בארץ שימשה הבטטה במשך שנים כמזון לבעלי חיים. עם התחלת היצוא לאירופה בשנות השמונים, החלה לחדור גם למטבח הישראלי, וצריכת הבטטות עולה משנה לשנה.

כתב: שי דותן

את הבטטות אפשר להתחיל לשתול מאמצע אפריל, עם התחממות הקרקע. הבטטות, הקרויות גם תפוח אדמה מתוק, שייכות למשפחת החבלבליים והחלק הנאכל שלהם הוא שורש מעובה (תפוח האדמה, לעומת זאת, שייך למשפחת הסולניים). הבטטה היא צמח טרופי במקורה ומגיעה מאיי האוקיינוס השקט ומאמריקה הדרומית. הגידול פופולרי מאד במזרח הרחוק, בדרום אמריקה ובחלק הדרומי של ארה"ב. בארץ שימשה הבטטה במשך שנים כמזון לבעלי חיים. עם התחלת היצוא לאירופה בשנות השמונים, החלה לחדור גם למטבח הישראלי, וצריכת הבטטות עולה משנה לשנה.

שתילה

גידול הבטטה יעשה על גבי גדודיות ולא בערוגה.כיוון שאוכלים את החלק התת קרקעי, נקפיד על קרקע תחוחה ומאווררת שתאפשר לבטטה לגדול

מכינים גדודיות בגובה 30 ס"מ ובמרחק של 70 ס"מ ממרכז למרכז. מרחקי השתילה על הגדודיות הם כ- 20 ס"מ בין שתיל לשתיל.
בגידול המסחרי מקובל לשתול ייחורים. ייחור טוב יהיה באורך של 20-30 ס"מ והוא בעל 4-5 פרקים. את הייחורים טומנים כך ש- 2 פרקים יהיו בקרקע.
במידה ולא ניתן להשיג ייחורים ניתן לשתול פקעות, רצוי קטנות, שעליהן סימני התעוררות והתחלת צמיחה. פקעות מבוגרות נובטות מהר יותר מפקעות צעירות שרק הוצאו מהאדמה. הייחורים משתרשים תוך 4-2 ימים בסביבה לחה וקרירה. נביטת הפקעות איטית יותר ויש לשמור שלא להגזים בהשקיה כדי שלא ירקבו בקרקע לפני הנביטה.

השקיה
לבטטות נוף גדול ונדרשת השקיה טובה וסדירה. ניתן ורצוי להשקות בטפטוף, כיוון שבהמטרה מאבדים חלק מהמים בהתאיידות והם לא מגיעים לצמח. יש להשקות בכמות שתתאים לקצב ההתאיידות היומי. בסה"כ נדרשים לגידול 10 מ"ר בטטות כ-10-8 מ"ק מים לעונת הגידול.

דישון
במידה ודישנו ביסוד ניתן להסתפק בזה והצמח ישתמש בדשנים המצויים בקרקע. ניתן להוסיף במשך הגידול רק חנקן בצורה של אמון גפריתי, בכמות של 2גרם ליום למ"ר.

איסוף

לאחר כשלושה וחצי עד ארבעה חודשים ניתן לאסוף את הבטטות. לקראת האסיף יש לקצור את הנוף הירוק ולהוציא את הפקעות בזהירות בעזרת קלשון. בעת האסיף יש להקפיד להוציא את כל הבטטות, גם את הקטנות שבהן, על מנת למנוע נביטת הפקעות הנותרות בקרקע, דבר שיפריע לגידולים הבאים.
האיסוף מתבצע עד עונת הגשמים, בטטות שנשארות בקרקע רטובה בסתיו המאוחר ובחורף נרקבות. עד עונת הגשמים ניתן ל"אחסן" חלק מהבטטות בקרקע ולהוציא אותן לפי קצב הצריכה. במקרה זה יש לשמור על הנוף הירוק ולקצצו רק במקום שבו מתכוונים להוציא.

הבטטה עשירה במיוחד בוויטמין A, באשלגן ובסיבים תזונתיים.היא משמשת למגוון של מאכלים בצורתה הטרייה אך גם להכנת ריבות וגלידות.
להמשך קריאה על גידול אספרגוס בגינה