יותר ויותר בעלי בריכות שחייה פרטיות עוברים למערכות סינון מים טבעיות, המבוססות על טיהור בעזרת צמחים. התוצאות מצוינות ואפשר סופסוף להיפטר מריח הכלור.
כתבה: יעל בן צבי כהן
האם יצא לכם לצאת מבריכת שחייה ציבורית או פרטית ולהרגיש שכל מה שאתם רוצים כרגע זה להתקלח? להוריד את הריח הזה של הכלור? לתת לזרם של מים נקיים להרגיע את העור, את השיער היבש ואת הצריבה בעיניים?
ההרגשה אינה מקרית. נעשו כבר מחקרים רבים המעידים על הנזקים של הכלור, החל מבעיות במערכת הנשימה, המשך בבעיות ובדלקות בעיניים ובאוזניים וכלה בנזקים קוסמטיים לעור ולשיער.
באירופה המשופעת במקורות מים טבעיים ובבריכות מעשה ידי הבורא, החלה בשנות השמונים להתגבש חלופה לבריכות המוכלרות. הרעיון נולד באוסטריה, שם הצביעו האוסטרים ברגליהם נגד בריכות הכלור. בעקבות כך החלו חברות שונות בבניית בריכות המטוהרות בשיטות שונות, כחלופה לחיטוי באמצעות כלור.
לאחר שנים של ניסוי וטעייה, הגיעו האוסטרים למסקנה כי במקום להתעלות מעל לטבע באמצעות הטכנולוגיה והכימיה מעשה ידי אדם, עדיף ללמוד מהטבע ולחקות אותו. בטבע המים עוברים דרך האדמה, דרך שורשי הצמחים, דרך סלעים ומסננים טבעיים אחרים ומתקבלים מים שהינם באיכות מעולה (וגם טעימים מאוד).
מספר חברות החלו לבנות מסננים טבעיים מהונדסים. הכוונה לבריכות אטומות, בהן נשתלו צמחי מים במצעים שונים, כאשר מי בריכת השחייה זורמים דרך המצעים והצמחים בסחרור מתמיד. התוצאות היו כל כך טובות, עד כי ממשלת אוסטריה החליטה להתקין תקן לבריכות שחייה ציבוריות המסוננות בצורה טבעית.
עד 2005, פעלו ברחבי אירופה כ2500 בריכות שחייה ציבוריות טבעיות ועשרות (אם לא מאות) אלפי בריכות שחייה פרטיות טבעיות. תהליך זה מואץ מאד בשנים האחרונות, אולם אין בידנו נתון עדכני לגבי כמות הבריכות הפועלות בשיטה זו היום.
לאזור הטיהור הצמחי נקבע באנגלית המונח Constructed Wetland שנחקר באופן אינטנסיבי באקדמיה ברחבי העולם בשנים האחרונות. בעברית ניסו לקבוע לנושא שמות שונים, שעדיין לא מגדירים בצורה טובה את ה–CW. בין השמות, אחו-לח, מערכת ביולוגית טבעית (מב"ט), אגנים ירוקים ועוד...
יישום המערכת בארץ
בתנאי החום, האבק והלחות בארץ, בתוספת דרישות מחמירות של משרד הבריאות ובתוספת דרישות אסטטיות של הציבור, לא ניתן להעתיק את המודל האירופי וליישמו אחד לאחד. נדרשו שיפורים טכנולוגיים שיובילו לעמידה בתקני משרד הבריאות.
מערכת המב"ט הוקטנה ביחס למערכת האירופית, ושונו המצעים, הצמחים, וצורת הזרימה, וכן נוספו למערך הטיהור של הבריכות גם פילטרים מכניים–ביולוגיים ומנורות UVC, ייעודיים לבריכות שחייה.
במערכת נעשה שימוש במגוון גדול של צמחים, תוך שימוש מירבי בצמחיית ארץ ישראל, כמו מינים שונים של גומא, סמר, אירוס, ספלילה ועוד. בנוסף, נעשה שימוש גם בצמחים מיובאים במקור שאוקלמו והוכיחו את עצמם בארץ.
הצמחים נשתלים פעם אחת, עם בניית המערכת. שותלים צמחיה בוגרת עם בית שורשים מפותח ומערכת בקטריאלית. אין צורך להחליף את הצמחים: תהליכים טבעיים של תמותה והתחדשות מתקיימים כל הזמן ללא התערבות אנושית. יש כמובן להתאים את הצמחים לאזור הו מתקנת הבריכה.
השטח שתופשת מערכת הטיהור הוא 20-35% מגודל הבריכה, בהתאם למקום, העומס הצפוי וסוג המערכת האלקטרו-מכנית התומכת.
תחזוקת הפילטרים פשוטה וקלה, ומתרחשת כולה מבחוץ, ללא פתיחה של המערכות ועם מתגים לשטיפה הפוכה. יש צורך להחליף את נורת ה-UVC ואת החומרים סופחי הזרחן אחת לשנה.
בריאות ובטיחות לצמחי מים במערכות מב"ט יכולת מרשימה לפירוק של פתוגנים שונים. על מנת לוודא עמידה בתנאים המחמירים של משרד הבריאות, הוספו כאמור למערכת כגיבוי מנורות UVC הקוטלות אצות חד-תאיות וחיידקים. מנורות אלו מתאימות לעבודה בתנאים של מים "קשים" כפי שיש בארץ. מערכת המב"ט מנצלת זרימות שונות (אופקיות, אנכיות) במצעי גידול שונים. המים זורמים מתחת למצעי הגידול, כלומר, ניתן לדרוך על המצע מבלי לשקוע - מתאים כאלמנט גנני בגינה שאינו מסוכן לילדים.