מודל פיקוח על קבלני גינון

מחלקת הגינון במועצה האזורית גליל עליון החלה ליישם מודל פיקוח בקיבוצים המעסיקים קבלני גינון חיצוניים, כדי שרמת הגינון תעלה הן בהיבט התחזוקה והן ברמת הקמת פרויקטים, כל זאת תוך שמירה על הייחוד של הגן הקיבוצי האיכותי

מאת: אלי סרף, מנהל מחלקת הגינון, מועצה אזורית גליל עליון*

לאורך שנים היוו גינות הנוי הציבוריות בקיבוצים מקור לגאווה וסממן בולט של הקיבוצים. מדשאות ירוקות רחבות ידיים, עצי נוי ופרי, שיחים מטופחים וגזומים למשעי וערוגות עם פרחי העונה היו מראה שבשגרה בכל קיבוץ והם טופלו באהבה על ידי רכזי הנוי וצוות הנוי הקיבוצי. במרוצת הזמן חלו תמורות עמוקות בצביון הקיבוצי ובמדינה כולה, הניכרות היטב גם בענף הנוי. מחסור בכוח אדם מקצועי ומיומן, עלויות תחזוקה גבוהות וצמחייה שאיננה מתאימה לאופיו של הקיבוץ המתחדש, כל אלו הפכו את השמירה על חזות המשק לאתגר של ממש עבור מרבית הקיבוצים.

לפני כ- 15-20 שנה מרבית הקיבוצים עברו שינוי, מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מופרט ובחלק גדול אף עברו לשיוך דירות בתוך הקיבוץ, דבר אשר שינה את המרקם החברתי. נבנו הרחבות, הגיעה אוכלוסייה חדשה ובוצעה הפרדה בין הנוי הציבורי לנוי הפרטי.
ענף הנוי נפגע משמעותית כתוצאה מהשינוי. לאט-לאט ראינו דעיכה וירידה משמעותית במראה הנוי של הקיבוץ. מעמדו של רכז הנוי הוותיק, עם הידע והניסיון הרב שצבר עם השנים, הלך ונעלם. בסדרי העדיפויות של הנהלות קהילה, הנוי התמקם בתחתית הטבלה. 

במקום ליצור דור ממשיך חדש בענף הנוי, בחלק גדול מאוד מהקיבוצים הנהלות הקהילה הגיעו למסקנה שעדיף לעבוד עם קבלן גינון, מאשר רכז נוי וצוות מקומי, והחליטו לעבור לעבודה קבלנית. במועצה האזורית הגליל העליון, זה קרה בכ-50% מכלל הקיבוצים שבתחומיה.

למרבה הצער ראינו שבקיבוצים בהם עובדים בשיטת "קבלני גינון", המראה הכללי של הקיבוץ נפגע משמעותית עד לרמת הזנחה. כמו כן, זיהינו שבחלק מהמקרים הקבלן לא נותן את התמורה לכסף שמשולם.

בחירת קבלן גינון - לפי "המודל הישן":
בתהליך המקובל, מנהל הקהילה יוצר קשר עם קבלן גינון כזה או אחר, הם מקיימים סיור משותף ברחבי הקיבוץ, עוברים על שטחי הגינון הקיימים, רושמים את העבודות שיש לעשות ברמה הכללית והפשוטה, ללא התייחסות מקצועית בעניין גינון ונוף. יש הצעת מחיר ואם היא מתקבלת - יוצאים לדרך. הקבלן מתחיל לעבוד ללא "מפרט עבודה", בלי מדידה של השטחים והגדרתם - אקסטנסיבי, אינטנסיבי וכדומה.

התוצאה על פי מודל זה:
פגיעה משמעותית במראה הכללי של הקיבוץ. פגיעה בעצים ובצמחיה האחרת, פגיעה במערכות ההשקיה, תכנון הצמחיה לא תואם את האזור ואת האקלים מה שמביא לבחירה לא נכונה של צמחים, בזבוז מים והוצאות גבוהות.

במחלקת הגינון במועצה זיהינו את הצורך האמיתי במתן סיוע ותמיכה לקיבוצים בנושא זה. כבר בשנת 2012, הרחיבה המחלקה את השירותים הניתנים לקיבוצים, והציעה בנוסף את התאמת החזון החדש ובהמשך (משנת 2018) - השמת מפקח גינון.

בהיכרותי את 29 קיבוצי המועצה האזורית ואת מנהלי הקהילה של הקיבוצים, ולאחר שראיתי והתרשמתי איך הדברים מתבצעים בשיטת "מנהל קהילה מול קבלן גינון" והתרשמתי ממראה הנוי הכללי של הקיבוצים, התחלתי לשנות את החזון ולהתאימו למציאות החדשה.

מחלקת הגינון במועצה האזורית שמה לה למטרה, לדאוג לכך שבכל קיבוץ מקיבוצי המועצה, יהיה גינון נוי ברמה טובה, מסודר, מטופח ומתוחזק עם דגש על שימור הצביון הקיבוצי הירוק ואיכות החיים של התושבים המתגוררים בו.

המחלקה שמה לה למטרה, להקים תוכנית ניהולית לפיקוח על הגינון בקיבוצים כך שבמקומות בהם אין ענף נוי, יקבלו תמורה טובה מקבלן גינון חיצוני על ידי ליווי ופיקוח על עבודתו. מתן שירות אמין, רגיש ומקצועי עם אחריות ומחויבות תוך התייחסות לצרכי היישוב והתושבים ושמירה על ערכי הקיימות והסביבה. מודל השמת מפקח גינון, נוצר מתוך צורך אמיתי של השטח.

השמת מודל פיקוח גינון על קבלני גינון בקיבוצי המועצה:
במסגרת התוכנית, אנו בונים מפרט גינון מותאם לכל קיבוץ עם תוכנית עבודה שבועית/חודשית/שנתית על פי מפרט כללי שהוכן מראש. התהליך כולל בחירת קבלן גינון לכל קיבוץ, והשמת מפקח גינון אשר תפקידו לפקח על קבלן הגינון. ישנה חשיבות רבה לכך שהמפקחים יהיו מקצועיים, מנוסים ובעלי יכולת התמודדות עם קבלנים.
כחלק מהתהליך, למטרת מעקב, מעביר המפקח למנהל מחלקת הגינון במועצה דיווח חודשי, המפרט את העבודות שבוצעו. מתפקידו של מפקח הגינון: התאמת המפרט ותוכנית העבודה, קיום סיור שבועי, פיקוח על ביצוע העבודה על פי התוכנית, פגישה עם מנהל הקהילה ו/או גורמים אחרים מטעם הקיבוץ, על פי הצורך והדרישה.

אחת לחודשיים אנו מקיימים סיור משותף שבו בודקים יישום מול תכנון (ביצוע על פי המפרט) ואנו ממליצים לקיבוצים לקיים סקר שביעות רצון. כמו כן דנים בחשיבה יצירתית משותפת להתייעלות ושיפור חזות היישוב, עמידה בתקציב ועוד. שיתוף הפעולה עם מנהלי הקהילה וצוותי הגינון בקיבוצים חשוב מאד. הסיורים מאפשרים לנו לראות יחד עמם התקדמות בטווח הקצר והארוך ולזהות צרכים נוספים שצצים בתחום הנוי וחזות היישוב.

תהליך השמת מודל "מפקח קבלני גינון" החל כבר עם מרבית קיבוצי המועצה שעובדים עם קבלן חיצוני. מנהלי הקהילות בקיבוצים שנכנסו לתוך התהליך מספרים על הצלחה, שיתוף פעולה בין כל הגורמים, חסכון בעלויות שנתיות במים ושינוי במראה הכללי של הקיבוץ.

המפקחים וקבלני הגינון מספרים על שיתוף פעולה מצוין ומציינים שעל פי רוב, יש דרך וכיוון להצלחה.

אני רואה חשיבות גדולה מאוד ליישומו של מודל הפיקוח והליווי בקיבוצים. אני ממליץ לכל קיבוץ שענף הנוי שלו מנוהל על ידי קבלן חיצוני, לקחת מפקח גינון, אם מטעם הרשות ואם מטעמו. המפקח ידאג שהקיבוץ יקבל תמורה מלאה לתשלום אותו הוא מעביר לקבלן, שרמת הגינון תעלה הן בהיבט התחזוקה והן ברמת הקמת פרויקטים, כל זאת תוך שמירה על הייחוד של הגן הקיבוצי כאיכותי, יפה, מטופח ונקי.

כחלק מחשיבות הפיקוח, מחלקת הגינון במועצה מקיימת קורסים להכשרת מפקחי גינון בשיתוף פעולה עם ארגון הגננים ומשרד החקלאות.


*אלי סרף, מנהל מחלקת הגינון, מועצה אזורית גליל עליון

להמשך קריאה על העצים האהובים ביותר על בעלי המקצוע של עולם הגינון