מכחיל.
במדבר בארץ ובירדן יש כמה אזוביות הגדלות במצוקים ומשטחי סלע. המפורסמת ביניהן היא אזובית המדבר (O. dayi) שמעליה מכינים תה מופלא. זהו צמח חובה לגינה באזור רמת הנגב וגם בחבל הים-תיכוני. העלים בחורף צפופים וערוכים בסידור מוצלב, המקנה לצמח מראה מאד מיוחד. הפריחה הקייצית לבנה.

איזובית כרתית
ורסיה צנועה ושעירה יותר של אזובית המדבר היא אזובית רמון (O. ramonense), צמח שתואר למדע על ידי אבינעם דנין ז"ל, גדל בהר הנגב הגבוה בלבד ומתוייג כצמח בסכנת הכחדה. בגן הבוטני בגבעת רם אנחנו מגדלים את אזובית רמון מזה שנים, היא אוהבת מים וריח עליה עוד יותר עדין ונעים מריח עלי אזובית המדבר. תוכלו להתרשם מאזוביות אלה בתנאי גינה בגן מדבר שבקיבוץ סמר. שם גדלה גם אזובית פטרה (O. petraeum ) מהרי אדום שיש לפרחיה חפים גדולים. אגב, בטיולים הבוטניים שלנו בדרום ירדן מצאנו לא רחוק מגבול סעודיה את האזובית הירדנית, עוד מין שתואר על ידי דנין ומאופיין בפרחים זעירים.
אם חפצתם בעוד אזובית עם פרחים ורודים המתאימה לערוגה פורחת קייצית או לסל תלוי פורח, חפשו במשתלות גדולות בארץ את האזובית המחוספסת (O. scabrum), צמח ארוך גבעולים עם תפרחות ורודות יפות במיוחד. הצמח היווני הזה ישגשג בהשקיה סדירה מועטה ויפרח עונה ארוכה.
מגוון האזוביות בעולם גדול יותר, וחשוב להביא ארצה מינים וזנים חדשים, שרובם יתאימו לתנאי הגידול בארץ, ודאי לגינה קטנה ומושקית. בחלקת הים התיכון בגן הבוטני בגבעת רם שתולים עוד שלושה מינים לא ישראליים מוצלחים מאד, הפורחים בקיץ: אזובית הלבנון (O. libanoticum), צמח בעל גבעולים מפושקים ותפרחות רבות ורודות תלויות כעגילים; אזובית לבובה (O. cordifolium), צמח מקפריסין בעל תפרחות תלויות עם פרחים לבנים המתאים לתנאי חצי צל; ואזובית מדומה (O. dubium) שקוראים לה לעיתים מיורן, נראית כמו אזוב מצוי, אבל לעליה ריח עדין ונעים במיוחד.
וכמעט לא אמרנו מילה על האזובית כצמח מרפא וצמח מאכל, ערכים מוספים לצמח שמיניו וזניו נותנים מענה לתנאים שונים לגן קייצי ופורח.

להמשך קריאה על צמח האזוביון - מאת עוזי בן צבי