מאת: ד"ר יצחק בירן, מומחה באדריכלות נוף*
בשלושים השנים האחרונות נעשו מחקרים רבים בנושאי יחסי אדם-צמח. כיום ידוע שלגידול צמחים יש השפעה מיטיבה על אנשים מכל שכבות האוכלוסייה. אנשים מוגבלים נפשית עקב דיכאון, חרדה או ירידה בתפקוד הפיזי ניתן לרפא על ידי הכוונתם לפעילות של גידול צמחים. אחת הדוגמאות קשורה באנשים הסובלים מדיכאון בתקופת החורף באירלנד. לטובתם הקימו מרכזים מוארים שבהם המטופלים זורעים כרוב מסוג מסויים, שתוך כחודש מרגע הזריעה יוצר ראש כרוב קטן הניתן לצריכה. נמצא שיש לכך אפקט מרפא.
בישראל יש כמה מרכזים בהם מטפלים על ידי גידול צמחים בתהליך של גינון מרפא. אנשים ללא רקע פיזי או נפשי בעייתי יכולים לשפר את איכות חייהם על ידי מעבר ממצב של עולם וירטואלי הקשור בצפייה בטלוויזיה, מחשב או טלפון למשך שעות ארוכות ביום, לפעילות בגידול צמחים. אך היות ומרבית האוכלוסייה אינה מתגוררת בצמודי-קרקע ואין ברשותה שטח לגינון, הפתרון הוא גידול במיכלים. זה אפשרי במרפסות, על אדני חלונות, על גגות היכן שאפשר וגם בתוך הבית פנימה.
גידול צמחים בעציצים היה נפוץ כבר בתקופה הרומאית. מיכלי הגידול היו מיוצרים מחימר ועוברים תהליכי שריפה. במשך השנים מגוון החומרים התרחב, ויוצרו מיכלים מחומרים נוספים, כמו אבן , בטון, מתכת, עץ ועוד.
עם פיתוח פולימרים כמו פוליאתילן, פוליניל-כלוריד ועוד, עבר ייצור המיכלים לסוגי פלסטיק שונים במגוון גדלים, צורות וצבעים. מגוון המיכלים מאפשר לגנן החובב גידול מוצלח של כל סוגי הצמחים, כולל עצים מרשימים בגודלם.
ראשית, נגדיר כללית את עולם הגינון המעשי עם הדגשות לגבי גינון במיכלים, כולל גינות גג וקירות ירוקים שהן חלק מנושא המיכלים.
מהם שלושת מרכיבי הגינון?
פרקטיקת הגינון כוללת את שלושת המרכיבים הבאים:
• שינוי ובקרת הסביבה
מרכיבי הסביבה כוללים: טמפרטורה, לחות, אורך יום, מינרלים, מצע גידול, עוצמת אור, עוצמת רוח ועוד. התערבות ושינוי תנאי סביבה - כאשר הם לא תומכים כראוי בגידול הצמח - הינם תנאי לגידול מוצלח. בתנאי ישראל ההתערבות החשובה ביותר היא תוספת מים, השקיה מסודרת חשובה בעיקר כאשר מגדלים במיכלים כיוון שבנק המים הזמינים לצמחים קטן יחסית.
• בקרת צורה וגודל
יש צורך להסיר חלק מהגידול ממגוון סיבות כמו תחרות יתר בין הצמחים, גידול מעבר לרצוי, דילול למניעת מחלות, עיגון, גיזום לעיצוב מבנה עץ חזק ועוד. בגינון הכללי בקרת הגודל הנפוצה ביותר היא כיסוח שבועי של מדשאות. בצמחי בית - הסרת עלים שנבלו וענפים עם גידול יתר. בגידול במיכלים יש צורך לשמור על יחס מתאים בין גודל הנוף לגודל המיכל לאורך כל תקופת השלב הבוגר של הצמח.
• הדברת מחלות, מזיקים ועשבי בר
שלושת הגורמים מכונים פתוגניים. ההדברה הטובה ביותר היא על ידי מניעה - בחירת צמחים עמידים לפתוגניים וקנייה במשתלה המוכרת צמחים ללא עשבי בר, מחלות ומזיקים. ככל שעוצמת האור יורדת כך עולה הרגישות למחלות ומזיקים. דילול עשבים ועלים יכול למנוע פתוגניים. שימוש בכימיקלים צריך להיעשות רק בחומרים שקיבלו רישוי לשימוש בגינון ביתי.
להרחבת והבהרת נושא העמידות, אפשר לפרט את העניין בקשר לצמחי בית, אותם מחלקים ל-4 קבוצות: הראשונה כוללת צמחים מאוד עמידים לתנאי צל ותנאי סביבה קשים. האחרונה כוללת צמחיה עם עמידות נמוכה.
דוגמאות:
קבוצה 1- אגלאונמה, פוטוס. קבוצה זו מכילה צמחים עמידים שקל לגדלם.
קבוצה 2- דיפנבכיה, שפלרה.
קבוצה 3- דקל ארקה, צרטומיום.
קבוצה 4- שערות שולמית, קלטאה. קבוצה זו מכילה צמחים שאינם עמידים ומתאימים רק לחובבי גינון מושבעים.
החשיבות הגדולה ביותר היא לעיתוי פעולת ההדברה, ככל שמקדימים הנזק יהיה קטן יותר. לא תמיד יש צורך להדביר, אם הנזק האסתטי הוא מתחת לסף מסוים, אפשר לוותר על ההדברה ולצפות לגידול חדש שיהיה בריא.
מה צמח צריך כדי לגדול?
• קרקע מאווררת לסילוק דו תחמוצת הפחמן וכניסת חמצן לאיזור השורשים.
• מינרלים להזנה, סך הכל 17 יסודות.
• סביבה לחה .
• עוצמת אור וטמפרטורה בטווח מתאים.
• תמיכה.
לפי זה אין בהכרח צורך באדמה ואכן יש מערכות לגידול צמחים שאינן כוללות אדמה כמו אירופוניקה והידרופוניקה וכן קירות ירוקים בשיטה של גידול כ"סנדוויץ" של יריעות טקסטיל דקות. מאידך, רוב הפעילות הגננית נעשית במיכלים עם מצע גידול.
טכניקת הגידול
גידול צמחים במיכלים מאפשר לנו בקרה מדויקת יותר על כל מרכיבי הגידול, מאשר בגידול בקרקע. אך גידול כזה מחייב תשומת לב מרובה יותר, כדי שיצליח. הצמדות להמלצות שיפורטו בסדרת הכתבות - שזאת הראשונה שבהן, עשויה להביא להצלחות מרשימות בגידול צמחים. החומרים המתפרסמים כאן מבוססים על מידע וניסיון שהצטבר בעשורים האחרונים. חלק גדול מבוסס על מידע ותשומות שמקורם בחקלאות, וחלק על גידול צמחים ברמה של חובבים או ברמה של גינות גג באתרים נבחרים.
הטכניקה שתפורט בהמשך ממליצה על שימוש בדשנים סינטטיים ולא על קומפוסט או על תוספים טבעיים כמו גואנו (לשלשלת ציפורים מעובדת). חסידי הגינון האורגני ממליצים לא להשתמש בדשן סינטטי ולהילחם בפתוגנים רק עם חומרים טבעיים. מסתבר שצמחים לא קולטים מינרלים ישירות מהקומפוסט. כאשר מוסיפים קומפוסט הוא עובר תהליך פירוק ממולקולות מורכבות ליונים של מינרלים. התהליך נקרה מינרליזציה. החומר שהשורשים קולטים זהה לזה שמסופק על ידי דשן סינטטי.
למעשה, בלי ליצור חנקן סינטטי מהחנקן שבאוויר, האנושות היתה יכולה לגדול רק לאוכלוסייה בת מיליארד וחצי אנשים (התהליך התעשייתי ליצרית דשנים פותח לפני 150 שנה). החקלאות והגינון, בעולם בו חיים מעל שבעה מיליארד תושבים, יכולים להתקיים רק אם תעשיית הדשנים התעשייתיים תמשיך לספק חנקן סינטטי. כאשר מגדלים צמחים במיכלים וממחזרים את כל מה שהצמחים מייצרים - עלים, ענפים, פירות ופרחים ע"י הפיכתם לקומפוסט והחזרתו למיכלים, ניתן ליצור מערכות גידול כמעט ללא תוספים מינרליים. ניתן גם להשתמש בתוצרי מיחזור של שאריות אורגניות.
יש אמת בכך שדשנים מכל מקור שנשטפים מהמיכל מזהמים את מי התהום ורצוי להקטין את כמותם. זה נכון ללא קשר לכך אם הדשן הוא טבעי או סינטטי. לגבי שימוש בחומרי הדברה סינטטיים - חשוב מאוד לגדל צמחים עמידים ואם יש פתוגנים להדביר אותם עם חומרים טבעיים. מצד שני, יש חומרים סינטטיים שרעילותם מאוד נמוכה. למשל לחומר בשם מלתיון יש דרגת רעילות פי עשר קטנה משיש לקפה. אמנם הריח של מלתיון אינו נעים אבל הוא מדביר בהצלחה כנימות עלה, תופעה שמופיעה בעיקר באביב בוורדים ובצמחים רבים נוספים בקצות הגבעולים הצומחים ובניצני הפרחים.
דבר אחד משותף לגידול צמחים המבוסס על דשנים סינטטיים או אורגניים - צמחים קולטים את הגז הגורם לאפקט החממה - דו תחמוצת הפחמן ומקבעים אותו ברקמות שלהם. ככל שמאגר הביומסה בעולם יגדל, כך יקטן ריכוז דו תחמוצת הפחמן באוויר. כמובן שהתרומה של גינון היא קטנה יחסית אבל יש לה תועלת חינוכית והעצמת הדרישה לגינון בר קיימא, ירוק ומקיים.
מיכלי הגידול
ברוב מיכלי הגידול, הרוחב בחלק העליון והגובה שווים למדי. מיכלים שהם רחבים יותר מגובהם באופן בולט מתאימים לצמחים נמוכים. מיכלים שהם צרים וגבוהים מתאימים יותר לצמחים גבוהים. בקבוצת מיכלים רצוי לבחור מיכלים עם תכונות דומות בצבע, בצורה ובגודל. ניתן לקבל גיוון על ידי שינוי רק באחת התכונות, כמו מיכלים דומים בצורה ובצבע אבל שונים בגובה.
יש מגוון צבעים רחב. רצוי שהצבע לא יהיה "טהור" מידי כדי לא להתחרות בצמחים, אולם כאשר תכונות הצמחים הם בכיוון של צורה וטקסטורה ופחות צבע, בחירת מיכלים צבעוניים עשויה לשפר.
צבע שחור במיכל חשוף לשמש ישירה עשוי להיות בעייתי בעיקר במיכלים עם נפח נמוך. הטמפרטורה באיזור הגלוי לשמש עלולה לגרום לתמותת שורשים סמוך לדופן המיכל.
ניקוז
חורי ניקוז שנשארים פתוחים גם לאחר שנים הם תנאי להצלחה. רצוי שהחורים יהיו גם בצידי המיכל ולא רק בבסיס. חורי הבסיס צריכים להיות גדולים, רצוי 2 ס"מ ומעלה. רצוי שבאיזור חורי הניקוז לא יהיה מצע. ניתן לשים על חורי הניקוז בבסיס מיכל קטן הפוך עם חריצים, רצוי שיהיה עטוף בבד גיאוטקסטיל. באדניות ובמיכלים גדולים ניתן לשלב ניקוז "טכנורם" – צינור בקוטר 10 ס"מ עם חריצים בבסיס ש"יושב" על חור הניקוז. הצינור מגיע לגובה פני המצע ומכוסה במכסה תואם. זה מונע גידול שורשים לתוך חור הניקוז ומאפשר בקרה ותיקון אם צריך. לניקוז לצנרת ניתן להשתמש באלמנטים של טכנורם שמורכבים על דופן המיכל בחלק התחתון. האלמנט חודר לתוך המיכל כמה סנטימטרים ועליו מרכיבים את הצינור בקוטר 10 ס"מ. מבחוץ מרכיבים צנרת מיוחדת לסילוק המים.
מיכלים גדולים שנמצאים באזורים בהם לא ניתן להשתמש בניקוז רגיל דורשים סידור שיאפשר אגירת מים עד לשליש מגובהם. משאירים את המיכל ללא חורי ניקוז או סותמים היטב אם יש חורים. לתוך המיכל מכניסים צינור קשיח בקוטר 10 ס"מ עם חריצים בבסיס, שגובהו כגובה מצע הגידול. מציבים את הצינור על בסיס המיכל ומוסיפים טוף מסונן 4-8 מ"מ או "פרלייט 4" עד שליש הגובה. על זה מוסיפים בד גיאוטקסטיל (רצוי) ולאחר מכן את מצע הגידול. מידי פעם מכניסים מוט יבש פנימה כדי לבדוק את גובה המים. כאשר השליש התחתון של המנקז מלא במים, צריך לשאוב אותם החוצה. כאשר משקים בעודף קטן יש צורך לשאוב 2-4 פעמים בשנה (אפשר גם ליישם ברז בתחתית).
דרך נוספת לגדל צמחים במיכלים ללא ניקוז מכונה הידרוקולטורה. בשיטה זו אין צורך לסלק עודפי מים, סילוק שנדרש כדי לסלק את עודפי המינרלים. שיטת ההידרוקולטורה מבוססת על המצאה שיצרה דשן מסוג מיוחד, המורכב מגרגירים קטנים שעל שטח הפנים שלהם ספוחים כל הדשנים שצמחים צריכים. כאשר מוסיפים דשן זה למים הוא לא נמס, קורה תהליך של החלפת יונים. יונים שבמים מתחלפים עם יונים על הגרגירים. בצורה זו נמנעת המלחת מים (מה שהיה קורה במערכת כזו בדישון בדשנים רגילים). שיטה זו מתאימה בעיקר לצמחי בית. הדשן יקר מאוד ומכונה לבטיט. יש להחליף את המים והדשן פעם בשנה או בחצי שנה.
בכתבות ההמשך נדון במצעי הגידול ובהמלצות ההשקיה והדישון.
ליצירת קשר עם ד"ר יצחק בירן
להמשך קריאה על גידול ירקות במיכלים