כתבה : ד"ר רקפת הדר-גבאי
צמחי הבר הגדלים בארצנו, חשופים לעונת יובש אופיינית לאקלימים אלו. נוכח המחסור חמור במים בארצנו, ורצון לשמור על משאבי הסביבה, גם בגן הנוי ראוי לגדל צמחים המתאימים ליובש ברמה זו או אחרת, מים דרושים לתהליכי חיים, לשמירה על לחץ טורבו, להעברת הורמונים, מלחים ומזון המומס בהם.
צמחים לא יכולים לגדול ללא מים, אך ישנם צמחים "היודעים" לשמור את כמויות המים שהם מקבלים מהקרקע, בדרכים שונות. כמות גדולה של מים אובדת במהלך הפוטוסינתזה בכל טיפוסי הצמחים, כאשר הפיוניות שבעלים פתוחות על מנת לקלוט 2CO
פתרון הבעיה נעשה בצמחים בשלוש אסטרטגיות עיקריות שעשויות להיות משולבות זו בזו, כלומר - ישנם צמחים בהם יימצאו כמה דרגי התאמה ליובש.
העלמות בעונה השחונה
בצמחי בר חד שנתיים, המנגנון לחיסכון במים הוא תמותה בעונת היובש. צמחים חד שנתיים בגן הנוי נחשבים זללני מים, כיוון שאנו "מתעקשים" לגדל אותם גם בקיץ, ואז הם זקוקים להשקיות מרובות. פרחי הבר של ארץ ישראל, לעומת זאת, הפורחים באביב, אינם זקוקים להשקיה, כיוון שהם פורחים בזכות מי הגשמים ואחר כך מפיצים את זרעיהם ומתים. בסתיו הבא, נובטים החד שנתיים (בטבע) עם תחילת הגשמים. בצמחים אלו קיימים מנגנונים המונעים נביטה כאשר אין כמות מספקת של מים וכן מביאים לפיזור הנביטה בזמן. פיזור הנביטה בזמן בטבע הוא מנגון המאפשר נביטה של חלק מהזרעים בלבד בכל שנה, וכך נשמרים חלק מהזרעים לשנים הבאות, דבר המאפשר הישרדות גבוהה של הצמחים החד שנתיים. מובן שבגינון ובחקלאות שואפים לנביטה של כל הזרעים, דבר המנוגד ליצר ההישרדות של הצמחים, אך זהו נושא לדיון נפרד.
התאמות מבניות
צמחים רב שנתיים אינם יכולים להימנע מאובדן מים על ידי הימנעות מגידול בעונה השחונה, כיוון שהצמח קיים בכל העונות. בקבוצה זו קיימים מנגנונים שונים המפחיתים את עוצמת השפעת מחסור המים הקיצי הקיים באזורים שחונים. בבואנו לבחור צמח לגינתנו תוך שאיפה לחסוך במים, נבדוק את תכונותיו ומראהו אם נמצא בו חלק מהתכונות הבאות, סימן הוא להיותו "חסכני במים" - הווה אומר - מסתפק במעט השקיה, או בבגרותו - לא זקוק להשקיה מלאכותית מעבר למי הגשמים (זאת בד"כ בהתייחס לאזור הים-תיכוני ולא למדבר).
מבנים קסרומורפיים (קסרו = יובש) שונים מאפשרים צמצום כמות המים האובדים, מבנים כאלה מופיעים במגוון צורות.
● עלים קטנים: עלים כאלו מאפיינים צמחי מדבר וצמחים ים-תיכוניים. כל עלה מאבד פחות מים כיוון שמתרחשת סגירת פיוניות בשעות בהן הקרינה חזקה. ריכוז הפיוניות דווקא גבוה, כדי לאפשר קליטת 2CO מירבית בזמן הפעילות הקצר שלהן במשך היממה. צמחי נוי בעלי עלים קטנים: מירסינה אפריקנית, לבן-עלה שיחני, צמרר אפריקני, רוזמרין רפואי, צתרה ורודה ועוד רבים המקובלים בגינון. מיני ברוש וערער הם בעלי עלים קטנים הקרויים קשקשים או מחטים, המתאימים לתנאי יובש.גבעולי אחירותם החורש הינם רותמיים, העלים הקטנים נשירים
● צבע בהיר של העלים: הצבע הבהיר גורם להחזרה של קרני השמש ומביא להתחממות פחותה יותר של פני השטח. התחממות מופחתת זו מביאה לאיבוד מים מופחת ושמירתם בעלים העלים הבהירים הם כחלחלים, אפרפרים או מלבינים. לעתים קרובות הצבע הבהיר נגרם מקיום שערות על האפידרמיס (השכבה החיצונית שעל פני העלה). בהסתכלות בזכוכית מגדלת או במיקרוסקופּ ניתן לראות על עלי צמחים אלו שערות מלבינות - כוכביות פשוטות או מסועפות. עלי הזית לדוגמא מצופים בשטחם התחתון בשערות כוכביות שטוחות.
בגינון - נודע ערך אדריכלי - עיצובי לעלווה אפורה וכחלחלה לגיוון הגן. דוגמאות לצמחים כאלה: לענה שיחנית, דרדר חשוף-פרי, סביון מלבין, זית אירופי, שיטה משולשת ועוד רבים.
● קוטיקולה וציפוי שעווה: קוטיקולה הינה שכבה דקה ושקופה, בלתי חדירה למים המכסה את הגבעולים והעלים. הקוטיקולה בנויה מקוטין - חומר הידרופובי (אטים למעבר מים), לעתים מופרשת אל הקוטיקולה שעווה המונעת ביתר שאת את איבוד המים מהעלה. מגוון צמחים הינם בעלי כיסוי שכבות שומניות או שעוויות על פני העלה. עלים אלה קרויים עלים גלדניים. דוגמאות: צלף קוצני, אלון מצוי, אשחר רחב-עלים ואחרים.
● אפידרמיס רב-שכבתי: אפידרמיס הוא שכבת התאים העוטפת את גוף הצמח, בצמחים אלו הוא רב שכבתי - בנוי מכמה שכבות תאים, דברקריסה 'גרין קרפט' - עלי הצמח גלדניים - בנויים מאפידרמיס רב-שכבתי ועטופים קוטיקולה שמגביר את ההפרדה של עלי הצמח מהסביבה ומונע התאדות מים מהתאים. לעתים אפידרמיס רב-שכבתי מלווה בקוטיקולה. אפידרמיס רב-שכבתי וקוטיקולה מצויים ברבים מהעצים והשיחים הים-תיכוניים, כגון: אלת המסטיק, אלון מצוי, אשחר רחב-עלים, הרדוף הנחלים ואחרים.
● גבעולים רותמיים:הללו מצויים בדרך כלל בצמחים חסרי עלים כמעט לחלוטין. הגבעול מטמיע (מבצע פוטוסינתזה) והפיוניות שקועות בגבעולים. אידוי המים מועט כאשר הפיוניות שקועות בגבעול, כיוון שהמים המתאדים מהפיונוית נשארים בחריץ שבגבעול ולא "בורחים" לאוויר.
דוגמאות: רותם המדבר, אחירותם החורש ורוסליה שבטבטית.
● עלים זקופים וצרים (דמויי דגן ודגניים): עלים אלו צומחים בצורה אנכית ופני השטח הרחבים שלהם אינם פונים אל השמש ולכן מתחממים פחות ומאבדים מעט מים. לעתים עלי הדגניים הזקופים מתקפלים לאורכם כשפופרת (עלים גלולים), פעולה זו מאפשרת שמירת אדי מים בעלה ומונעת התייבשות. לעשבונים הדגניים הרב שנתיים עלים כאלה. עלים זקופים מצויים בצמחים חד-פסיגיים שאינם דגניים כמו דיאטס דו-גוני, קניפהופיה אשכולית, מיני אירוס ואחרים.
● בשרניות (סוקולנטיות): לצמחים מקבוצות וממשפחות שונות עלים וגבעולים בשרניים. הללו לרוב גדלים בקרקעות מעוטות מים עם רמת מלחים גבוהה. מטרת הבשרניות הינה בעיקר מיהול המלחים במים אשר בעלה והורדת ריכוזם.
דוגמאות: מיני קקטוסים כגון צבר ואכינוצראוס וכן סוקולנטים ממשפחות אחרות: מיני אלוי, מיני חלבלוב, מיני צורית ועוד.
התאמות פיסיולוגיות
קשה להבחין בהן בבדיקה רגילה, מדובר בצמחים בעלי כושר גבוה לקליטת מים:
צמחי מדבר הם לרוב בעלי נפח שורשים גדול יחסית לנצר, כך מתאפשרת קליטת מים משטח גדול למרות המחסור בהם.
בצמחים מסוימים הגדלים באזורים חמים מתרחש תהליך פוטוסינתזה יעיל במיוחד הקרוי 4C. קליטת ה- 2CO - יעילה יותר ומאפשרת סגירה מהירה של הפיוניות (כך נמנע אובדן אדי מים מהצמח).
צמחים ממשפחת הטבוריתיים, קרויים צמחי CAM - בהם הפיוניות נפתחות בלילה, קולטות 2CO הנאגר בחומצות מיוחדות עד לשימוש בו בשעות היום, אז יש אור הדרוש להמשך תהליך הפוטוסינתזה.
אם כך, השיטות העיקריות להסתגלות ליובש בצמחיית הארץ הן: חד שנתיות (הימנעות מצמיחה בעונה הקשה) או היעלמות חלקים על-קרקעיים בקיץ, כגון בגיאופיטים, סגירת פיוניות בשעות החום ומערכת שורשים גדולה ומסועפת. בצמחיית הבר שלנו נדירה הבשרניות (אצבע הוא כמעט הדוגמא היחידה לכך), בניגוד לקקטוסים האמריקניים הבשרניים (דוגמת הצבר).
תכנון גינה חסכנית במים ראוי להיות מבוסס על בחירת צמחים נכונה. צמחים טרופיים הינם בעלי עלים גדולים והם חסרים מנגנונים מבניים ופיסיולוגיים שתוארו לעיל.
גנים המושתתים על בחירה נכונה של צמחים יתאימו לנוף המקומי ולצו החיסכון במים. בגנים אלו יהיו צמחים-תיכוניים או מדבריים וצמחים שמוצאם מאזורים בעלי עונתיות מובהקת (אזורים באוסטרליה, צפון אמריקה, דרום אפריקה ועוד).
להמשך קריאה על צמחייה לפינות מוצלות בגן