שדרוג הכניסה לגן הבוטני גבעת רם בירושלים איפשר מתן פתרון מיטבי לשתילת עצי צל באזור מרוצף, בצורה שתאפשר להם להתפתח באופן מיטבי ולהגיע לגודל מירבי

מאת אלי בקר, גנן ראשי, הגן הבוטני האוניברסיטאי גבעת רם, ירושלים

רבות דובר במחקרים שונים על חשיבותם של עצי הרחוב, הן בהיבט האקלימי של הורדת הטמפרטורה וזיהום האוויר בעיר והן בהיבט של השפעתם החיובית המוכחת על בריאותו הנפשית של הציבור. ללא ספק עץ הרחוב הוא אחד המרכיבים החשובים בנוף העירוני.

למרות זאת, עדיין יש פער בין היחס לדרישות תכנוניות כגון מעבר הולכי רגל, תנועת כלי רכב ותשתיות לבין הצורך בעצי רחוב מפותחים הנותנים צל הנדרש במיוחד בארצנו החמה.

    

קשה יותר ויותר למצוא בארץ עצי רחוב שנשתלו ב-20 השנים האחרונות באזורים מרוצפים שהגיעו לגודל אפקטיבי, שלא לומר אופטימלי. הסיבה המרכזית לכך היא שנפח הקרקע (שלעתיים חלקו המשמעותי הוא מצע מהודק ולא אדמה) המוקצה לשורשי העץ הוא לרוב בסדר גודל של 4-1 מטר מעוקב. בבית גידול כזה, כמות המים הזמינים לעץ קטנה במיוחד לאחר הפסקת ההשקיה הסדירה. בנוסף, חילופי גזים בין הקרקע לאטמוספירה פוחתים, וחוסר האוורור גורם אף הוא לעקה המקשה על התפתחות העץ. 

ההשקיה הקרובה לגזע גורמת לסלסול שורשים, במיוחד אם שכבת המצע משמעותית ועבה, מה שמביא לסטגנציה של העץ ועם הזמן פגיעה בצינורות ההובלה עד כדי ניוון ומוות.
בעיה מרכזית נוספת היא כמות השורשים המצומצמת המתפתחת בבית גידול כזה, המשפיעה בנוסף על קליטת המים גם על קליטת חומרי ההזנה החיוניים לעץ. הבעיה מחריפה עם הירידה במשקעים וייבוש גינות סמוכות לעצי הרחוב, כך שהיום קשה מאוד לבסס עצי רחוב חדשים.

עם בעיה זו מנסים להתמודד בעולם כבר 20 שנה, והומצאו שיטות שונות להגדלת נפח הקרקע המוקצה לשורשי העצים ברחוב ובאזורים מרוצפים באופן שיאפשר גם מעבר תשתיות וריצוף.
פתרון ראשון שנוסה יחד עם אוניברסיטת קורנל הוא החלפת המצע המהודק האטום מתחת לריצוף במצע מהודק בעל התפלגות גרגירים המותירה חללי אוויר בין האגרגטים הגדולים, המאפשרת בשילוב עם ריצוף מחדיר מים התפשטות שורשים אל מתחת לריצוף. פתרון זה נוסה בערים שונות בארה"ב ונמצא אפקטיבי במידת מה במיוחד למיני עצים המתאימים לקרקעות גירניות.
פתרונות אחרים ועדכניים יותר מדברים על חפירת בתי גידול ושימוש ביחידות מודולריות שונות לתמיכת הריצוף. בתוך יחידות אלו פורסים את התשתיות הנדרשות וממלאים באדמה מטויבת, פורסים יריעה גאוטכנית ומרצפים מעל כרגיל. היתרון בשיטות אלו הוא שימוש באדמה איכותית, מאווררת בעלת שטח פנים גדול. כמות האדמה המומלצת לעץ בודד היא 28 מטר מעוקב ולמספר עצים בבית גידול משותף 17 מטר מעוקב לעץ.
תכנון הכניסה המשודרגת לגן הבוטני גבעת רם בירושלים כולל שטחי גינון וכמובן אזורים מרוצפים נרחבים למעבר המבקרים וקיום אירועים. חשוב היה לנו למצוא פתרון לעצים שיישתלו בריצוף, כך שיוכלו להגיע לגודלם המלא, להצל על הולכי הרגל ועל הכביש ולהקנות לכניסה מראה ירוק רענן.
בחרנו עצים המגיעים לגובה 15 מטר ולקוטר נוף של 12-8 מטר לפחות, שיתאימו בגודלם לכניסה ויאפשרו מקסימום חופש תנועה להקמת אירועים שונים במתחם.
לאחר בחינת עלות ואפקטיביות השיטות השונות והתייעצות עם מהנדס הפרויקט, חננאל כפיר, הוחלט על פתרון של חללים המשותפים לשניים או שלוש עצים כל אחד, בעומק מטר, ברוחב 3 מטר ובאורך משתנה לפי מספר העצים. במצב כזה, כמות האדמה העומדת לרשות כל עץ היא 20 מטר מעוקב.


תהליך העבודה כלל חפירת הבור, פריסת שרוולים למערכת ההשקיה, טפסנות ויציקת קירות בטון בהיקף הבור, מילוי באדמה מקומית מטויבת ב-10% קומפוסט, פריסת צינורות שרשוריים מנוקבים ועטופים ביריעה גאוטכנית בכל שטח בית הגידול עם חיבור למיקום פתחי העצים עבור צנרת הטפטוף, פריסת קלקר וניילון ויציקת תקרה שמעליה בוצע הריצוף.
אנו מקווים שפרויקט זה יוכל לשמש דוגמה לתכנון במקומות אחרים בארץ בסיטואציות דומות.

להמשך קריאה על פיטוספורום מעויין עץ קטן וירוק עד