מדור חדש שיוביל אותנו במשעולי הגינון הקהילתי, ויקרב אותנו אל הפעילות הייחודית המתקיימת בכל גינה כזאת. כהתחלה, נביא הסבר מקיף וממצה על מהות הגינות הקהילתיות
כתבו: חמדה דרבקין, קובי פלומבו, צבי הלברכט
צילם: צבי הלברכט
גינות קהילה החלו להופיע בישראל בתחילת שנות האלפיים, אך בעשור האחרון הלכו וצברו תאוצה, בעיקר בערים הגדולות. היָזמה להקמתן באה מקבוצת תושבים בירושלים ובתל אביב, שרצו אלטרנטיבה למודל הצרכני המקובל של המאה ה-20. כיום, חלוקות הדעות באשר למספרן המדויק של גינות הקהילה בארץ, אך יש ללא ספק כמה מאות. רק בתל אביב יש מעל 40 גינות קהילה, בירושלים כ-70 גינות ועוד רבות נוספות בכל רחבי הארץ.
ניתן להגדיר גינון קהילתי ככלי מעשי ליישום תפיסת הקיימות תוך שילוב בין חברה, כלכלה וסביבה. באופן כללי מדובר במסגרת עבודה משותפת של קבוצת אנשים, הרואים עצמם מחויבים לטיפוח מרחב כלשהו באמצעות גינון. מרחב זה עשוי להיות שטח ציבורי פתוח, שטח פרטי פתוח, מתחם בתוך מוסד מגודר ועוד. גינת קהילה יוצרת משמעות ומהווה מעין מרכז קהילתי באוויר הפתוח, אך היא גם מקום לשפע תנובה ולגידול מזון בריא ומזין. יצירת הקהילה סביב הגינה הינו אלמנט מכריע ביציבות ובעמידות גינת קהילה. קשרים הדדיים חזקים בין הפעילים ובין הפעילים לגינה מייצרים תרומה עצומה לסביבה העירונית.
הגינון הקהילתי הוא למעשה מעֵין מטריה גדולה ,שתחתיה קיימים סוגים ומינים רבים של גינון. לרוב, הניסיון מעיד על עידוד המגוון וקבלה של סוגי גינון חדשים, במטרה להכליל ולא להדיר. אופי הפעילות בגינות הקהילתיות ייחודי לכל גינה וגינה ותלוי לא רק בתנאי הקרקע, תנאי האקלים, סוג השטח ותנאי הסביבה, אלא גם באופי התושבים והפעילים בגינה. נוסף על כך, יש להבחין בין גינות קהילה שבהן ישנה התארגנות קהילתית של תושבים לפעילות משותפת הכרוכה במפגשים מסודרים; לעומת 'גינות לתושב' או 'חוות חקלאיות', שבהן עבודת האדמה היא העיקר, ואילו הקהילה היא אך גורם משני.
אנו מציעים חלוקה לפי שמונה מודלים של גינות קהילתיות.
גינת קהילה בשצ"פ
המודל הנפוץ ביותר בארצנו הוא של קבוצת תושבים המגננים, לרוב בהתנדבות, על שטח פתוח בבעלות ציבורית. פעמים רבות, מדובר בגינות הצומחות "מלמטה למעלה" מתוך קבוצת תושבים שזיהו מקום מוזנח שיש לטפחו. האישור לטיפוח הקרקע ניתן ע"י הרשות המקומית, אשר עשויה לשחק תפקיד חשוב בהקצאת משאבים חיוניים כמים ושתילים. מודל העבודה הִנו של ערוגות משותפות או ערוגות אישיות, ולרוב המפגש הקהילתי הוא העיקר. גינות מסוג זה הופכות עם הזמן מרכזי מִחזור וקיימות שכונתיים.
גינה לתושב/גינה בשכירות
החכרת חלקת אדמה או ערוגה לתושב בתשלום חודשי או שנתי. שטח הגינה נמצא לרוב בתוך שטח עירוני ומייצר יופי ואסתטיקה במקום שהיה זקוק להם. בגינה מסוג זה, בדרך כלל, לא נוצרת קהילה משום שכל תושב מגיע במועדים הנוחים לו לעבודה. במקומות מסוימים ניתן לחזק את הקשרים בין הפועלים בגינה ע"י הנחייה מקצועית.
חווה חקלאית
חוות בעלות שטח רחב ידיים בבעלות פרטית או ציבורית, ואשר ממוקמות באזור חקלאי פתוח בפאתי העיר או מחוצה לה. החווה הִנה מרכז יצרני המאפשר לתושבי הסביבה נגישות לתוצרת חקלאית אורגנית ומקומית. זהו מרחב טבעי המאפשר מפגשים חברתיים בלתי אמצעיים של התושבים עם מגדלי המזון, ובעיקר עידוד מכירה של תוצרת לחיזוק הכלכלה המקומית.
יער מאכל ובוסתן
יער או חורשה המשמשים לחקלאות בת קיימא. מטרתם לספק בית סימביוטי למגוון רחב של יצורים חיים וליצור משאבי טבע חיוניים כבריכות מים, מחסות טבעיים, מזון ואנרגיה. הרעיון הוא חיקוי פעולות אקולוגיות טבעיות והתערבות מינימלית, על מנת שהשטח יפתח חוסן, ולבסוף יעמוד ויצמח בזכות עצמו. הפעילים שואבים השראה מיערות הגשם ומהבוסתנים העתיקים בארץ. יער המאכל חדש יחסית לסוגי הגינות האחרים. את חלוצי התחום בארץ ניתן למצוא במושב קדרון ובפארק החורשות בדרום תל אביב.
גינה במוסד קהילתי
גינה המופעלת ע"י מתנ"ס או מוסד מוגדר-קהילה אחר למטרת פעילות נוספת לבאים בשעריו. הגינות ממוקמות בתוך שטח מגודר ומציעות פעילות לקהל מסוים. מובילי הפעילות הם עובדי המוסד הציבורי. אף על פי שהפעילות מיועדת לקהל המוסד, היא יכולה להתרחב ולהתפשט גם מחוץ לכותלי המוסד. יתרון חשוב לגינה זו הוא היעדר ונדליזם ושמירה על חן הגינה לטווח זמן ממושך. מטרות הגינון במוסד קהילתי הן חינוכיות קהילתיות כמו למשל חינוך לקיימות בגינה בית-ספרית, קידום תזונה נכונה, העצמת עולים חדשים במרכזי עולים וקשרי חברות במרכזי יום לקשישים.
גינה בשטח פרטי פתוח
לעתים מתארגנת קבוצת תושבים בבניין משותף, ומקימה גינה בשטח הפרטי שבבעלותה. גינה זו מחליפה את גינת הנוי המטופלת לעתים על ידי גנן בתשלום. התוצרת מתחלקת בין הדיירים ומתקיימים מפגשים חברתיים סביב הפעילות השוטפת. במקרים אחרים, שבהם השטח הוא באחזקתה של אוכלוסיה מוחלשת, היזמה להקמת הגינה באה מן החוץ (בדרך כלל מהרשות המקומית).
גינה ורטיקלית
גינון על גגות וקירות החל לתפוס תאוצה בעיקר בערים הגדולות עקב מחסור בשטחים פתוחים. במקרים אלה השתילה נעשית על משטחים מנותקים הנבנים לעתים מחומרים ממוחזרים. קיימות שתי שיטות רווחות: האחת, פשוטה יחסית, וכוללת מילוי מיכלים יבילים באדמה ושתילת צמחים בשיטה הרגילה; והשניה, מורכבת יותר, וכוללת שימוש בהידרופוניקה ובמיכלים ייחודיים, ובמקום באדמה, במים המכילים חומרי דישון. דוגמה לטכנולוגיה זו ניתן לראות על גג דיזנגוף סנטר בתל אביב. גינה כזו עשויה להתקיים על גגו של בניין פרטי לשימוש דייריו, או על גג בניין תעשייתי לשימוש הקהילה בכללותה. אף שגינה מסוג זה עדיין בחיתוליה בארץ, היא מפותחת יחסית בניו יורק.
גינה טיפולית
מטרתה טיפול, שיקום וסיוע באמצעות גינון. גינות אלה ניתן למצוא בתוך מוסדות טיפוליים או בית ספריים, אך גם בשטחים פתוחים כמו בפארק העירוני כפר סבא. כדי להקל על עבודת הגינון, יש שימוש בערוגות מוגבהות ושבילים מונגשים בעבור אוכלוסיה עם מוגבלויות.
תעודת זהות - גינת אסף, חדרה
גינת אסף נקראת על שמו של אסף טוויג, בוגר בית הספר "קפלן" ובן למשפחה בשכונת בית אליעזר, שנפטר ממחלת הסרטן לפני שנים מספר. במרכז הגינה מוצבת אבן גדולה כגלעד לזכרו
נוסדה: 2010
מיקום: בי”ס קפלן, שכונת בית אליעזר, חדרה
ימי פעילות: א-ו, שעות בוקר- עד אחרי צהריים
שטח: 4 דונם
מודל: גינה קהילתית מונגשת לכל האוכלוסיות
רכזת: ענבל הגלעדי, בעלת תואר ראשון במדעי הסביבה ותואר שני במדעי בעלי החיים
שותפים: בית ספר קפלן, הקרן לפיתוח חדרה, קרן קרב, חברי הקהילה בשכונת בית אליעזר
תורמים נוספים: ארגון הג’וינט, מפעלי נייר חדרה, האגודה לבריאות הציבור, חברת אלביט
לקריאה נוספת אודות גינות קהילתיות בירושלים, לחץ כאן