כתבה: מיכל נהרי, אגרונומית מחלקת גנים ונוף, אגף שפ"ע
שדרות תל אביב-יפו היו מאז ימיה הראשונים חלק חשוב מהשלד הירוק של העיר ומחיי התושבים. ומהי שדרה? בדרך כלל מדובר בציר ישר ובו שורת עצים אחת או יותר. השדרות הופיעו כבר בתוכנית גדס, שעיצב אותן כך שתתאפשר כניסת אוויר מהים אל תוככי העיר.
השדרות המרכזיות בעיר זכו לשיקום לפני פחות מעשור ובעקבותיהן שופצו גם שדרות פחות מרכזיות. השיפוץ הנרחב החזיר את האנשים לשדרות והחייה אותן. נוצרו חללים ציבוריים חשובים - גנים אורכיים המשמשים כציר הליכה ומקום לתרבות הפנאי. השדרות, ובראשן שדרות רוטשילד, הפכו למוקדים עירוניים פעילים.
במסגרת השיקום הוחלפו שבילי הכורכר הוותיקים בשבילים נוחים יותר להליכה. נוספו שבילי אופניים, נשתלה צמחיה חדשה, שודרגו מערכות השקיה, והוצבו מתקני משחק וריהוט רחוב.
השדרות שעמדו שוממות במשך שנים, מסיבות שונות, התמלאו בתנועת הולכי רגל ורוכבי אופניים. שדרות הטבעת - רוטשילד, ח"ן ובן גוריון – מקשרות חלקים שונים בלב העיר, כך שהתאפשרו באזורים אלה חיים ללא שימוש ברכב פרטי.
לרוב השדרות יש מבנה של שטח פתוח, מעין "אי תנועה רחב". תכנון התנועה מאפשר זרימת כלי רכב לאורך השדרה, בדרך כלל ללא פניה שמאלה, כך שמתאפשרת תנועה חופשית של הולכי רגל ורוכבי אופניים, נוחה ובטוחה. העיר השתנתה בעקבות פיתוח השדרות, היא הפכה למזמינה יותר ומתאימה לאופי הדינמי, התרבותי והקוסמופוליטי של תל אביב.
שדרות רוטשילד
ההתחדשות העירונית בולטת במידה ניכרת בשדרות רוטשילד. לאחר שיקומן בשנת 2000, הפכו שדרות אלו להיות מרכז שוקק של תושבים ומבקרים, חלל לפעילות חברתית-עירונית, חלל לתערוכות ועוד.
אלו הן השדרות הראשונות בעיר, חלק מהמרקם ההיסטורי והארכיטקטוני של תל אביב, שנקראו על שם הברון רוטשילד. השדרות היו רחוב מרכזי של אחוזת בית ומשמשות גם כיום כציר מרכזי.
השדרות משתרעות משכונת נווה צדק ועד אזור חיי התרבות: הבימה והיכל התרבות. זהו חלק מרצף טבעתי אליו מתחברות שדירות נוספות: שדרות בן ציון מובילות לאזור בילוי ומסחר (דיזנגוף סנטר), שדרות דוד המלך מובילות מכיכר רבין לאזור בית החולים איכילוב ובית המשפט ועוד.
שדרות רוטשילד היו ערוץ בין גבעות החול עליהן נבנו בתי תל אביב הראשונים. הערוץ מולא בקרקע ולא יכול היה לשמש אלא לנטיעת אילנות. בשנת 1910, בט"ו בשבט ניטעו עצי ברוש ונשתלו ערוגות פרחים ודשא. בשנת 1915 פשט ארבה על גני תל אביב וגם על עצי השדרה. בשנת 1930 בוצעו נטיעות מחודשות של העצים.
העצים הבולטים היום בנוף השדרה הם עצי פיקוס השדרה ופיקוס השקמה, אליהם נוספו צאלון נאה וסיגלון חד-עלים.
במערב השדרה התפתחה תרבות של מסעדות ובתי קפה, מסחר ומשרדים. שם שוכנים גם בית ההגנה ומוזיאון התנ"ך. את השדרות חוצים רחובות מסחריים: אלנבי, שינקין והרצל.
עם עליית הצפיפות באזור גדל הצורך בשטחים ירוקים נוספים. תכנון שיקום השדרה הופקד בידי האדריכל גדעון שריג. התייחסותו היתה אל החלל הרוחבי בין הבתים ולא רק אל השדרה שבמרכז. כל העצים נשמרו תוך גיזום מבוקר. הגיזום איפשר מבטים מהבתים אל השדרה ומהשדרה אל הבתים, שרבים מהם מיועדים לשימור.
שבילי הכורכר של השדרה גרמו לכך שהולכי הרגל העדיפו את המדרכות שמחוץ לשדרה - סמוך לבתים. הם הוחלפו בבטון כורכרי נוח יותר להליכה, ללא אבק של שבילי הכורכר. היום עיקר התנועה מתרחשת בצל עצי השדרה.
שריג רואה בשדרה מוזאון פתוח, מעין גלריה עירונית שהשלד שלה הם הבניינים המיועדים לשימור.
הקיוסקים שנמצאים לאורך ציר השדרה הם נקודות מוקד חברתיות, ולא הורחבו על חשבון השדרה. בפינת רחוב הרצל ניתן לראות שיחזור של הקיוסק הראשון של תל אביב, שניצב במקום משנת 1910. לצידו הוצב פנס הרחוב הראשון של תל אביב, ותושבי העיר היו באים לראות את הפלא. נחום גוטמן הנציח את הקיוסק בפסיפס שיצר. כיום שדרות רוטשילד מתפקדות כגן פעיל ושוקק חיים לאורך כל שעות היממה.
שדרות נוספות בלב העיר
שדרות בן ציון מתחברות לשדרות הטבעת בסמוך לתיאטרון "הבימה". הבסיס הצמחי לתכנון המחודש שנעשה על ידי גדעון שריג היו עצי הפיקוס. הם משרים הרגשה של שקט אורבני, ובמקומות צפופי עצים לא נשתל דשא
עם שיקום השדרה הוחזר החיבור למערב העיר. הוצאו שני עצים וכך מהשדרה ניתן לראות פיסה קטנטנה של ים.
שיקום שדרות בן גוריון הופקד בידי האדריכל חיים כהנוביץ. שדרות אלו שונות באופי תכנונן משדרות אחרות במרכז העיר ומאופיינות כפארק פנימי עם גדרות חיות של שיחי הדס. המבקר בשדרה נמצא בתוך גן סגור והוא מבודד ויזואלית מסביבת הכביש. במרכז השדרה נשמר מדרך הכורכר המקורי. בשדרה בולטים עצי הזית ופיקוס השקמה.
שדרות נורדאו תוכננו מחדש על ידי משרד מוריה סקלי. הן משתרעות מחלקו הצפוני של רחוב אבן גבירול ועד לרחוב הירקון , סמוך לגן העצמאות ולים. ההשפעה של רוח ים הגבילה את התפתחות עצי השדרה (אשל הפרקים). בתכנון השתנה אופי השדרה ככל שממשיכים מערבה. בחלק הקרוב לגן העצמאות ולרחוב הירקון יש מאפיינים המתאימים לאזור חוף ים ותיירות. רצון המתכננים היה להפוך קטע זה של השדרה למעין מישור מרוצף, ממנו צומחים דקלים, כך שיהיה זה ציר שיורד אל הים. בקטע זה נשתלו עצי וושינגטוניה חוטית. בהמשך השדרה נשתל אולמוס קטן-עלים, אליו התווספה צמחיה עם עלים "סרגליים" כמו מיני זיפנוצה. קטע זה של השדרה עורר התנגדות רבה מצד התושבים. היה קשה לקבל עץ שהוא איטי בגידולו יחד עם צמחיה שאיננה ירוקה, שהמסר שלה יובשני, כמו הזיפנוצה.
החלק השלישי של השדרה מגיע עד רחוב אבן גבירול המתחדש. כאן נטועים עצי פיקוס קדוש, המייצרים צל מלא על כל השדרה, מעין "חורשה" בתוך העיר
שדרות ירושלים
זהו עורק חיים מרכזי של יפו. השדרות הוקמו בשנת 1915 על ידי מושל יפו העותמני, חסן בק, ונקראו אז שדרות ג'מל פשה. השדרה הובילה אז אל אחד מפרדסי האזור. כיום מובילות שדרות ירושלים ליציאה מיפו לכיוון העיר בת ים. כשהתחלף השלטון בארץ שונה שמה של השדרה לשמו של המלך ג'ורג' החמישי. עם איחודן של הערים יפו ותל אביב לעיר אחת, שונה השם לשדרות ירושלים.
בשדרה בולטים עצי הפיקוס כשבמרכז נטועים עצי וושינגטוניה חסונה. העצים ניטעו על ידי תלמידי בית הספר החקלאי מקווה ישראל, בשנת 1916.
השדרה שוקמה בשנת 2000 בתכנון האדריכל פליקס בן ארי.
השדרה כגן שכונתי פנימי
מספר שדרות בעיר ממוקמות ברחובות שכונתיים פנימיים. ביד אליהו שתי שדרות כאלה, בשתיהן תוכנן השיקום על ידי חיים כהנוביץ: שדרות החי"ל ושדרות יד לבנים. כמו שדרות מרכז העיר, גם שדרות אלו מאופיינות בציר כפול של עצי פיקוס בוגרים, אלא שכאן מדובר בשדרות שאינן ציר נסיעה ראשי אלא מאופיינות כגן שכונתי אורכי. למרגלות העצים נשתלו צמחי צל.
שדרות יהודית ממוקמות בשכונת מונטיפיורי, אזור מסחרי בעיקרו. השדרות צרות יחסית (רוחבן כ-8 מ') ויש בהן עצי צאלון נאה. מתקני חשמל והעצים הנטועים במרכז השדרה הביאו לכך שהשיקום, בתכנון חיים כהנוביץ, אינו מזכיר שדרות אחרות בעיר. יש כאן ערוגות סביב העצים וביניהן רחבות ישיבה ומעברים צרים יחסית.
שדרות שאינן שדרות
מספר רחובות ראשיים בעיר קיבלו את הכינוי "שדרה" אף שאין מדובר בשדרה קלאסית ובה שני טורי עצים. כאלו הם: שדרות רוקח, שדרות שאול המלך ושדרות הר ציון. השם "שדרה" ניתן להם כדי להדגיש את חשיבותם.
להמשך קריאה על גן מוזיאן ואתר הנצחה