הקמת גינה ברמת בית שמש

הכתבה מתארת גן ברמת בית שמש: מבנה הגן ונתונים כלליים, וכן מהם ארבעת האתגרים שעמדו בפני דובי מוס, הגנן שנקרא ליצור את הגן?

מאת: נגה יער

4 ק"מ דרומית לבית שמש,האזור הוא גבעות השפלה שעל קו הגבול עם הרי יהודה. האקלים קרוב לאקלים הרי ירושלים חם ויבש בקיץ, קר ויבש בחורף, ממותן במידת מה בגין הקרבה לשפלה המרכזית. משטר רוחות סואן, הישוב יושב על גבעות חשופות לרוחות צפון ומערב וחמסינים דרום מזרח. גובה ממוצע של האזור כ-450 מ'.

נתוני הגן: מפנה הגן האחורי העיקרי הוא דרום מערבי. שטוף שמש מרבית שעות היום. הגן מוגן בפני רוחות המערביות על ידי הבית עצמו. אך יש בו מסדרון רוח מצפון.
אורך הגן 40 מטר. רוחבו 6 מטר ובנוסף 2 מרפסות, מערבית וצפון מערבית שהן שימושיות ונדרש בהן גינון להסתרה מהרחוב. האדמה עליה הוקם הגן הינה אדמה גננית.
מערכות השקיה ודישון ממחושבות.
אחזקת הגן ע"י הגנן – אחת לחודש.

רמת בית שמש. ישוב חרדי חדש. מבהיק בלובנו עד כדי סנוור. בוהק אבני הבתים והגדרות בולט עוד יותר באביב כשהגבעות מסביב ירוקות עדיין. אין כמעט כתמי ירוק ביישוב. הבתים חשופים וכן רוב המרפסות אין בהן ירק או צבע.
אבל כשמתקרבים לבית ברח' נחל לכיש - ניכר מיד כי כאן יש גישה אחרת. עוד למרחוק אפשר לראות שהמרפסת הפונה לרחוב מכוסה על ידי שיחים גדולים ומעל הגדר מציצים ראשי עצים ושיחים המרמזים כי כדאי להציץ כאן, מעבר לחומה.

ארבעה אתגרים עמדו בפני דובי מוס הגנן כשנקרא ליצור כאן גן

1. ליצור אינטימיות בגינת דירה שהיא חלק מבלוק גדול שיש בה הרבה דירות ושלש קומות.
2. ליצור הרבה ירוק שיסתור ככל האפשר את לובן הקירות והבתים שמסביב.
3. ליצור מרחב שימושי המאפשר פעילות למשפחה גדולה, שמתרוצצים בה בשמחה ילדים ונכדים.
   
4. לנתב את רצונותיהם וחלומותיהם של בעלי הבית לרצוי והמתאים לרוח הגן והמקום.

יחד עם הנתונים האתגריים הללו חשוב לדובי לשמור על העיקרון המנחה אותו בתכנון כל הגינות שהוא מקים והוא-אחזקה נמוכה.
המצב הפיזי שהיה קיים עם בניית הבית גרם לכך שהגינה הייתה אמורה להיות בגובה הכניסה לבית, שהוא פני הקרקע הטבעית במקום, בעוד שבעלי הבית ביקשו ליהנות מגינתם שתהא מחוברת למפלס השני הגבוה ותהא מחוברת לחדר המגורים.
לשם כך היה על האדריכל לתכנן הגבהה של כל החצר לגובה של כ-2 מ'. הוקמו קירות תומכים בגובה הרצוי, העומק שנוצר מולא באדמה מקומית שעליה נוספו כ-12 משאיות של אדמת מלוי גננית מיוחדת (אדמה טובה שאינה מקומית מעורבת בטוף גרוס וקומפוסט).

גן הכניסה
שהוא זערורי ומוצל בשל היותו נתון בין הגדר הגבוהה החוסמת את הרחוב ממערב וגוף הבית ממזרח. הבית בן 4 קומות כך שהטלת הצל נמשכת חלק ניכר מהיום.
ובכל זאת, גן זעיר זה יש בו הכל, והעומד להיכנס הביתה מבקש להשתהות לעוד רגע קט בטרם יכנס בשערי הבית.
יש בו עץ זית אירופי שהוא בקשה מפורשת של בעלי הבית כשלצידו מסלעה קטנה ובה מפכפך בעליזות "פלג" מים זעיר הנשפך לבריכה נוי זעירה. הכל ירוק מסביב עד הסנטימטר האחרון של הגן הזעיר. יש בו אבני דריכה המובילים לראש המפל ולראש המערכת החבוי יפה בד"כ מאחורי קנה הודית הפורחת בקיץ בצבעים שונים.
יש בו עשבוניים לרגלי הבריכה ובה מתנוסס אירוס ענף, במבוק ננסי, גמא הפפירוס ועוד צמחי מים. מעט שרכים, שיחי קופרוסמה זוחלת 'מגוון' שנבחרו בגלל ברק עליהם וכושרם לחיות בצל צמחי סיגלית אוסטרלית ודיכונדרה זוחלת יוצרים רקע ירוק למסלעה ולבריכה.
אבל, כשעומדים ומסתכלים בפרטים המרכיבים את הכניסה הירוקה הזו אפשר לתהות מה הקשר בן הזית לבריכה ולעוד שיח טויה מזרחית לא הרחק משיח הסהרון קשה עלים ועוד אי אלו ערערים וסוקולנט כלשהו מבצבץ לא הרחק מן המים... פשרה הוא שם המשחק.
קשה לעמוד בפני רצונותיהם הברורים של בעלי הגן. והרי הוא שנאמר כבר לא פעם "בעל המאה הוא בעל הדעה".
זו בעיה ידועה ומוכרת למתכננים ולגננים –לבעלי הגנים העדפות ואהבות שאין בינם לבין התאמה נופית דבר.

הגן האחורי
כדי להגיע לגן העיקרי האחורי, יש צורך להיכנס אל הבית, לעלות במדרגות עץ לולינייות להיכנס לחדר האוכל כשמבעד לדלת המזרחית של החדר כבר מציץ הגן, כמעט נכנס אל הבית ומביא אליו נהרה של אור וירק.
העניין הבולט בגן אחורי זה הוא השימוש הנכון בחלל, המאפשר לזרימת האור והאוויר והצבע, לנטרל את הלובן הבוהק של הקירות התומכים וקירות הבית , ליצור פינת חמד מוארת וירוקה שיש בה משטחי משחק לילדים, סוכות צל, בריכת נוי ובריכת שחיה קטנה לילדים, יש בו בגן בוסתן ובו מספר צמחים מארבעת המינים, צמחי תועלת עצי פרי ואפילו קומפוסטר קטן המדגיש את העובדה שגם בעיר אפשר ליישם רעיונות אקולוגיים חיוביים לסביבה.
החלוקה הנבונה של החלל נובעת מכך שהפרגולה הכבדה העשויה מעץ מצויה בקצהו של הגן והיא גם מסתירה את המחסן, זוהי מעין מרפסת שימושית שיש בה פינות ישיבה, היא מוגבהת מהגן, מרוצפת וכאמור פונקציונלית. ממנה מתארך בגן לכיוון דרום בפיסת דשא ירוקה ונוצצת מהזן אלטורו שלקראת החורף נזרע בו דשא חורפי השומר על ירקות הגן גם בימי החורף הקרים.
משני צידי הדשא השכיל דובי להשתמש בעמודי התמיכה העשויים בטון- הוא ציפה אותם באבן ירושלמית התואמת את הבית והקירות התומכים, הוסיף להם גובה ויצר בראשיהם אדניות מהם גולשים בעיקר פרחים לצבע. כמו כן הגה ועיצב רעיון מקורי ל"עטוף" את אחד העמודים בבריכת הנוי המאורכת. ה"קופינג" של הבריכה עשוי מאבני בזלת מוחלקים וגדולים. הבזלת נבחרה כאן כדי לשבור מעט את השימוש המרובה באבן ירושלמית לבנה בחיפוי הקירות והעמודים.
חשוב לציין כי סביב הבריכה שתולים עשבוניים ושיחי במבוק ננסי כדי למנוע גישה קרובה מדי של הילדים. למרות המראה הרך של הצמחים זוהי הפרדה ברורה וטובה.
את הקטע של הבריכה חותם שיח דקל רוביליני. מכאן מתחילים ללוות את הדשא עצי נוי האמורים ליצור מעין שדרה והם לגונריה פטרסון, כרבל לביד, ושיחי היביסקוס סתריה. הצמחים המצויים בחלק המזרחי של הגן שתולים בין העמודים התומכים על מנת לתת את המרחב המרבי לקו הדשא.
בין העמודים שתולים שיחים כמורן החורש, מוריה מכבדית, בראיניה לבנה ועוד, וכל זאת על מנת להסתיר עד כמה שאפשר את לובן האבן הירושלמית.
לאחר הדשא המעניק תחושת מרחב ומקום ריצה ומשחק לילדים, נקטע הגן בחצר קטנה מקורה בפרגולה קלה העשויה מקשתות מתכת. בחירה זו מכוונת לתת את התחושה שבכל זאת החלל נשאר פתוח ואין הפרגולה מכבידה וסוגרת. בתוך הפרגולה הזו יש בריכת שחיה לילדים ומשטח מרוצף המתחבר אל גינת הבוסתן. כדאי לציין שהפרגולה הזו משמשת גם כסוכה בחג הסוכות וגם למיסוך והענקת אינטימיות שכן היא מכוסה במחצלות במבוק הניתנות להורדה והזזה. ובעיקר מטפסת עליה גפן העומדת בשלכת בחורף אך מצלה בקייץ.
ואם בסוכה עסקינן הרי כאן המקום לציין כי יש בבוסתן עצי הדר ובהם אתרוג,רימון שיחי הדס ועץ זית. בין העצים מפוזרים צמחי תבלין ותה כמרווה רפואית, רוזמרין, עשב לימון ועוד.
הבוסתן משולב עם עצי נוי וסרק שאף הם לבקשת בני הבית, ובהם אגון גמיש, ספיון שעווה ושזיף דבדבני פיסרדי 'אדום', שההתייחסות אליו מעורבת- ספק נוי ספק פרי.לכאן הוא נבחר בעיקר בשל צבעי עלוותו האדומה.
קרקע הבוסתן מכוסה בשפע רב מדי של צמחי כיסוי כ- ויטדיניה אוסטרלית,חבלבל מאוריטני וארכובית קרקפתית. כבר בשלב זה בחיי הגינה ניכר כי מאבק עז על מזון מקום ומים לא יגמר לטובת צמחי התבלין, וחבל.
בקצה הבוסתן עומד חבוי בין צמחי המרווה הרפואית עציץ ובו פיקוס בנימיני. לא הייתי מתעכבת לספר עליו ללא המסר שיש כאן. פשרות אך עד כאן. העציץ שיש לבעליו יחס נוסטלגי של שנים רבות היה אמור לבקשתם להישתל בגינה. דובי סרב בתוקף בגין תוקפנות הידועה של הפיקוס. וזו הייתה הפשרה . העץ ישאר בעציץ (עומד על צלחת),לא נזרק אך גם לא יהא מקומו כאן בין עצי הגן.
ניכר בגן שהוא תוכנן והוקם בהרבה אהבה, התלהבות ודאגה אמיתי שיענה על ציפיות המזמין וישמש אותו ואת בני ביתו כראוי.

הגן היום כבן שנתיים, מראהו רענן, עשיר ויוצא דופן בסביבתו.
אולי בזכות הדישון שהוא מקבל עם כל השקיה הוא נראה כבר בוגר יותר, צפוף, יש בו שפע צמחיה לעיתים יתר על המידה. אבל הזמן יעשה את שלו. החזקים מבין הצמחים ישרדו, האחרים יעשה בהם דילול, המטרה המיידית הושגה, בני הבית חיים בגן, מבלים בו רבות, יש בו עניין למראה עיניים ושפע אפשרויות לפעילות ושהייה נעימה בחוץ.

להמשך קריאה על גינה קטנה גן הלבירינת