גן המוסיקה ראשון לציון
כתב: אדריכל נוף שלומי זאבי *
גן המוזיקה הינו גן רובעי שפותח בשנים 2013-2014 אשר חולק כבוד למוזיקה ככלל ומוזיקה קלאסית בפרט. הגן תוכנן בדרומה של העיר, כחלק ממהלך של הוספת שטחים ציבוריים פתוחים לעיר הוותיקה – מהלך שיזם ראש העירייה דב צור כשנבחר לקדנציה הראשונה שלו, לחיזוק השכונות הוותיקות בעיר. השטח שנבחר נמצא בגבול השטח העירוני הבנוי עם אזור הנופש המטרופוליני הדרומי, והוא משתרע על כ-20 דונם של רצועה ליניארית באורך של כ-500 מטר וברוחב של 40 מטר.
השטח נמצא בצמידות לשרידי פרדסים שהיוו את מרכיב הנוף המרכזי של ראשון לציון בילדותי, עד לפיתוחה המואץ שהחל בשנות ה-70. הוא נמצא גם בקרבה יחסית למרכז העיר וללב ההיסטורי שלה ולקונסרבטוריון למוזיקה שבו - כבן העיר - התוודעתי לאהבת ולנגינת מוזיקה.
לאור נתונים אלו, רק טבעי היה שהמוזיקה תשמש כמקור ההשראה לגן ותהווה את הנושא המרכזי שבו. במקביל, מתייחס הגן לנופיה ההיסטוריים של העיר המתאפיינים בפרדסי הדרים ושוברי רוח של שורות ברושים. לפיכך, עיצובו שואב השראה אסתטית ממאפיינים אלו הבאים לידי ביטוי לא רק בהרכב הצמחי של הגן אלא גם באופיו ובשימוש באמצעים המזכירים נוף פרדסים כדוגמת אמות המים בהן השתמשו להשקיית הפרדסים בתקופתה של ראשון כמושבה חקלאית.
אמנם מדובר בגן המשמש בעיקר את הקהילה המתגוררת בסביבתו המיידית, אבל נעשה פה ניסיון לצקת תכנים נוספים לגן המשמש בדרך כלל כמקום מפגש, משחק ופעילות חברתית כך שימשוך גם קהלים נוספים במעגל הרחב יותר וכמוקד עניין לכלל תושבי העיר. המוזיקה משמשת השראה לגן במגוון היבטים, כאשר הבולטים שבהם הם קצב, תנועה וצליל.
תמונה – ביטויים למוזיקה
תוכנית הגן שואבת את השראתה הצורנית מצורתו של הפסנתר, כאשר הקלידים הלבנים משמשים כאזורי פעילות וגנים ייחודיים המוקדשים ליוצרים מוזיקליים, ואילו הקלידים השחורים מהווים פרדסי פרי הדר התחומים באמת מים – המתכתבת עם האמות ששימשו להשקית הפרדסים וניזונו מבארותיה של העיר.
עם גיבוש הסקיצה הראשונית ותפיסת התכנון של הגן הורחב צוות החשיבה התכנוני לתזמורת שלמה שכללה יועץ מוזיקלי – ניר ברנד, מעצב גרפי – דורון גומפרט וצוותו ומעצב מוצר ואמן – איליה שפירו. הרחבת הצוות ושילוב של יוצרים מתחומים מגוונים הוביל לדיאלוג על התכנים אך בה בעת גם על נושאים עיצוביים. לחלל האוויר נזרקו רעיונות מתחום המוזיקה, למשל, על מנת ליצור גירויים עיצוביים היכולים לתרום לשפה העיצובית של הגן. המספר 5 קיבל חשיבות עקב חמשת השורות המהוות את המסד לכתיבת המוזיקה - מוטיב ששימש בין היתר את דורון ודליה לעיצוב שלטי המידע שבפארק.
התווים ככלל משמשים אלמנט חוזר לכל אורך הטיילת הראשית. בחירת היוצרים ואופן הפריסה שלהם לאורך הפארק היו תוצר של דיאלוג עם צוות התכנון על האופן שבו המוזיקה משתלבת בפארק. בחנו את האפשרות לשלב מוזיקה המשתנה באופן אקראי, בדומה לאופן שבו מקשיבים לאפליקציות מוזיקה למיניהן, או לפי מוזיקאים, אבל בסופו של דבר הוחלט ליצור סדר כרונולוגי מהמוזיקה הקלאסית ועד למוזיקה בת-זמננו. לפיכך נבחרו 13 יוצרים להצגה בגן, בסדר היסטורי כרונולוגי כאשר הכניסה מזוהה עם שופן ובטהובן, וככל שמתקדמים בגן מערבה או מזרחה נחשפים למלחינים נוספים המאפיינים תקופות יצירה עדכניות יותר. הקצה המערבי, מוקדש למלחין ומבצע הג'ז מיילס דייויס וליד מגרש החניה בקצה הגן מופיעה הקדשה ומתנגנת המוזיקה מתחנת הרדיו הצבאית גלגל"צ, המהווה סמן מרכזי בהשמעת הטעם המוזיקלי העכשווי.
המים כמקור של חיים, תנועה וצליל באים לידי ביטוי בפסנתר מים המשמש כבריכה ומערכת מפלים במרכזו של הפארק, משטח ג'טים לפעילות משחק של ילדים, אמת מים אורכית לאורך טיילת הפארק הראשית ומזרקת נבל המים בעיצובו של איליה שפירו המהווה מוקד מרכזי בגן ארבעת העונות המוקדש למלחין אנטוניו ויולדי וליצירתו 4 העונות. עיצוב המזרקה היה אף הוא תוצר של הפריה הדדית שהחלה ממחשבה על אלמנט מים המאפיין את התקופה שבה יצר ויולדי – המזרקה נמצאת באזור המוקדש ליוצר ויצירותיו – או לסוג המוזיקה שלו (הצמחיה למשל מבטאת את חילופי העונות ומדגישה מנעד של פריחות המשתנה בין עונות השנה) ובסוף הוחלט לדבוק בכלי קלאסי – הנבל כנושא העיקרי של המזרקה.
תמונה– מזרקת הנבל
המקצב בא לידי ביטוי, בין היתר, במערכת של אלמנטים להצללה מבטון, שפותחו ויוצרו בשיתוף עם חברת אקרשטיין במיוחד עבור פרויקט זה - בקבוצות של 12 - בהתאמה למקבץ הקלידים השחורים שבפסנתר, במקצב שדרות הברושים, במקצב הפרדסים, ובמקצב היוצרים ויצירותיהם, בהתאמה.
.jpg "פינת מדיטציה ע\"ש לאונרד כהן")
רובד נוסף של השכבה המוזיקלית הינו צלילי המוזיקה הניתנים לשמיעה באזורי הישיבה באמצעות רמקולים המנגנים את יצירותיהם של היוצרים המיוצגים בגן. אפשרות נוספת להאזנה למוזיקה היא על ידי מכשירי הטלפון החכם האישיים באמצעות התחברות לאתר הגן, ובעזרת סריקת הקודים על שלטי ההסבר, החושפים את המשתמש למוזיקה הרלוונטית ולמוזיקה נוספת של המלחינים המיוצגים בגן.
התנועה בגן מתנהלת בעיקר בטיילת הראשית העשויה בטון אדריכלי, החוצה את הגן ממזרח למערב, באורך כולל של כ-500 מטר ומאופיינת בתוויים המוטבעים במרצפי הבטון של יצירות קלאסיות, כ-1000 מרצפי בטון במספר, השונים זה מזה בהתאמה ליצירות הספציפיות. בין היצירות המופיעות ניתן למנות את מפצח האגוזים של צ'ייקובסקי, חליל הקסם של מוצרט, עראבסק של דביוסי, ועוד. ליודעי קריאת תווים מתאפשרת קריאת התווים של היצירות הללו ואחרות על גבי הריצוף תוך כדי התנוענ בפארק. לצורך כך פותחה טכניקה ייחודית בשיתוף עם חברת אקרשטיין ליצירת תבניות מגומי השונות זו מזו, שנחתכו בחיתוך לייזר, ושימשו ליצירת מרצפים ייחודיים, כאשר כל אחד מתאים ליצירה הרלוונטית.
בנוסף קיים מסלול ריצה בצידו הדרומי של הגן, ומסלול שיטוט מחומר מקומי בפרדסים ובגנים הייחודיים בחלק הצפוני, בקרבה לאזורי המגורים הגובלים בפארק. גנים אלו משמשים כאזור חיץ המקטין את ההפרעה לדיירים השכנים. אזורי הפעילות לעומת זאת הורחקו דרומה, להבטחת מרחק סביר מדופן המגורים.
מתקני המשחק עוצבו אף הם ברוח הנושא המוזיקלי, בנוסף על היותם מוקדי משחק ופעילות לרווחת המשתמשים ממגוון הגילים. כתוצאה מכך המשתמש בגן יכול להנות מפעילות של משחק, ריצה, קפיצה, ישיבה במרחב הפתוח, לשכב על הדשא כמו בכל גן עירוני, אך בה בעת לספוג רובד נוסף שהגן מנסה להקנות למשתמשים והוא הרובד המוזיקלי.
הגן נפתח בקונצרט פתוח באמפי המרכזי בביצוע התזמורת הסימפונית ראשון לציון בניצוחו של ניר ברנד, היועץ המוזיקלי של הגן, שהיווה סיום הולם לחגיגת התכנון התזמורתית של צוותי התכנון והביצוע.
קרדיטים:
תכנון אדריכלי – מנעד, שלומי זאבי, רומן כץ, אבי ששון, דוד ערן, אורנה מירום
ייעוץ מוזיקלי - ניר ברנד
עיצוב גרפי – דורון גומפרט ודליה זגורי
עיצוב מתקני משחק מוזיקליים ומזרקת הנבל – איליה שפירו
יזם – עיריית ראשון לציון, אורי זיגרון ראש אגף שפ"ע
פיקוח– חיים ימין
*שלמה זהבי, אדריכל נוף ומרצה בכיר
להמשך קריאה על חצר לב לבונטין