כתב: שחף זכאי, אב אדריכלות נוף*
כאדריכלי נוף וכמתכננים של סביבות אנושיות לסוגיהן, אנחנו עוסקים פעמים רבות בגבול שבין עיצוב המרחב החיצוני לבין עיצוב
ההוויה, התודעה ומצב הרוח. האם גם אנחנו יכולים ליצור, לעצב ולתכנן ימים של שקט? ליצור מקומות שמזכירים לנו לרגע אחד לנוח, לעצור, להיות?
בתכנון שדרות ויצו ברמת גן ניסינו להעביר מעט מהתחושה הזאת. מטרתנו העיקרית הייתה יצירה של מרחב בעל אופי טבעי, רך, שליו ושקט. מעין קפסולה של טבע, המוצבת כקונטרסט לסביבה האורבנית הבנויה שמקיפה את הגן. ואולי גם כקונטרסט למציאות שהיינו רוצים קצת לשכוח.
כחלק מרעיון 'עיר גנים,' ניכרת חשיבותה של השדרה, בהיותה חוליה מקשרת בין מספר שטחים ציבוריים קיימים ברמת השקמה.
לאורך של כ- 400מ' ובשטח של 10דונם, היא מהווה חלק מרצף של פארקים ומעברים ירוקים אשר חוצים את השכונה ומגיעים עד לפאתי הפארק הלאומי הסמוך.
עוד בסיורנו הראשון בשטח, אי אפשר היה להתעלם מנוכחותם של עצי האקליפטוס, שנותרו כתווך עצמאי בלב השכונה שנבנתה סביב. המקום למעשה כבר הכיל בתוכו את היופי ואת השקט שאפשר לעיתים למצוא במקומות מפלט טבעיים, הנמצאים לרוב מחוץ לגבולות העיר; אך לאורך השנים הוא התכסה ברעשי רקע נוספים, בסימני הזמן, באתגרים
תפעוליים אותם התבקשנו לנקות ולהסדיר.
השדרה המקורית היתה מקוטעת ומחולקת למספר אזורים שונים בצורתם ובאופיים, וניכר היה שחסר בה רצף מאחד. במהותה תפקדה כציר הליכה ראשי אשר שימש למעבר ישיר.
בסביבה היו חסרים אזורים לשהייה ולישיבה, כמו גם פרוגרמות ציבוריות להזמנת פעילות במרחב.
שאיפתנו העיקרית הייתה להעצים את הפוטנציאל החבוי שהיה קיים במקום, ולהפוך אותו לבועה עוטפת של טבע שכונתי.
ביקשנו להפוך את המקום ממעבר ציבורי גרידא, לסביבת שהייה פעילה, חיונית ומיטיבה.
הפעולה התכנונית הראשונה שהתניעה את תחילתו של הפרויקט היתה הוספה של שביל אופניים חדש, שהתחבר אל רשת התנועה העירונית. שני רעיונות עיצוביים מרכזיים שולבו יחדיו לכדי פרויקט אחד והם שקבעו את המהלך התכנוני הכולל – ניקוז כמערכת נופית וטבעית ותפישת החורשה כחצר הביתית.
שלח לי שקט מענן -ניקוז כמערכת נופית וטבעית
באתר היו שיפועי קרקע אפסיים שהקשו על תיעול הנגר העילי. לצורך מתן פתרון לסוגיה, תוכנן תוואי "נחל" מפותל שמטרתו איסוף של מי הנגר והזרמתם למערכת קולטנים שמוקמו לאורכו. הקולטנים כוסו בחלוקי נחל כך שיוכלו להיטמע בערוץ הטבעי ולהיות חלק ממערכת נופית תפקודית והנדסית מחד, ונראות חופשית וטבעית מאידך.
בחודשי הקיץ משמש התוואי כערוץ נחל יבש, שלצידו פינות ישיבה מוצלות ופרגולות לינאריות שחוצות את השדרה כשערי כניסה לגן. לאורך הערוץ תוכננו כיסי שתילה ובהם צמחיה דמוית נחלים, לצד גשרוני עץ שמאפשרים מעברים רוחביים חופשיים. בקצה הנחל תוכנן מרחב להתכנסות שקטה, לצד אלמנט מים אקולוגי - עטוף פרגולות קשתיות וקירות ישיבה משני צדדיו.
שלח לי שקט טוב מוגן - החורשה כחצר הביתית
מבני המגורים מקיפים את השדרה לכל אורכה. בתפישתנו ראינו את המרחב הציבורי הפתוח כהמשך של החצר הביתית ואת החורשה כמקום מפגש משפחתי ושכונתי. בהתאם לכך, ביקשנו למקם במרכז החורשה מעין "סלון חוץ" - מקום מפגש המוקף בספריה ציבורית פתוחה עם ספרים להשאלה ולקריאה בגן, פינות ישיבה מגוונות ומתחם ערסלים לאתנחתא מרגיעה. בין העצים פוזרו שולחנות פיקניק המזמינים לקחת פסק זמן והפוגה.
בפינה שמשית בשולי החורשה – מוקמה גינת צמחי תבלין ציבורית, לשימוש הדיירים והמבקרים. מסלול מתקני משחק מבולי עץ משתלב בסביבתו על קרקע טבעית. להשלמת הסיפור, תוכנן פביליון עץ במטרה ליצור פינות ישיבה מוצלות תחת קורת גג פתוחה.
שלח לי שקט מאורגן - חומרים ופרטים טבעיים
תשומת לב רבה הושקעה בפרטי הפיתוח ובשימוש בחומרי גמר טבעיים. שבילי ההליכה בוצעו מיציקת Parkways המשלבת אגרגטים כחיפוי קרקע אקולוגי; ערוץ הניקוז בוצע מאבני גיר וחלוקי נחל, שלצידם סלעים פיסוליים בגדלים משתנים.
לאורך השדרה אפשר לראות סוגי מדרך שונים, ביניהם פרוסות בולי עץ חתוכות ואבני דילוג גדולות שנוצקו באתר. באזור החורשה בחרנו להשאיר את מצע הקרקע הקיימת בשולי השבילים ולהשתלב בתצורתה המקורית. עמודי התאורה יוצרו באופן ייעודי לפרויקט, עוצבו בהשראת קנים על גדות הנחל. ביום הם מהווים אלמנטים עיצוביים נוכחים בחלל ובלילה
צובעים את השדרה בנצנוצי אור עדין וזוהר.
לשמוע שקט לא מכאן – תכנון המזמין בעלי חיים
מטרה משמעותית נוספת בתכנון הגן היתה יצירת במה לעולם הטבע ולחיים המתקיימים בו. בתכנון הצמחיה ניתן דגש על
העשרת בתי הגידול ועל משיכת מיני פרפרים וציפורים. העצים הקיימים הצפופים, ואלה החדשים שניטעו, מספקים מרחב מחיה ושטחי קינון לציפורי שיר מקומיות. בריכת המים האקולוגית במרכז השדרה – מהווה אלמנט המושך אליו עופות מים שונים, שחלקם כבר התמקמו כדיירי קבע בפרויקט. בכל אלה שאפנו להרכיב תמונה כוללת של טבע עירוני פעיל ומלא, אך עם זאת אישי ורגוע; מקום שיזמין אליו צורות חיים שונות, במגוון מינים וסוגים, לצד הקיום האנושי.
הביצוע של שלב א' התקרב לסיומו מעט לאחר תחילת המלחמה. הגענו לראות את התקדמות העבודות בשטח ונעצרנו בכיכר המרכזית לצד הבריכה האקולוגית. במקום שררה דממה והזמן כמו עצר מלכת. בבריכה התמקמו שתי יאוריות ששחו בשלווה במים, לא מודעות למתרחש סביבן. ברגע הזה אפשר היה להרגיש את אותה נחמה קטנה, אוויר לנשימה שכל כך חסר לנו בתוך
המציאות הנוכחית של חיינו. כמו פיסה של שקט בקופסה, מארץ רחוקה. אם רק נוכל למלא את הארץ בעוד ועוד מרחבים שיתנו לנו תקווה שעוד יגיעו ימים של שקט.
*אדריכלית נוף שחף זכאי, אדריכלית נוף בכירה במשרד אב אדריכלות נוף- ארנה בן ציוני ובארי בן שלום- ומובילת התכנון
בפרויקט.
צוות תכנון במשרד: שחף זכאי ודני גינס.
מזמין: עיריית רמת גן | מנהל אגף תשתיות, עיריית רמת גן: עדי אלוני | אד' נוף, עיריית רמת גן: שגית קורן | מתכננת תאורה: רמה מנדלסון | ניהול ופיקוח: אלמלם הנדסה וניהול בע"מ.
כותרות: 'שקט', יונה וולך