ראש הוועדה התחלף - כל תוכניות הבנייה מבוטלות

הביורוקרטיה בענף הבנייה אינה חדשה, אך משתכללת משנה לשנה וגורמת לעיכוב בהוצאת פרויקטים לבנייה ושיווק ולנזקים עצומים בענף .
עיכוב הוצאת היתרי בנייה היא דוגמה אחת מיני רבות לסחבת. יזמים וחברות בנייה נאלצים להתמודד עם עיכובים רבים בהוצאת היתרים ומשך הזמן הארוך להוצאתם נע בין שנתיים לשלוש שנים. ביתר מדינות העולם המערבי מדובר בהליך מזורז של חודשים ספורים.


עיכוב נוסף מקורו ב"רישוי זמין" — מערכת מקוונת להגשת מסמכים וניהול תהליכים — הדורשת מהרשות המקומית לבדוק בקשות ולהגיב להן תוך רבעון. על פניו יעיל, אלא שפרק זמן זה אינו מאפשר לרשות לבדוק את התוכניות בכל מחלקות התכנון בעירייה. בשל כך המציאו הרשויות שלב נוסף, שמהווה תנאי מקדים לפתיחת תיק רישוי והוא הכנת תוכנית בינוי או תוכנית עיצוב אדריכלית. התוכנית הזאת היא למעשה הגשת בקשה ברמת פירוט של היתר בנייה מלא.

לצורך כך, היזם נדרש להביא אישורים: ממחלקת פיתוח, יועץ תנועה, בטיחות, מים וביוב, איכות הסביבה ועוד. פרק הזמן שלוקח להשיג את כל האישורים הללו הוא יותר משנה. כמו כן, רק לאחר שהמערכת מאפשרת לפתוח את התיק, ניתן להגיש את הבקשה להיתר במערכת "רישוי זמין".
הבירוקרטיה לא נעצרת כאן. בישראל אין המשכיות תכנונית ואין ודאות בתחום התכנון. ברגע שמתחלף ראש עיר, ראש ועדה או נכנס מהנדס חדש לתפקיד, מתערערת ספינת התכנון. הוועדות משנות את המדיניות שלהן, מפסיקות לאשר בקשות להיתר לפי המתכונת הישנה ומבטלות בקשות שנמצאות כבר בצנרת שנה וחצי לפחות וממתינות לאישור. יזמים משקיעים משאבים רבים של זמן וכסף בתכנון, וכל דחייה של ועדה מורידה לטמיון שנים רבות של עבודה.


כאשר ליזמים ולחברות הבנייה אין ודאות תכנונית, אין אינטרס הסתמכות על מדיניות מאושרת של ועדה. הדוגמאות לכך רבות. למשל בעיר במרכז הארץ, לאחר שסיימנו תכנון תוכנית בינוי, שבה הושקעו עשרות אלפי שקלים, התחלף ראש ועדת התכנון בעיר ושונתה מדיניות הוועדה רטרואקטיבית. בכך חזרו להם כל הפרויקטים שלנו בעיר כשנתיים אחורה לשלבי תכנון ראשונים, ממש לנקודת האפס. הפרויקטים הללו יכלו להיות היום בשלב ביצוע ואילו הדירות היו נוספות למלאי המצומצם הנמצא בשיווק ברחבי הארץ לשוק החופשי.
דוגמה נוספת אפשר למצוא בעיר גדולה אחרת, שם מתוכננת להיבנות שכונת חדשה עם יותר מ–1,000 יחידות דיור. לאחר סיכומים רבים מול העירייה, הוחלט לבטל את הקלת שבס המאפשרת תוספת דירות. דבר שהוביל בהכרח לעיכוב יציאת הפרויקט וגרר אותו חזרה אחורה לשלבי תכנון מחדש — אף שבעבר התקבלו כל האישורים הנדרשים והתכנון הושלם.
לעתים אין ברירה אלא לשנות מדיניות. ואולם החלת מדיניות חדשה בצורה רטרואקטיבית על פרויקטים שהושקעו בהם משאבי זמן, תכנון אדריכלי וכסף, ממניעים ביורוקרטיים בלבד ולא תכנוניים, מרפה את ידם של היזמים ויש לבצע חשיבה מחדש בנושא.
כדי לשפר את המצב הקיים יש צורך ביציבות והמשכיות תכנונית.

צריך לקדם ומהר ככל האפשר את נושא הרישוי העצמי. התאחדות בוני הארץ מקדמת זמן רב את התוכנית עם איגוד האדריכלים, כך שאדריכלים יוכלו לאשר בעצמם היתרי בנייה כמעט ללא מעורבות ועדת התכנון המקומי.

אולי זה לא הפתרון האולטימטיבי לביורוקרטיה בענף, אבל אם תאושר התוכנית אנחנו בדרך לשינוי המבורך.

שינוי שיזרז את ההליך התכנוני ואישוריו השונים וישחרר את צוואר הבקבוק ברמת החוסרים במלאי בשוק הדיור במדינה.


מקור הכתבה - TheMarker | זירת הדעות   ורד צרפתי, פורסם ב-13.11.19, הכותבת היא סמנכ"לית בחברת צרפתי שמעון

להמשך קריאה אודות מי קובע את כמות הדירות בפרוייקט תמ"א