ירוחם - עיר מדברית בלב פארק

כתבו: אסיף ברמן, נועה ברוט, ברמן-ברוט אדריכלי נוף*

המועצה המקומית ירוחם נמצאת בתנופת בנייה ופיתוח אשר עתידה להכפיל ואף לשלש את שטחה ואת מספר תושביה. כך, מערכות הנחלים אבנון, דורבנים ושועלים, שהיוו בעבר את גבולותיה, הופכות למערכות השטחים הפתוחים המרכזיות והעיקריות של העיר.

כחלק מהתפתחות המועצה, הוזמן משרדינו בשנת 2014 להשתתף בתחרות אשר נערכה על ידי מנהלת משותפת לקק”ל, רשות ניקוז בשור-שקמה והמועצה המקומית. התחרות שכותרתה 'עיר בלב פארק' ביקשה להציע תכנון שמחבר בין המרקם הבנוי של ירוחם לבין סביבותיה, נחליה ופארק ירוחם. הזכייה בתחרות היוותה את תחילתו של קשר פורה ורב-שנים עם המועצה שנמשך עד היום.

התפיסה, אשר התמקדה בהבניית המרקם העירוני סביב למשאבי הטבע ויצירת רשת קשרים וצמתים, היוותה בסיס לכל פעולותינו בירוחם. לצורך כך, נדרשו היכרות מעמיקה עם המקום והתושבים וקשר ישיר עם בעלי התפקידים השונים. במסגרת זו, הוקם על ידינו סטודיו בירוחם. הסטודיו גיבש תפיסה מערכתית ומתכללת שמורכבת משלל פעולות ואסטרטגיות בעלות אופי וקני מידה מגוונים ושונים אשר על חלקם נרחיב להלן.
סקר שטחים פתוחים והשוואת המרקם הוותיק לחדש

פיתוח ובנייה של שכונות חדשות יצרו בירוחם שני מרקמים עירוניים מנותקים ונבדלים זה מזה באופיים הפיזי, החברתי והכלכלי. סקר השטחים הפתוחים שנערך, נועד למפות ולהעריך את המרחב הציבורי ולספק תשתית תכנונית לצורך השוואת המרקם הוותיק למרקם החדש. הסקר העריך כל אחד מהשטחים הציבוריים במועצה דרך סדרה של קריטריונים ושקלולים: אחוזי הצללה, פרוגרמות, רמת תחזוקה, תאורה ועוד. הערכה זו תורגמה לאומדן כלכלי ששימש לתקצוב ההשקעה על ידי משרד הבינוי והשיכון. בנוסף, איתר והגדיר הסקר סדרה של פרויקטים הנדרשים לצורך שדרוג ושיקום המרקם הוותיק.
במהלך העשור האחרון, מומשו על ידי החברה הכלכלית לירוחם והמועצה המקומית, עשרות פרויקטים על בסיס סקר זה. בלב העשייה עמדה השמשת המרחב הציבורי תוך יצירת תנאים אקלימיים ופיסיים מזמינים, החל בפעולות שיקום קטנות ומקומיות וכלה בשצ״פים ורחובות שלמים.

בין הפרויקטים בעלי המשמעות הקהילתית הגבוהה ביותר היה פרויקט "הטוב המשותף". הפרויקט, ביוזמת המשרד להגנת הסביבה ובהובלת היחידה לעבודה קהילתית, התמקד בשדרוג החצרות המשותפות במבני שיכון ישנים. דיירי המבנים שותפו בתהליך התכנון החל משלב גיבוש החזון ועד לאחרון הפרטים. כך, מבנים מסוימים זכו לגינות תועלת ובאחרים שודרגו אזורי הסבה ושהייה וחלקם אף זכו למתקני משחק חדשים.

שדרוג חצר שיכון - 'הטוב המשותף', שדרוג שצ"פ אלי כהן, שצ"פ גן אשכול, שיתוף ציבור 'הטוב המשותף'

'פארק הנחל המרכזי'
הפארק הוא תוצר ישיר של תחרות 'עיר בלב פארק' ומביא לידי ביטוי את מסקנות סקר השטחים הפתוחים אשר מיפה אותו כמרחב מחולל משמעותי. הפארק, אשר ממוקם על ערוץ נחל דורבנים, הפך עם התפתחות העיר למרחב הציבורי הפתוח המרכזי של העיר. ברמה העירונית, הוא מהווה את המרחב המקשר בין המרקם הוותיק לחדש וסמוכות לו מספר שכונות ותיקות וחדשות. ברמה האזורית, מהווה ערוץ נחל דורבנים ציר המקשר בין פארק ירוחם במערב לבין מכתש ירוחם במזרח ויש לו חשיבות נופית, אקולוגית ותרבותית גבוהה. אסטרטגיית ההתערבות בפארק הורכבה משלוש פעולות עיקריות:
הצפה - מיפוי האלמנטים הטבעיים, התרבותיים, הקהילתיים והתכונות הייחודיות של מרחב הנחל המדברי. תכנון הפארק הציף הצטלבויות עירוניות ומוקדי עניין וכוח קיימים, לצד אזורים דלילי תוכן ופעילות והציע נקודות עניין ומוקד חדשות. מוקדים אלו, קיבלו פיתוח ממוקד אינטנסיבי באזורים מוגדרים ומופרים, לצד טיפול אקסטנסיבי משמר ברוב שטחי הפארק.
אריגה - לאחר פעולת ההצפה ׳הונחה׳ רשת פיזית ותודעתית על מערך המוקדים והצמתים, רשת זו היוותה בסיס לשלד התנועות וההתערבויות במרחב.
יצירה - שילוב בין המוקדים והרשת למארג ובו צמתים ומוקדים חדשים ובכך, יצירת ישות חדשה משותפת - עיר בלב פארק.

מארג 'עיר בלב פארק'

המארג שהניחה התוכנית מייצר מערכת אפשרויות בחירה ומפגש בין העיר לפארק ומניח מוקדים ופעילויות במרחקים ובעצימות משתנים. מארג זה מרחיב למעשה את מושג הפארק ומחיל את איכויות ותכונות הפארק על הרשת כולה. רכיב משמעותי במארג הוא צירי הנחלים, שתוכננו כ״מערכות קירור עירוניות״ ע״י נטיעת עצים בתוכם, איגום ושימוש במי-הנגר במערכת לימנים לאורך צירי הנחל. אזורי הלימנים החדשים נועדו ליצירת מערכת אקלימית מקיימת ומשמשים גם כעוגנים ומוקדים פרוגרמתיים אינטנסיביים המקושרים לעיר.


שטחי הלימן מאפשרים גישה של התושבים לעושר ולמגוון הביולוגי הסובב אותם ומייצרים יחידות טבע עירוני

המרכיבים הנוספים המיועדים לטיפול אינטנסיבי הינם לב הפארק, אשר תוכנן כמרחב קולט קהל, וטיילת פארק ירוחם אשר מתוכננת ללוות את ערוץ הנחל. טיילת זו, מתחברת לאגם ירוחם ומהווה דופן לשכונות הקיימות והחדשות, תוך יצירת קשרים וגישורים בין השכונות לפארק ובינן לבין עצמן. הטיילת פוגשת את העיר בסדרת פורטלים, אשר מיקומם הוגדר בתוכנית האב לנחלים. פורטלים אלו מהווים נקודות כניסה ומשיכה ומאפשרים קריאות של המרחב הציבורי.
חלקו המרכזי של הפארק כבר בוצע, וכעת, בהדרגה בהתאם להתפתחות השכונות ולמצאי התקציבי, יבוצעו מקטעי פארק וטיילת נוספים וחלקים נוספים של הרשת. חלקים אלו יתרמו למימוש החזון בו המרקם החדש, המרקם הוותיק ומערכת ערוצי הנחלים והשטחים הפתוחים יתאחו ויצמחו כיישות עירונית אחת - עיר מדבר בלב פארק.

מקטעי הפארק המתוכננים לביצוע עתידי

תוכנית אב לנחלי ירוחם
בנייה מואצת לאורך השנים הובילה את ירוחם להפנות עורף לנחליה המדבריים אשר בעבר היוו מרכיב ייחודי וחשוב באופיה ובזהותה. קירות תמך גבוהים ועודפי עפר שנשפכו אל הערוצים ניתקו את המרקם הבנוי ותושביו מהמערכות הטבעיות, הסבו נזק למאזן האקולוגי הרגיש וצימצמו ורידדו את חתכי הנחלים ופשטי ההצפה. התפתחות שכונות בגדות הנחלים המרוחקות, שעד כה היוו מרחב מדברי פתוח, הובילה את רשות ניקוז בשור-שקמה והמועצה המקומית, ליזום תוכנית אשר מטרתה להגדיר את תפקידן של מערכות הנחלים ולנסח את מערכת היחסים בין הבנוי לפתוח. התוכנית הציבה לה למטרה לשמר, לחבר ולהנגיש את מערכת הנחלים כמערכת אקו-הידרולוגית אשר עורקיה מהווים את "הרחובות של הטבע". התוכנית נועדה לשמש ככלי בידי המועצה לליווי כלל התוכניות והפרויקטים המשיקים למרחב הפתוח. בניית השכונות החדשות היוותה הזדמנות ליצירת מרחב עירוני פתוח אשר מקשר ומחבר באופן פיזי, תרבותי ותפקודי בין המרכז המתפתח של ירוחם לבין המרחב הטבעי הסמוך לו.

ביסוס מערכת הנחלים כחלק ממערך השטחים הפתוחים במרקם העירוני נעשה על ידי תכנון המשלב את מערכת הנחלים עם מערכת התנועות הרכות הפנים והחוץ-עירונית. לצד חיזוק רשת התנועות הקיימת והוספת חיבורים וצירים חדשים, התמקדה התוכנית גם באמצעים להגברת הנוחות האקלימית, זאת, על ידי הצללת מערכות התנועה באמצעות נטיעות מותאמות למערכת האקולוגית והוספת אלמנטי הצללה קבועים.
בהיבט ההידרולוגי, קבעה התוכנית את גבולות ואופי המפגש של התחום הבנוי עם מרחב הנחל לצד הגדרת הקריטריונים לאופן שימור ושיקום מערכת הניקוז והקרקע.

בנוסף לתכנון הפיסי, כללה התוכנית נדבך תודעתי אשר תכליתו הנגשה קוגניטיבית-חינוכית כגון הדגשת ערכי הטבע, התרבות והמורשת בערוצי הנחלים וסביבותיהם לציבור הרחב.
עקרונות התכנון תורגמו לתוכנית ולהוראות אשר מניחות שלד עירוני-מדברי שכולל רשת תנועות ומערך צמתים ומבואות, ופיתוחם בדרגות אינטנסיביות שונות. נוסף על כך, נקבעה שפה עיצובית לכל מערכת הנחלים על מרכיביה השונים - מרחב הנחל, קווי המגע בדפנות ומבואות הכניסה על מנת לאפשר קריאות עירונית ורצף של המערכות הפתוחות.

תכנית האב לנחלי ירוחם

למסמכי התוכנית צורף כלי נוסף - 'החתך הדינמי'. כלי זה כלל את כל החתכים העקרוניים המתקיימים במערכת הנחלים הירוחמית ואיפיין את הרצועות השונות שבה. בהמשך, נקבע חתך דינמי המגדיר למעשה את היחס בין רצועות הנחל והבינוי השונות בהתאם למתווה טופוגרפי, פשט ההצפה והתכונות האקולוגיות המקומיות. חתך זה קובע את רמת ההתערבות בכל אחת מהסיטואציות השונות תוך שמירה על עקרונות התוכנית. כלי זה, נועד לשמש את המועצה בקביעת אופן המפגש בין הבינוי למרחב הפתוח בכל התוכניות המקודמות בתחומה.

כלי החתך הדינמי

העשייה התכנונית של משרדינו בירוחם נשענה על שני יסודות: האחד, חברתי-כלכלי, העוסק בשוויון במרחב הציבורי, בהנגשה והזמנה של כלל הציבור ובצמצום פערים בין המרקמים העירוניים השונים.
השני, סביבתי-אקולוגי, התייחס לרגישות הייחודית של המדבר לשינויים ולפגיעה במרקם הטבעי ובתנאים האקלימיים הייחודיים השוררים בו. בהתאם לכך, נעשה מאמץ למקד את התכנון לפעולות כירורגיות מדויקות אשר נועדו לשמור את נוף המדבר בצורתו הבתולית, לצד יצירת מקומות המאפשרים פעילות אנושית במרחב ממותן אקלימית.
שני יסודות אלו, נועדו לממש את חזון ‘עיר מדברית בלב פארק’ - עיר צומחת אשר מאפשרת פיתוח מצד אחד ומן הצד השני מצמצמת את ההפרעה לסביבתה הטבעית. עיר המכוננת יחסי גומלין בהם הבנוי והפתוח יוצאים נשכרים זה מאיכויותיו של זה.