האורבניזציה המואצת בדורנו הובילה לעלייה גדולה בביקוש לגידול צמחים בחללים מוגנים כחלק מאיכות החיים בתרבות המערבית שאנו חלק ממנה. גינון במיכלים היא דרישה בסיסית של כל גוף ציבורי, מלון, מוסד בנק וכמובן של בעלי בתים פרטיים המעוניינים בצמחיה בבית ובמרפסת

כתב: ישראל גלון (המאמר מבוסס על דפון של משרד החקלאות בשיתוף יצחק הל-אור ואליעזר שפיגל)

הצלחה בגידול צמחים בחללים מוגנים, כמו חדרי מגורים, משרדים וגגות מכוסים, מותנית במספר גורמים הכרחיים. תנאי אור המתאימים לגידול הצמח ובית גידול (מיכל) ובו מצע המיועד לגידול צמחים. ניתן לגדל את הצמחים במיכלים ניידים או במיכל שנבנה מראש במיוחד במבנה לצורך זה. הבעיה מרכזית בגידול צמחים בחללים סגורים הינה ניקוז עודפי המים בכל השקיה המחייב טיפול מתמיד למניעת יציאת המים לתוך המבנה. וכן הטיפול השוטף השקיה ודישון.

גידול צמחים בהידרופוניקה שהינה מערכת סגורה לחלוטין מאפשר לגדל צמחים בחללים סגורים באופן פשוט וידידותי.
גידול צמחים בתרבות מים (הידרוקולטורה) הוא רעיון עתיק יומין. התפתחות גדולה בנושא נעשתה בשנות ה- 30 של המאה כאשר נחקרו התנאים הנחוצים להזנת הצמח. משם למדו שאפשר לגדל בהצלחה צמחים בתמיסה המכילה מינרלים בלי הזדקקות לקרקע. היישום המעשי הראשון היה במלחמת העולם השנייה לאספקת מזו טרי לחיילים אמריקאיים שהוצבו באיים רחוקים במחוזות שבהם תנאי הקרקע אינם מאפשרים גידול צמחים על הקרקע עצמה. במרוצת הזמן אימצו את השיטה לשם גידולי חקלאות וצמחי בית באמצעי גידול ואחזקה פשוטים יחסית.

הנחת המדיד בתוך המיכל

הנחת המדיד לפני הוספת המצע

עציץ הידרופיני בשילוב צמחים

עציץ הידרופוני בשילוב צמחייה

עקרונות השיטה
הצמח גדל במיכל אטום, בתוך מצע אינרטי, גרנולרי ומאוורר המשמש לעיגון הצמח. המים, המינרלים והאוויר מסופקים לצמח בצורה אופטימלית ובקרה פשוטה ע"י מדיד מים המונח במיכל. לפיכך משקיע הצמח פחות אנרגיה בקליטת יסודות המזון. האנרגיה הנחסכת מושקעת בהטמעה ובגידול. מצע הגידול משמש לאספקת החמצן והמינרלים לשורשי הצמח.

  ××“ניות עם צמחייה ופריחה

עציץ הידרופוני שתול בתוך אדנית מעץ

יתרונות הגידול ההידרופוני על פני שיטות גידול אחרות
● נוחות בטיפול שוטף ודישון. הטיפול הנדרש הוא מינימלי השקיה לעיתים רחוקות ע"פ מדיד מדויק, הדישון אחת לחצי שנה. מצב זה מאפשר לצאת לחופשה ללא חשש שהצמחים יקמלו.

● מניעת נזקים של לכלוך ונגירת מים כאשר מיכלי הצמחים מונחים בבית או על שטיחים או משולבים בתוך ריהוט מאחר והמיכל אטום.

● מתאים גם לאנשים פחות מיומנים בטיפול צמחים, כיוון שלא נוצרים בצמחים מצבי עקה של עודפי מים או לחילופין חוסר השקיה. וכן רמת הדישון מבוקרת במידה הנחוצה.

● יחס נוף/שורש גדול כך שניתן לגדל צמח גדול-נוף במיכל קטן יחסית .
חסרונות השיטה

● עלות ראשונית יקרה יחסית בהשוואה לשיטות גידול אחרות במיכלים. אך, בהקפדה על בצוע מקצועי טווח הקיום של מיכלי הידרופוניקה ארוך ועלות אחזקה נמוכה.

● הקפדה על בחירת צמחים שמתאימים לגידול בשיטה זו. – מחייב רכישת מיכלי הידרופוניקה במשתלות מקצועיות.

● אפשרות לגידול מיכלי הידרופוניקה רק במקומות מקורים. מאחר ובגן פתוח אין אפשרות לסלק את עודפי המים כתוצאה מגשם, דבר שיפגע באיזון הנוצר במיכל.

אביזרי גידול

המכל - אטום לנזילות, ניתן לרכישה במידות שונות, רצוי בגובה של כ- 40 ס"מ. הצורה תיקבע לפי הטעם ולפי הגומחה שבה יוצב. מיכל עגול, מרובע, מלבני, או משולש).
סוג המיכל: יציק ועמיד (אדיש) לתהליכי קורוזיה (לא ממתכת) או השתתפות בתהליכים כימיים הקורים בתמיסה. (לא מכלי בטון).

מדיד – מציבים בתוך המצע מדיד מים שבתוכו מצוף קטן המסמן את גובה פני התמיסה, (מינימום ומקסימום). ניתן להשתמש במיכל שבתוכו משולב חלון שקוף שדרכו בוחנים את גובה פני התמיסה (נהוג למלא תמיסה בגובה 3-5 ס"מ).

מצע - משמש לעיגון הצמח ומכיל בקרבו את בית השורשים, הוא מונע את חשיפת השורש לאור. המצע האידיאלי הוא אינרטי שלא יהיה שותף לתהליכים הכימיים הקורים בתמיסה. לא מתבלה ולא משתנה לאורך זמן. בעל כושר אוורור טוב. כמצע משמשים: טוף, חצץ, וליקה. משתמשים בחלוקים שגודלם 8-6 מ"מ עד 12-10 מ"מ חשוב להקפיד שהחלוקים יהיו מנופים מאבק ושטופים היטב.
מים - מי ברז רגילים (מוליכות חשמלית רצויה (E.C) בין 0.5 - 1.0 מילימוס). מים שמליחותם גבוהה יותר ניתן לערבב עם מים מזוקקים.

דשן - כדי לפטור אותנו מהצורך לבצע תיקונים ובקרה בפרקי זמן קצרים אנו משתמשים בדשנים בעלי קצב מבוקר ואיטי של שחרור מינרלים. נוסף לכך חייב הדשן להיות בעל כושר התרסה (בופר) כדי לשמור על תכונות התמיסה בתחום יציב של חומצות ומוליכות חשמלית. החומר המסחרי הנפוץ בשימוש הוא "לוואטיט - (LEWATIT) של חברת "באייר". חומר יעיל למדי שמורכב משרף בעל כושר התרסה ניכר.מחליף יונים קולט עודפי כלור ונתרן ופולט דשנים לתמיסה. ביניהם חנקן, אשלגן, זרחן, גפרית, סידן מגנזיום, ברזל וכן מיקרו אלמנטים.
כמות הלוואטיט הנצרכת היא 35 - 50 סמ"ק לצמח ומספיקה לתקופה של כחצי שנה. לצמח גדול נותנים את המנה המקסימלית, ולצמח קטן מנה קטנה יותר. חומציות התמיסה (pH) צריכה לנוע ברמה של 6.0 - 6.5, וברמת מליחות (E.C) של: 1.5 - מילימוס.

שתילה (לגננים המעוניינים להכין לבד מיכלי הידרופוניקה)
השתיל הרצוי הוא צמח שמצעירותו גדל באחת משיטות הגידול ההידורו-פוניות. בגידול כזה ניחן הצמח בשורש מיוחד המתאים לגידול בתנאי הידרופוניקה. כדאי לשתלו במכל הגדול בתוך המצע יחד עם העציץ בו הא גדל. שתילה כזו תבטיח אפשרות נוחה להחלפת צמחים מנוונים במכל מבלי ששורשיהם יסתבכו זה בזה. זה גם מונע תחרות פרועה בין שורשים של צמחים שונים בתוך מכל אחד.
יש למצוא פשרה מתאימה לגובה עציצים שונים המוכנסים לתוך המצע. (כדי שלא יהיו מכלים עמוקים מדי יחד עם מכלים עליונים חשופים מדי.
דרך טובה היא לגדל את צמחי ההידרופוניקה בעציצים אחידים בגובהם. עושים בהם חריצים רבים כדי לאפשר לשורשים מגע טוב עם התמיסה. במידה מסוימת אפשר להשתמש גם בצמחים שגדלו במשתלה בתנאים רגילים אולם שוטפים בהם - טרם הכנסתם למצע ההידרופוני את שורשיהם משאריות המצע הקודם. שותלים אותם חשופי שורש במצע החדש.

שתילת שתיל גלוי שורש - מפזרים שכבת מצע בתחתית הכלי, קובעים את המדיד במקום ובגובה המתאימים. מחזיקים את הצמח במיקומו הסופי תוך אחיזתו ביד אחת, בעוד שביד השנייה מוסיפים למלא את המכל במצע כמעט עד לשפתו. מנערים קמעה את המכל כדי להבטיח את נחיתת הגרגרים תוך מילוי החללים. מוסיפים מים + דשן עד לגובה המקסימלי של הסמן במדיד. במכלים בינוניים וגדולים נוהגים להוסיף צינור פלסטי שקוטרו 32 מ"מ לפחות, נוסף למדיד דרכו מוסיפים את הדשן אחת לחצי שנה וכן מנקזים בבוא העת את התמיסה כאשר זו דורשת החלפה.

הקשייה - (הקשחה) לאחר השתילה משך מס' ימים (עד שבועיים) מציבים את המכלים במקום מוצל ומואר היטב. מרטיבים לעיתים קרובות את הנוף ומשקים את המצע עד שהשורשים יפתחו יכולת אספקת מים ומינרלים סדירה לצמח.

התאמת צמחים -
מלבד התאמה על-פי מדדים של תכנון ארכיטקטוני, גובה, שימוש, שילוב וכדו' יש להתאים צמחים גם לפי זיקתם לעצמות אור. (בדרך כלל אפשר להתאים צמחים הגדלים בעוצמת אור של מ 500 LUX ומעלה).ניתן לשפר את עוצמת האור בחלל הפנימי ע"י הצבת נורות ניאון מעל הצמחים במרחק 1-1.5 מ'. את מדידת האור רצוי לבצע לפני הצבת המיכלים בחדר.

טיפול שוטף
השקיה – בודקים את מדיד המים באופן קבוע (אחת לחמישה – שבעה ימים). כאשר המדיד מראה על רמת מינימום מוסיפים מי ברז רגילים בהשקייה על פני המצע עד שהמדיד מגיע לקו המקסימום.יש לוודא שהמדיד אינו תקוע ונע באופן חופשי.

דישון - אחת לחצי שנה מוסיפים למיכל "דשן" "לוואטיט" בכמות 50-30 גר' לצמח מותנה בגודל הצמח. את ה",לוואטיט" מוסיפים דרך צנור הבקרה כדי שיגיע לתמיסה. (אזהרה! אין להוסיף את הדשן דרך המדיד).
(למגדלים או מחזיקי צמחים שעיסוקם המקצועי בכך מומלץ ליטול דגימת תמיסה אחת ל- 3 חודשים, ולבדוק את ערכי המליחות והחומציות. כאשר עלתה רמת המליחות מעל 2,5 מילימוס שואבים את התמיסה ושוטפים את המצע במי ברז (בשטיפה על פניו) וחוזר חלילה עד שמגיעים לרמת מליחות של המים עצמם ומוסיפים "לוואטיט" כאשר עולה ה- pH מעל 7 ניתן להורידו באמצעות הוספת חומצות (דוגמת חומצה זרחנית או חנקנית). מוסיפים מעט ובהדרגה עם מדידות ביניים עד שמגיעים ל- pH 6.5, גם הוספת "לוואטיט עשויה להוריד את קריאת ה- pH.)

גיזום ועיצוב - גוזמים לפי הצורך – מקפידים על סילוק עלים מנוונים, מתים ועלים זקנים. גיזום הנוף מונע השתלטות צמחים אגרסיביים על צמחים שכנים. גוזמים בעונה שבה הצמח נמצא בחיוניות וצמיחה, בד"כ באביב.

הגנת הצומח - כאשר שותלים במכלים צמחים שגדלו בתנאי משתלה רגילים כדאי להבטיח קנייתם ממשתלות המגדלות צמחים במצע מחוטא. בגלל תנאי הלחות של מצע הידרופני יכולה להיות רגישות למחלות ולפיכך רצוי לשתול חומר בריא ומבוקר. במהלך הגידול כאשר מתגלות מחלות או מזיקים נוקטים נגדם בצעדים כפי שנוהגים בצמחי בית בגידול קונבנציונאלי.

רשימת צמחים עיקריים המתאימים לגידול בהידרופוניקה

להמשך קריאה על מערכת השורשים