הדרישות שהוצבו בפני מתכנני הגינה בבית דו-שמפחתי ביישוב צור יצחק היו לא פשוטות: לייצר אווירה אירופאית ככל האפשר, שמשתנה בל עונה, תוך שמירה על הירוק אבל עם חסכון במים. ראו כיצד עושים זאת

מאת: אביאל גוהר, חברת גרין-טאץ'

זוג צעיר עם שני ילדים שרכש בית דו-משפחתי בצור יצחק עם חצר בגודל 400 מ"ר, חיפש ליצור אווירה שונה בגינה, בסגנון אירופאי, מקום מפלט מהשגרה היומית שאפשר לטייל בו ברוגע לאחר יום עבודה. הדרישה היתה לעשות זאת עם תכנון נכון של צמחיה ומערכת השקיה, שיאפשרו להביא את צריכת המים למינימום האפשרי.

האתגרים התכנוניים שעמדו בפנינו התחלקו לכמה נושאים:

- יצירת אווירה אירופאית בגינה.
- צמצום צריכת המים תוך שימור התחושה הירוקה וניצול מקסימלי של שטחי הגן לשימוש דיירי הבית.
- התמודדות עם הקיר שתומך את המגרש הגובל ויוצר תחושה של "חומה" מתוך הסלון.
- יצירת גינה משתנה בכל עונה ועונה.

תהליך התכנון

מתחם החוץ חולק למספר "חדרים", כאשר המעבר ביניהם מתבצע דרך פרגולות שופעות צמחיה מטפסת וריחנית. אלו משמשות כמעיין "דלתות" מעבר ל "חדר הבא". ההליכה בין החדרים הפתוחים נעשית על שבילי חצץ, המעצימים את תחושת הטיול.
הצמחיה נבחרה בקפידה והיא צמחיה בעלת אופי אירופאי, דוגמת צמחי שלכת היוצרים בסתיו גוונים עזים ומדגישים את חילופי העונות.
חלוקה של השטח למספר פינות אירוח, מאפשרת ישיבה באזורים שונים לפי עונת השנה ולפי זוויות השמש. בחורף מחפשים לשבת באזור מוצף שמש ובקיץ מחפשים לשבת באזור מוצל יותר.

שימוש בחומרים

השימוש בחצץ ליצירת השבילים השיג שתי מטרות :מצד אחד הליכה על חצץ נותנת תחושה של טיול בטבע, מצד שני זה חומר נהדר שאינו דורש תחזוקה.
תיחום שבילי החצץ ועוד מספר מוקדים בגינה כגון כיכר המדשאה נעשה באבן טופו - אבן כורכר איטלקית שמקורה בטוסקנה התורמת לאווירה האירופאית. הייחודיות שלה, שהיא משתנה עם העונות. בחורף היא סופגת את המים ומקבלת מראה רטוב ובקיץ היא יבשה ומתבהרת וכך לא רק הצמחיה משנה את האופי עם שינוי העונות.
אתגר אשר דרש פתרון היה הקיר המפריד בין החצר לבין המגרש הצמוד. דלת עתיקה מפרוק נתלתה במרכז הקיר, סביבה נבנתה במה מאבן כורכרית עם אדנית ובתוכה נשתלו שיחי בוגוניליה ננסית. לאורך הקיר נשתלה גפנית מחומשת אשר תידבק לקיר ותהפוך אותו לירוק ובסתיו תצבע את הגינה בשלכת אדומה מרהיבה.

"הגיגים ירוקים" 

למרות הדחף ל"רצף" את שטח הגינה במדשאה אחת רחבת ידיים כמקובל ונפוץ בארצנו "כדי לא לאבד שטח ירוק ", כאן הוקטנה המדשאה לכדי נקודת מוקד אחת– הדשא נשתל על כיכר מוגבהת בולטת ושטופת שמש.
שימוש בחומרים יבשים כגון חצץ וסיפוני עץ (דקים) יצמצמו את צריכת המים ולא ייפגעו בנוף בתכנון נכון.

שימוש בצמחיה

בגינה נעשה שימוש נרחב ברב-שנתיים חסכוניים במים כגון מרוות שונות, גאורה ורודה, לבנדר משונן, אשר ייתנו תחלופה של פריחות לאורך כל השנה. מטפסים כגון ורד אייסברג וטרכלוספורמון יסמיני שנשתלו בצמוד לפרגולות המעברים, ישמשו להצללה ויפיצו ריח הנישא אל כל חלקי הגינה ואף אל חלל הבית.
נשתלו מגוון של צמחים משתרעים בכל שטח הגינה, כגון סיגלית אוסטרלית ודיכונדרה יפנית.
בחזית הבית נשתל אלון תבור אשר ייתן צל לחניית המכוניות. בחלק האחורי נשתלו עצי הדר בוגרים כגון תפוז ולימון, שלצד הפירות יתנו גם הצללה טבעית באזור מטבח החוץ. זוג עצי תות בכות נשתלו סמוכים זה לזה על מנת לייצר כמעיין "דלת מעבר" לאזור המשחקים.
אזור המדשאה - הכיכר - הוא האזור היחידי החשוף במלואו לשמש.
עצים נשירים כגון שקד ושזיף פיסארדי 'אדום' יבשרו את תחילת האביב בפריחתם. התפקיד הנוסף של השזיף הוא חסימה של קרני שמש בקיץ לתוך הסלון - מעיין וילון חיצוני. בחורף, כאשר הוא בשלכת, תתאפשר כניסת אור.
תפקיד העצים, מעבר להצללה, הוא לצמצם את אידוי המים.
השיחים שנבחרו הינם ירוקי עד חסכוניים במים כגון אוג חרוק, אזוביון רפואי ועוד. הם יהוו את הבסיס לקו הנוף האמצעי של הגן. 

התוצאה: גן שהוא סיפור דייריו – מקום מפלט מהשגרה היומית.