מבנה הנמצא במדרון תלול מאוד, כך שמצדו האחד הגג גבוה אולם בצד השני הוא במפלס הרצפה – זאת היתה אחת מהבעיות שניצבו בפני גורמי התכנון והביצוע של גינת הגג בבניין החדש של הקונסוליה האמריקאית בירושלים.

שטח הגינון הכללי בבניין החדש של הקונסוליה האמריקאית בשכונת ארנונה ירושלים לא גדול, ולכן הוחלט על הוספת שטח מגונן על גג המבנה. החלטה זו הציבה בפני גורמי התכנון והביצוע אתגרים רבים. המבנה נמצא במדרון תלול מאד, כך שמצדו האחד הגג גבוה אולם בצד השני הוא במפלס הרצפה.

תרשים - תכנון גינת גג בקונסוליה

בעיות נפוצות 

הצורך במילוי שכבה משמעותית בגובה של עד מטר לצורך התאמת פני השטח לגובה פני השטח הצמודים למבנה, כלומר הגבהת האזור המגונן (הגג) שנמוך יותר באחת מצלעותיו מפני השטח הצמודים לו.
הדרישה לביצוע גינון שימושי בר-קיימא ולא רק ייצוגי.
הצורך במתן פתרון לבעיית האטת הניקוז האופקי בגג ששטחו מעל 800 מ"ר.
הגנה על שכבת האיטום הקיימת מפני נזקי שורשים ומפני בלאי מכני.
הרצון האקולוגי ליצור שכבת בידוד אקלים נוספת לגג המבנה.
ומעל הכול התחשבות בהיבט ההנדסי של העמסת כ-700 מ"ק על גג בעל מפתחי תמיכה גדולים.

תהליך ההקמה

לאחר בחינת האופציות החליטה אדריכלית הנוף ברברה אהרנסון שעבדה איתנו בפרויקט, על מילוי השטחים "המתים" בקוביות פוליסטרין דחוס (styrofoam) ועל שימוש בפרלייט כמצע הגידול לצמחיה השונה על הגג. לצורך בניית מערכת ההגנה והניקוז האופקי על הגג נפרסו מספר יריעות זו על זו, כשלכל יריעה תפקיד משלה.
יריעת הגנה מפני שורשים למניעת חדירת שורשים לסדקים עתידיים בשכבת הבטון המגנה על הגג.
יריעת הגנה מפני לחות הדומה בהרכבה ליריעות הבריכה המוכרות.
שכבת הגבהה הדומה ל"קרטוני ביצים" בגובה 25 מ"מ בעלת עמידות למשקלים גדולים הנושאת על גבה את כל מערכת השתילה בגג, שיוצרת כעין תעלות אופקיות המאפשרות למים שחלחלו לרוץ באופן חפשי לעבר פתחי הניקוז. 
יריעת סינון למניעת סתימת התעלות והנקזים ע"י חומרים רחיפים שנסחפים עם המים.
כדי להימנע מדריכה על חלקים שכבר בוצעו, העבודה התנהלה בנסיגה לאחור כשבכל שלב מבוצעת רצועה של שני מטר הכוללת פריסת היריעות לפי הסדר, מילוי השטח בגושי הקלקר עד 15 ס"מ מתחת לפני השטח הסופיים כשעומק השכבה משתנה עקב שיפועי הניקוז בגג.
בתוך הקלקר הושארו חללים דמויי אדניות ברוחב של 3 מטר, באורכים של עד 10 מטר ובעומק משתנה מ-50 ס"מ עד מטר שלם.
בשלב זה גם הועברו הצינורות המובילים למערכת הטפטוף אותה פרסנו לאחר המילוי בפרלייט.
עקב קלות הפרלייט והגעתו בשקים, היה מילוי השטח מהיר מאד כשלמרות הסחיבה הידנית למרחק ממוצע של 100 מטר מילאו שלושה פועלים למעלה מ-60 מ"ק ביום עבודה.
לאחר השתילה ופריסת הטפטפות חופה כל השטח בכ-15 ס"מ חלוקי נחל מצריים.
היה רצון לקבל שטח פרקטי, לכן חלק גדול ממנו נשתל דשא. יתרון נוסף של הדשא הוא יצירת שכבת בידוד, המביאה לחסכון באנרגיה על ידי הקטנת הטמפרטורה במבנה. בשאר השטח נשתלו שיחים לא גבוהים, המותאמים לגידול על פרלייט, מותאמים למזג האוויר הירושלמי ופורחים באביב ובקיץ.

תחזוקה שוטפת

במהלך תקופת האחזקה, שנמשכת כבר למעלה משנתיים, אנו רואים התפתחות מהירה מאד של הצמחיה השתולה, בתנאים של דישון רצוף.
לא נתקלנו בבעיות של שקיעה שמהן חששנו עקב עומק המילוי.
הבעיה היחידה שבה נתקלנו היתה עצירת התפתחות מוחלטת ואפילו תחילת התנוונות של הצמחים עקב תקופה של היעדר דישון, עקב תקלות חוזרות במשאבת הדשן. החלפתה של המשאבה פתרה את הבעיה במיידי.
מבחינת השקיה ודישון, הקטנת האינטרוואל וקיצור משך ההשקיות שיפרו את התוצאות וזאת מבלי להוסיף על כמויות המים. על ידי קיצור ההשקיות הושגה תוצאה כפולה: מניעת נגר ובזבוז מים תוך שמירה על רמות חמצן גבוהות בקרקע. כדי להתגבר על צבירת זרחן בקרקע קבענו יחס דשן/מים נמוך בחצי מההמלצות הסטנדרטיות .
לסיכום, לכל קבלני הגינון החוששים מהצעד של מעבר מגינון מסורתי לגינון "סינטטי" כפי שאני חששתי - אני ממליץ לנסות ולראות שהשד אינו נורא כלל, שהביצוע קל ושהתוצאות נהדרות.

 להמשך קריאה על גינת גג כמה זה עולה לנו