כתב וצילם: אורי פרגמן-ספיר

הסוג שום (Allium) הוא מהגדולים והחשובים בעולם הצמחים. כ- 700 מיני שום נפוצים בחצי כדור הארץ הצפוני, באירופה, באסיה ועד לחופי האוקיינוס השקט שבמערב אמריקה הצפונית. לסוג כמה מרכזי גדילה, החשובים שבהם נמצאים במזרח התיכון (כ- 250 מינים, מישראל ועד טורקיה ואירן) ובמרכז אסיה (יותר מ-200 מינים).
בעבר שויך סוג זה למשפחת השושניים (Liliaceae), אולם עם התקדמות המחקר הסיסטמטי חולקה המשפחה וכיום השום משויך למשפחת השומיים (Alliaceae). במשפחה זו מספר סוגים אחרים, המוכר ביותר הוא האגפנטוס מדרום אפריקה. מיני השום נחשבים קשים להגדרה ומיון.


מתוך העושר הרב של מיני השום, מפורסמים במיוחד שום הגינה ובצל הגינה, שניהם מינים שתורבתו לפני אלפי שנים כצמחי מאכל באזורנו. מוצאם כנראה משום גבוה או ממינים קרובים אליו. בעשרות השנים האחרונות גבר העניין במיני השום כצמחי נוי. למינים רבים תפרחות מרשימות והגידול של רבים מהם פשוט יחסית.

השום מאופיין בתפרחת גבוהה וזקופה, זוהי תפרחת סוכך בה כל עוקצי הפרחים יוצאים מנקודה אחת. לרוב מיני השום יש בצל, מינים מעטים הם בעלי קנה שורש. רוב המינים גדלים באזורים יובשניים אולם רבים אחרים נפוצים באזורים קרים ולחים.
הבצל מאפשר לצמח לשרוד בשנים שחונות ולפרוח בעונות שונות בהיותו מאגר של חומרי מזון ומים. מיני שום שונים פורחים מסוף החורף ועד לקיץ. בישראל ראשון פורח השום המשולש (מסוף פברואר במישור החוף) ואחרון פורח השום הגבוה (בקיץ עד ליולי). בחרמון ניתן לראות כמה מינים מעניינים הפורחים מאוחר.

שום הגלגל. המרשים מבין המינים
בצל השום מתפקד כאיבר אגירה, אולם מעבר לכך, הוא גם איבר רבייה. בין גלדי הבצל מתפתחים ניצנים ההופכים לבצלצולים. לעתים הבצלצולים מתפתחים בשולי הבצל ונחשפים לצידי צמח האם עם התייבשות הגלדים החיצוניים, לעתים הם מתפתחים בעומק הבצל וגדלים איתו. אלה יחשפו מאוחר יותר כאשר בצל האם מתחלק לשני צמחים: בצל האם והבצלצול שגדל לבצל בת.
במיני שום אחדים הבצלצולים "נשלחים" מבצל האם על ידי שלוחות (שום קטוע). משערים כי כך מוקטנת התחרות בין הבצלצולים השונים וביניהם לבצל האם. במינים אחרים מתפתחים בצלצולים בתפרחת עצמה. סימני ההגדרה של מיני השום השונים קשורים בעלווה ובתפרחת, אולם גם בתכונות הבצל והבצלצולים.
לפי עבודתה המקיפה של דר' פניה קולמן שהתפרסמה בפלורה פלסטינה (1986) ובעלון רותם מס' 15 (1985), גדלים בישראל ובסביבתה לא פחות מ- 39 מיני בר שונים של שום. אלה מחולקים לסקציות וכמובן שלא כולם מתאימים לתרבות. כמה משומי הבר שלנו פוטנציאליים לפיתוח של פרחי קטיף, צמחי גינה וצמחי עציץ. עבודותיה של רינה קמינצקי מהוות אבן דרך בטיפוח של שומי הבר המקומיים.

בכתבה זו אנסה להציג מינים מקומיים בעלי פריחה מרשימה, בתקווה לעורר את המטפחים והמגדלים להתעניין בהם. רוב המינים הללו הם צמחים נפוצים הגדלים באזורים קלים לגישה. כמו כן, רובם קלים לגידול ולרבייה וכצמחי גינה הם חסכניים במים. לצורך איסוף של שומי בר בטבע, ניתן להוציא אישורים במחלקת ההיתרים ברשות לשמירת הטבע והגנים.

סקציית Molium
אלה הם מינים נמוכים יחסית בעלי בצל קטן ופריחה לבנבנה יפה. העלים לעתים שעירים ומופרדים מהגבעול או מרובו. לעלים ולגבעול ריח אופייני חזק במעיכה. מינים אלה מתרבים בקצב מהיר על ידי בצלצולים ויש סכנה כי הם יתפשטו כעשבים רעים בחלקות חקלאיות, ניסיון רע בהקשר זה יש עם שום משולש. הבצל רדוד.

שום משולש הוא אחד מהמינים המפורסמים בישראל, הגבעול משולש בחתך רוחב וגובהו עד 30 ס"מ. מין זה נפוץ במקומות פתוחים בכל החבל הים-תיכוני. הפריחה לבנה ומתרחשת מסוף פברואר ועד מרץ. שום שעיר הוא מין קרוב ודומה, הוא בעל עלים שעירים וגדל בחורשים.

שום קטן-פרחים ושום דרומי הם מינים דומים מאד, גובהם על 30 ס"מ והתפרחת לבנה עד לבנבנה. הם גדלים בספר ובמדבר ובהיותם מינים של אזורים יובשניים הם כנראה חסכניים במים.

שום הכרמל הוא המין החשוב והמעניין בסקציה זו. גובהו עד 130 ס"מ. התפרחת ורודה באוכלוסיות החרמון והרי יהודה ולבנה באוכלוסיות הכרמל. הפריחה במאי (עד יוני בחרמון). בשל גובה עמוד התפרחת וצבע הפרחים, מין זה פוטנציאלי לטיפוח.

סקציית Allium

שום בר
אלה ברובם מינים בעלי גבעול גבוה הפורח בסוף האביב ובקיץ. מינים אלה מייצרים בצלצולים רבים. בחלק מהמינים יש עשרות ואף מאות בצלצולים לצמח ובצל האם מתרוקן לגמרי עם הפריחה. לעלים ולגבעול ריח אופייני חריף במעיכה. הבצל רדוד.

שום גבוה הוא המפורסם בסקציה זו. במין זה נעשו כבר ניסיונות בטיפוח. למין זה תפרחות כדוריות, ארגמניות או ירקרקות ועלים שטוחים. הוא נפוץ מאד בצידי דרכים ומקומות מופרעים אחרים לאורך כל החבל הים-תיכוני בישראל והוא מעניין בפריחתו המאוחרת. שום קטוע הוא מין קרוב בעל תפרחות ארגמניות הנפוץ בספר ובמדבר.

שום נטוי הוא מין הנפוץ בעיקר בצפון הארץ ונבדל בתפרחות ביציות ובעלים חלולים.

שום יריחו הוא המעניין בסקציה, זהו מין בלעדי למדרונות של בקעת הירדן, הוא בעל תפרחות בגוון תכול, הפריחה באפריל. צבע הפרחים יוצא דופן ונדיר בכל הסוג.
שום עם גבעול גבוה
שום עגול הוא מין של הגולן והחרמון, הוא נמוך ובעל תפרחות ארגמניות כהות.

שום קצר דומה לשום עגול בגובהו, הוא פורח בסוף אפריל בעיקר במישור בחוף.

סקציית Melanocrommyum
מינים אביביים בעלי גבעול עגול, העלים יוצאים מהבצל ולא נראה חיבור ביניהם לגבעול מעל לפני הקרקע. לעלים ולגבעול אין ריח במעיכה. הבצל ממוקם עמוק בקרקע.

שום אשרסון טופח כבר ונמצא בשוק. למין זה תפרחת ורודה כהה שגובהה עד 100 ס"מ, הפריחה במרץ. שום אשרסון נפוץ לאורך חגורת הספר במזרח השומרון, מדבר יהודה ועד להר הנגב. שום תל-אביבי הוא מין דומה מאד בעל תפרחות גדולות יותר וגבעול קצר יותר, זהו מין בלעדי למישור החוף של ישראל.

שום שחור הוא מין רבגוני, רוב האוכלוסיות גדלות באדמות עמק עמוקות של צפון הארץ, התפרחת לבנבנה (בחלק מהפרחים העלי בצבע שחור ומכאן השם). בגליל העליון גדלות אוכלוסיות קצרות גבעול בשולי החורש ובכרמל יש אוכלוסיות ורודות פרחים (שנקראו בעבר שום החורשים).

שום מזרחי הוא מין של אזור הספר, גובה הצמח עד 25 ס"מ והפריחה לבנבנה אביבית.

שום הלבנון גדל רק בארץ - רק בחרמון. התפרחות כמעט ויושבות על הקרקע, אולם צבען הלבן וצפיפות הפרחים יוצרת מראה מרשים כדורי. מין זה יכול להיות מועמד לטיפוח כצמח עציץ.

סקציית Kaloprasum
בסקציה זו מין יחיד הגדל בישראל - שום הגלגל. זהו השום המרשים ביותר מבין כל מיני הסוג. קוטר התפרחת מגיע ל- 40 ס"מ והפרחים כוכביים ורודים. המין טופח בעבר וניתן לראותו בשווקי אירופה. זהו צמח גלגל - עם הבשלת הפירות, התפרחת ניתקת מן הקרקע ומתגלגלת בשדות. כך מופצים הזרעים בשטחים נרחבים, הרחק מצמח האם.
מין זה היה נפוץ בעבר בקרקעות עמוקות בכל הארץ, אולם כיום עם הבינוי והתפתחות החקלאות המודרנית, הוא הפך לנדיר מאד. מעבר לחשיבות החקלאית של טיפוח מין זה, יש חשיבות גדולה בריבוי של מין זה על מנת לשמור אותו לפני שיעלם מישראל.

כפי שנאמר, שומי הבר של ישראל יכולים להוות גידולים חדשים ומעניינים שיגדילו את מגוון פרחי התרבות שלנו. חשוב לציין שמאות מינים נוספים גדלים מעבר לגבולותיה של ישראל, לאורך הסהר הפורה צפונה דרך סוריה ולבנון ומזרחה בטורקיה, אירן, הקווקז ועד למרכז אסיה. מאות מינים אלה מהווים מאגר נוסף ומרתק ממנו ניתן יהיה לברור את המתאימים לטיפוח.

להמשך קריאה על רקפות