כתבה : אלומה גלזר-דותן, יועצת לצמחי מרפא ובוטניקה כללית

בימות הקיץ החמים עיקר עיסוקנו בגינת צמחי התבלין הוא שמירה על הצמחים מפני כמישה והתייבשות

זאת נעשה על ידי תכנון טוב: שתילת צמחים חסכנים במים, מערכת השקיה טובה ויעילה המתאימה לצמחים את מנת ההשקיה המתאימה להם, השקיה בבוקר או לעת ערב, וחיפוי קרקע טוב המצמצם את אידוי המים מפני הקרקע. השקיה טובה מאפשרת לנו ליהנות בעונה זו מכל צמחי גינתנו הנותנים את יבולם.

צבר מצוי – "סברס" / צבריים

עשבי תיבול: פטרוסלינון הגינה "פטרוזיליה", שבת ריחני "שמיר", כרפס "סלרי", בן-חרדל "ארגולה", טוריים צרי-עלים "רוקט", שחליים תרבותיים – "רשאד", ריחן הבזיל – "בזיליקום".

צמחי תבלין ומרפא

שאנו משתמשים בעיקר בעליהם או בעלווה כולה: אזוב מצוי  "זעתר", אזובית פשוטה  "אורגנו", אזובית תרבותית  "מיורם", אכילאה אלף-העלה, בן-חרצית ריחני, הדס מצוי, זוטה לבנה, ליפיה לימונית "לואיזה", לענה שיחנית "שיבא", מליסה רפואית, מינים שונים של מרוה, ער אציל "עלי דפנה", פלרגון חריף "גרניום", רב-זקן לימוני "עשב לימון", רוזמרין רפואי ועוד;

צמחים שנותנים לנו את פירותיהם לשימוש: גפן, דלעת, הדר הלימון, סמבוק שחור, עוזרר, פטל הגינה, תאנה.

מטבע הדברים מופנית תשומת לבנו בעונה זו לצמחים שהם חסכנים במים, אותם כדאי לגדל בחלקת גינה שמקבלת מנות השקיה קטנות יותר. נמצא כאן בעיקר שיחים ובני שיח כמו אזוב מצוי, אזוביון רפואי, הדס מצוי, זוטה לבנה, מרוה, לענה שיחנית, פיגם, רוזמרין רפואי, שיח-אברהם מצוי, רימון מצוי.

 רגלת הגינה / רגלתיים

להלן מספר צמחים נוספים חסכנים במים שכדאי להפנות אליהם את תשומת הלב.

צלף קוצני / צלפיים Capparis spinosa/ Capparaceae       

צמח שזוכה לתשומת לב מחקרית רבה בשנים האחרונות. מקורו של הצלף הוא בצמחיית הבר של הארץ, נפוץ למדי. הצלף הוא צמח רב-שנתי, אך חלקיו העל-קרקעיים מתקיימים רק בעונה החמה. ענפיו המאדימים ארוכים ומקושתים. גובהו המרבי כ-1 מ'. העלים פשוטים, קטנים, בגוון ירוק-אדמדם. עלי הלוואי שלהם הפכו לקוצים דמויי אנקול. הפרחים מרהיבים ביופיים – קוטרם כ-5 ס"מ, עלי הכותרת לבנים ובמרכזם אבקנים מרובים בגוון סגלגל. מדי ערב פורחים פרחים חדשים המסיימים את פריחתם במהלך הבוקר שלמחרת. משמעות הדבר היא שמדי יום יש ניצנים חדשים ופירות צעירים חדשים על השיח, אותם ניתן לאסוף, לכבוש במי מלח ולתבל עימם את המזון.

את הצלף מתאים לגדל בשולי הגינה או במסלעה בשל קוצניותו. יחד עם זאת, כדאי לתת לו מקום בולט על מנת ליהנות מפרחיו היפים במהלך העונה החמה ולהקל על איסוף ניצנים ופירות צעירים.

ניתן להרבות אותו על ידי יצירת ייחורים מענפים צעירים של שיח בוגר. ההשתרשות קלה. בתום הקיץ, עם התייבשות הענפים, כדאי לגזום אותם ולהרחיקם על מנת לאפשר התחדשות טובה באביב הבא.

המחקרים החדשים לגבי השפעותיו הבריאותיות של הצלף מתבססים על הידע המסורתי הרב הקיים לגבי השימוש בצמח. משתמשים בעלים ובשורשים שלמים או בקליפת השורש בלבד. מומלץ לייבש ולטחון אותם לצורך השימוש. השימוש הפנימי במיצוי של השורש מעודד את פעילות הכבד והטחול. משתמשים בהם להקלה על קשיי עיכול שונים, להקלה על יתר לחץ דם, למקרים של עצירת שתן, לטיפול בבצקת, לטיפול בסוכרת וגם לטיפול באי-סדירות של המחזור החודשי.

מחית של קליפת השורש משמשת בטיפול חיצוני לריפוי פצעים, לטיפול בגירויי עור ולהקלה על כאבי שיגרון.

אלווי אמיתי -  "אלו-ורה" / אלואיים

אלווי אמיתי -  "אלו-ורה" / אלואיים    Aloe vera/ Xanthorrhoeacea e

צמח בשרני (סוקולנט) בעל שושנת עלים גדולה. העלים בשרניים, עם שוליים קוצניים המסתיימים בחוד, בגוון ירוק מאפיר. באביב עולה עמוד פריחה גבוה ממרכז השושנת הנושא אשכול פרחים צינוריים צהובים נטויים כלפי מטה. הפריחה מרשימה ויפה.

צמח האלווי מתאים לגידול בגינה, במסלעה או במיכל. סביב צמח האם נוצרים צמחי בת רבים אותם ניתן לאסוף ולשתול ליצירת צמחים חדשים או להרחיק מצמח האם. הצמח כמובן חסכן במים, אך על מנת לקבל עלים עשירים בג'ל המשמש למטרות מרפא מומלץ להשקותו כפעם בשבוע.

כאמור, השימוש נעשה בג'ל הממלא את העלים. השימוש בג'ל צריך להיעשות מיד לאחר ניתוק העלה מן הצמח או להעבירו מיידית להקפאה לשימוש מאוחר יותר. ג'ל זה יעיל להקלה על כל פגעי העור, בעיקר כוויות, מביא להתחדשות טובה של העור במקום הפגוע מה שעושה אותו יעיל גם להכנת תכשירים קוסמטיים שונים לשימוש חיצוני.

יש העושים שימוש פנימי בג'ל האלו-ורה. שימוש זה מקל על עצירות, אולם יש להיות זהירים מפני שימוש יתר בו, אשר יכול לגרום לתלות של המעי בצריכת הג'ל. שימוש פנימי נוסף הוא להקלה ומניעה של מיני סרטן שונים, כולל סרטן העור. שימוש כזה יש לעשות רק תחת פיקוח של מטפל מוסמך.

צבר מצוי – "סברס" / צבריים Opuntia ficus-indica/ Cactaceae   

צמח בשרני נוסף, נוח ביותר לגידול – אינו דורש השקיה או תחזוקה. בשל קוצניותו הוא מתאים לגידול בשולי הגינה, ליד גדר או במסלעה. גודלו המרבי מגיע עד לגובה של כ-3 מ' ו-2 מ' רוחב. ניתן לגדלו גם במיכל התואם לגודלו של השיח.

לצבר יתרונות בריאותיים רבים: פירותיו הטעימים עשירים בוויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון רבים והם יעילים לעצירת שלשול. פרחיו הגדולים בגווני כתום-צהוב יעילים להכנת חליטה המקלה על גידול שפיר של בלוטת הערמונית אצל גברים. חליטה מהפרחים תורמת להפחתת התכיפות והדחיפות בהטלת שתן המלווה את גידול הערמונית, והשימוש בה יכול אף למנוע את הצורך בניתוח הבלוטה. כמו-כן יעילה חליטת הפרחים גם להקלה על דחיפות במתן שתן אצל נשים מבוגרות.

גבעולי הצבר השטוחים ניתנים לאכילה, לאחר ניקוי הקוצים, מלאכה לא כל כך קלה. הגבעולים משמשים כתוספת ירק לסלט או להכנת מיץ העוזר להורדת רמות הסוכר בדם ולסילוק עודפי שומנים מן הדם.

כיום ניתן למצוא במשתלות זני צבר חסרי קוצים כגון צבר "נפוליטוס", שאת גבעוליו השטוחים ניתן לאכול ישירות מן השיח קצוצים כסלט או לצורך הכנת המיץ.

רגלת הגינה / רגלתיים     Portulaca oleracea L. / Portucalaceae

צמח נוסף שזוכה להתעניינות מחקרית בזכות הרמות הגבוהות שנמצאו בו של חומצות שומן מסוג אומגה 3, שחלק גדול מן האוכלוסייה סובל היום ממחסור בהן.

הרגלה עולה כ"עשב רע" בגינה בכל מקום בו יש השקיה. הוא אמנם צורך מים ומינרלים מן הקרקע על חשבון צמחי הגן שלנו, אך אנו יכולים ליהנות מהשימוש בצמח.

לרגלה גבעולים ועלים בשרניים, שלאחר שטיפה טובה ניתן להוסיף אותם לסלט, לסחוט מהם מיץ טרי, לבשל במרק או להכין מהם חליטה. כאמור הרגלה עשיר ביותר בחומצות שומן חיוניות וכן בנוגדי חמצון.

במסורות העממיות משמש הצמח לטיהור וניקוי הדם, להורדת חום, להרחקת תולעים ולריפוי כיבי קיבה ומעיים. בשימוש חיצוני ניתן להשתמש בצמח טרי מרוסק לטיפול בדלקת עור (דרמטיטיס), פרונקלים ו"שושנה" הפוגעת בעור.

 להמשך קריאה על אזוביון