בירת מחוז סיצ'ואן בסין היא העיר הענקית צ'נגדו. מלבד טיפוח דובי פנדה החיים רק באזור זה על הפלנטה, הצטיינה העיר בזיהום אוויר שהגיע למימדים מפלצתיים שאפילו בסין התקשו להסתיר.
קמו פרנסי העיר בשנת 2002 ועשו מעשה: הם חייבו בחוק כל בנין חדש, בין אם מיועד למגורים או לעסקים, להקים גינה על גגו. זאת כמובן בפעילות משולבת של ניקיון מי הנהרות וחינוך מחדש של תודעת הציבור. התוצאה היום היא שכאשר המטוס מנמיך לקראת הנחיתה מרבית העיר ירוקה! בערים אחרות באירופה הנאורה מעניקים הנחה בארנונה למי שמטפח גינה למעלה. בקרוב אצלנו אמן.
אם ניקח לדוגמא את גגות תל אביב, שרובה מאוכלסת בבנייה רוויה בעלת גג שטוח, (בניגוד לגג רעפים), מייד עולה התמונה האפרורית של דוודי שמש, קולטים, צנרת פזורה במקרה הטוב במסודר, ובהרבה מקרים אחרים מדובר במקום אחסון נוסף לדברים שבגלגול הקרוב לא ישתמשו בהם, אלא אם כן יגיע קץ העולם לפני כן.
שומרים על המשקל
קרקע היא עניין לא קל, כאשר עולים לגג או מרפסת כדאי מאוד להיוועץ עם מומחה קונסטרוקציה שיודע להגיד במדויק כמה משקל יכול לשאת הגג, והיכן (תלוי בעמודי התמיכה, קורות, וכיוב'). כללית ניתן לומר שעל פי תו התקן הישראלי גג אמור לשאת משקל של 350 ק"ג למ"ר.
משקל הפרלייט הוא כ- 8 קילו למ"ר של 10 ס"מ גובה, בתוספת צמחייה ומים מגיע המשקל בממוצע לכ- 110 ק"ג מ"ר ל -10 ס"מ גובה פרלייט, כולל השכבות שהוזכרו לעיל.
חשוב לזכור, להפנים ולבדוק לאורך כל הדרך את עומס המשקל על הגג, כי בנפשנו מדובר. העיתונות גדושה בסיפורי קריסה של גגות ומרפסות שבעליהן חשבו שהן יוכלו לשאת משא כבד מן המותר!
שומרים על הגובה
טוף, גם בגדליו הזעירים, יכול לספק את הצורך כמצע גידול, אך הנפח הנדרש הוא גדול בהרבה מזה של פרלייט גרוס עד דוק למשל של פרלייט-גן. הגובה בגינות גג לעיתים קרובות חשוב מאוד, במיוחד אם רוצים ליישר קו עם מפלס דלת היציאה לגג או למרפסת, ולא להזדקק למדרגה.
למעשה, נתוני הפתיחה של גינות גג הן כבר על הגובה, בדרך כלל אפשר להסתכל עין בעין באמירי העצים ומה שחסר באמת הוא צינון המשטח הלוהט והקטנת הקרינה המשדפת. משטח מגונן ברצף, שאינו עשוי משורת מיכלים צמודים זה לזה, ברובד אחד או שניים, מספק ירוק בעיניים, צינון לרגליים, וטמפרטורה נמוכה בכמה מעלות ממרפסת השכן המרוצפת.
הפארק הנחמד מעל חניית קניון רמת אביב גדל על מצע בגובה 35 ס"מ, ומצליח להעמיד עצים גבוהים במקומות הנכונים ולהפריח ושיחים לתפארת.
איזה צמחייה מותר?
הסוגיה כמובן תלויה בגובה מצע הפרלייט, בחו"ל יודעים לשתול גם צורית בשלושה ס"מ גובה. בארצנו החמימה יחסית, מומלץ לפרוס עובי של 10 ס"מ, בו אפשר לגדל צמחייה עד לגובה של 60- 80 ס"מ
לפי שיש הגבלה בגובה העצים (על פי גובה המצע והמשקל המותר), הצללה מתקבלת בדרך כלל על ידי מטפסים: גפן, פנדוריאה, יסמין, סולנום והרדנברגיה, אלו ידעו יפה להצל על פינות הישיבה, כאשר הנוף המהווה את מפרש הרוח, מחוזק על ידי הקונסטרוקציה שנבחרה לתמוך בהם: מתכת, עץ או כבלים.
למי מיועדות נאות הדשא על הגג?
במיוחד מתאימה התפיסה של איים ירוקים אמיתיים בגובה למי שגר בעיר, שוקל ברצינות מעבר לדירת גן באחד הפרוורים היותר מרוחקים כדי לזכות במעט גינה וירק משל עצמו. או אז השקעה חד פעמית של כמה עשרות אלפי שקלים עושה את העבודה לנשמה, מספקת עבודת גינה למי שזקוק להתנסות בפועל, בתמורה לדחיית החלפת האוטו.
בפני משפחת בר בהרצלייה פיתוח עמדו שתי אפשרויות הקשורות ברצון אב המשפחה לחזור למחוזות הירוקים של בנימינה (שכבר נשאר מהם היום הרבה פחות ירוק..), זאת למול הנוחות המנצחת של הקרבה למקום העבודה של שני הבוגרים במשפחה, וקרבה ממכרת אל בית ההורים.
המרפסת הדרום מזרחית שלהם חולקה לאזור שירות, אזור משחקים לצאצאים, דק עץ, חלקת דשא ייצוגית ושטח גינון רב גובהי. השמחה רבה לבעלי הבית שמצליחים להשתלב בעבודת הגינה הפרופורציונאלית לזמנם החופשי הדחוק, לילדים שמרגישים בגן שעשועים ולכלבלב.
דוגמא מהקצה העסקי אפשר למצוא אצל חברת פרמצטיקה ידועה בקרית מטלון בפ"ת אשר בקשה לנצל שטח מחוץ למשרדים בקומה ג', שיש אליו גישה משני פתחים. לדגל נקרא האדריכל אריה קוץ שתכנן מרחב אירוח באוויר הפתוח מעל גגות העיר. דק עץ תופס את מירב השטח, ותאי גינון נטועים בו לאורך החלונות כדי לאפשר פרטיות למי שנשאר לעבוד בתוך המשרד, וכן תא גינון בכניסה, להפריד באופן סמלי את הכניסה לגג מרחבת האירוח. הצמחייה השלטת היא ננדינה תרבותית, בלווית קריסה גדולת פרי 'גרין קרפט', רוסמרין זקוף, טכלוספרמום יסמיני , זקן נחש יפאני, מיסיקינתוס סיני מפוספס, דיכונדרה זוחלת, סיגלית אוסטרלית, ובצלי חצב מצוי, נרקיס, ויקינתון.
את החלק הפונה לנוף השאיר אריה פנוי מצמחייה, כדי שיהיה אפשר ליהנות מן הנוף האורבאני בישיבה. הצללה בשעות הבקר מספק הקיר המזרחי, בעוד שהצללה מפני המערב הקופח מספקת רשת הצללה עשויה מתכת, המעבירה אור מכיוון אחד (כאן נבחר הצפון) ומוסיפה הצללה מלאה מהכיוון המנוגד (כאן הדרומי). כך ניתן ליהנות ממראה השמים התכולים מחד, וליהנות ממקום מוצל מאידך.
כמה זה עולה לנו?
קהל היעד אינו סטודנטים תפרנים שהפרוטה אינה מצויה בכיסם, וגם לא מי שצריך לשלם מחצית מהמשכורת משכנתא. על פי הערכותיו של מתקין ותיק בשוק, גינה של עד 50 מ"ר עולה כ- 600 ₪ למ"ר, בתוספת מע"מ, "מראה 4 השכבות", צנרת וצמחייה. המחיר אינו כולל ראש מערכת ומשאבת דישון, וגם אינו כולל את האיטום הראשוני של הגג ואת חוות הדעת המלומדות.
סה"כ לגודל של 50 מ"ר יעלה כ- 35,000 ₪ עם החיבורים למים ולדישון.
זה נשמע מחיר קצת מקפיץ, אבל אדנית עץ של כ- 0.5 מ"ר עולה בסביבות 1500 ₪ כולל מע"מ, הובלה, התקנה וצמחייה, משמע שמ"ר של גינון עציצי יעלה כ- 3000 ₪ למ"ר. גם לא ממש זול, האין זאת?
בהנחה שלא מגננים על כל השטח אלא רוצים להשאיר אזור ישיבה ואולי אזורי שרות מסודרים, והעלות יורדת בהתאם: בניית דק עולה רק כ460 ₪ למ"ר במקרה היקר.
אם מוסיפים לתחשיב העתידי גם את העניין שאין צורך להחליף יריעות איטום או לתחזק אותו כל כמה שנים, הרי שהעלות לטווח ארוך משתלמת.
האחזקה של דק העץ היא נמוכה יותר מזו של הגינה עצמה. אבל כמות ההשקיה מעטה מזו של גינה רגילה, והפרלייט מצליח לאגור מים בחלליו באופן יעיל. מניסיונם של העובדים בשטח, יש פעמים שמצעים אינם מושקים תקופה של שבועיים ויותר, ועדיין יש מים בחללי הפרלייט המנוצלים על ידי השורשים. כמויות הדישון יורדות עם השנים, כדי לא להגיע לגדלים מפלצתיים שיחייבו טיפול שורש (קיטום שורשים עבים מדי).
למה כן?
השיקולים המצדדים בהפיכת הגג למשטח גנני הם אקולוגיים מובהקים ומשתלבים באופן ברור בתפיסה כוללת רחבה של בעל הנכס.
הוספת שכבה גננית על גג או אפילו מרפסת גדולה (העניין כדאי רק לשטחים של 10 מ"ר ומעלה) מבודדת טרמית - מורידה את הטמפרטורה בחלל המגורים שמתחת בקיץ, יחד עם יכולת צמצום רעשים וויברציות, מהווה ריאה ירוקה לאזור כולו, מנצלת טוב יותר את מי הגשמים, ומאפשרת ניקוז מאוזן ואיטי, (בניגוד לזרימת מים מהירה וחופשית על שטחים חשופים).
המראה הירוק המתקבל הוא של חלל פתוח בגובה הרצפה ומדורג כלפי מעלה.
תועלת נוספת מגיעה מכיוון האיטום דווקא: מסתבר ששכבת האיטום עוברת תהליכי בלייה מואצים כאשר היא חשופה לקרני השמש, לחום הממיס והמרחיב ולקור המצמק והמפורר. שכבת גינון דקה יכולה לסייע כמו מסכת הגנה לפנים יבשות.
וכמובן השיקול שבכיס: ערכה של דירה עם תוספת ירוקה כזו יהיה רב יותר מזוגתה נטולת נאות הדשא.
למה לא?
בגן על הגג נוכל לחזות בהתפתחויות הרגילות האופייניות גם ל"עציציאדה" רגילה על הגג: חיים על פרלייט ומערכת דישון מביאים לצמיחה מפוארת ומהירה, הגוררת אחריה טיפול שורש לשורשים המפותחים. יש לבחון צמחים בקפידה בהתאם לגודל הנופי שהם מגיעים אליו, ולהתרחק מאגרסיבים שאותם בעצם לא נרצה גם קרוב לאזורים בנויים ממילא.
הצללה צמחיית בעזרת מטפסים או מרקיזות לסוגיהן ולא בעזרת נוף עצים.
אם מדובר במשטח דשא על הגג, יש לחשוב על תחזוק המדשאה.
יש להקים את הגינה בבת אחת, ולעמוד בהוצאה הכספית בניגוד ליכולת איסוף העציצים אחד אחד.
חייבים, אבל ממש חייבים לבדוק את איכות בעלי המקצוע שמעסיקים בפרויקט הזה, שנאמר: הזול הוא לא זול, והיקר הוא לא יקר. עדיף לא לעגל פינות באיכות החומרים והעבודה, ולקבל משטח מוגן ומגונן לשנים רבות.
איזה בעלי מקצוע דרושים להקמת גינת הגג?
- קונסטרוקטור טוב ומוכר שיבדוק וייתן את המלצותיו בכתב לגבי המשקל שיכול הגג לשאת, והיכן.
- לדאוג לאיטום משובח ואיכותי שעומד בתו תקן הישראלי המתייחס לחומרי הגלם וכן לאנשים המוסמכים מטעם מכון התקנים.
- ניקוז מעולה, שלא יותיר מים על הגג!
- תכנון פונקציונלי וצמחי של החלל בהתאם לגובהי מצע הגינון ובהתאמה עם צרכי הדיירים
- אנשים מקצועיים שיקימו את הגן וישימו את כל חתיכות הפזל במקום: שכבות האיטום, צנרת לסוגיה בתוך מצע הגידול, וצמחייה מתאימה שורשית, נופית ואסתטית.
מי ששוקל את הכיוון של נאות גינה ודשא על הגובה, מבין את התרומה והתמורה העצומה באפשרות הזו, חייב להיות משוכנע שזה מה שהוא רוצה ולהגדיר היטב את צרכיו על פי נתוניו הספציפיים.
בתקווה שנזכה לראות יותר ירק בנחיתה הבאה בשדה התעופה לוד!
להמשך קריאה על שתילה בעציץ כקומפוזיציה