גם גני משחק יכולים לשמש הנצחה וזיכרון
ראיון עם ציפי ביתן בערוץ 7*
כתבה: חנה קטן
ב'מתקני פסגות' מוסיפים ערך מוסף לייצור מתקני שעשועים להנאת הדור הבא. מיזמי זיכרון והנצחה ייחודיים כחלק בלתי נפרד מגני השעשועים.
באולפן ערוץ 7 התארחה ציפי ביתן, תושבת פסגות, בתו של מייסד ומקים חברת 'מתקני פסגות', על העסק המשפחתי שמייצר מתקני שעשועים לילדים ברחבי הארץ ומחוצה לה ומיזמים נוספים בהובלת המשפחה.
"בכל שנה בטקס יום הזיכרון, עוד הרבה לפני המלחמה, אבא שלי היה אומר לנו תמיד, תראו את המחרטות שמהם המחבלים בעזה יוצרים את הקסמים, את הטילים, זה ממש אותן המחרטות שאנחנו משתמשים בהן כדי להכין את מתקני המשחקים שלנו'. העם היהודי יודע לקחת את המכונה הזו ולעשות ממנה חיים, לעשות ממנה כיף, ליצור ממנה יצירה שתשמח את הילדים, את המשפחות, לעומת האויבים שלנו שבוחרים ליצור מזה הרס ומוות", היא מספרת.
את העבודה ובכלל את העסק שהקים אביה היא רואה כבעל ערך מוסף אידיאולוגי. "ילדים שמשחקים זה אף פעם לא רק משחק, וגם אנחנו כעובדים מביאים את כל חוויית החיים שלנו, את כל הזהות שלנו כיהודים וכישראלים אל העבודה שלנו, וככה עולים לנו לפעמים רעיונות לפרויקטים שמצליחים לרגש אותנו וגם אחרים", ועל המיזמים הללו היא מרחיבה:
'ניצחון שלנו' הוא שמו של אחד הפרויקטים ש"לוקח את הסבא והסבתא ניצולי השואה והם מעידים בעצמם שהניצחון שלהם הוא המשפחה שהם הקימו, הדורות הבאים. הפרויקט הוא פרויקט הנצחה, פרויקט של ניצחון ניצולי שואה שהצליחו להקים פה משפחות בישראל ובעולם. אנחנו משדכים בין הסבא והסבתא ניצולי השואה לבין הנינים שלהם שמשחקים בגני השעשועים, והם הסמל הכי משמעותי שיש לחירות, לניצחון ולרוח הישראלית והיהודית". באתר מיוחד מעלה המיזם תעודת כבוד לסבים ולסבתות בצירוף תמונה שלהם עם הנינים לצד סיפור חייהם.
ביתן מספרת על אחת הדוגמאות, אירוע מרגש שבו אחד העובדים ב'מתקני פסגות' סיפר על סבו שנפטר לפני מספר שנים ביום עשרה בטבת. "את התעודה הכנו בעשרה בטבת והנין שהם בחרו להנציח שם נקרא על שם הסבא, דוב, והוא נולד יום אחרי שהסבא נפטר".
עוד מספרת ביתן על תעודה שהגיעה לאתר, תעודתה של יהב וייס, ילדה בת שלוש תושבת פסגות שסבתא רבא שלה ניצולת שואה ובמלחמה האחרונה שכלה את הסבא שלה, אילון וייס הי"ד. "זה מראה לנו איך כל המשפחה מתכווננת בסופו של דבר לילדה הזאת שמשחקת בגן המשחקים. זה הכוח, זה הניצחון, אלו החיים. הסבתא רבא ניצלה מהשואה, הסבא נהרג פה במלחמה, אבל הילדה תשחק תגדל ותצמח בעזרת השם".
מיזם נוסף הנוגע למלחמה הנוכחית הוא מיזם גני הזיכרון וההנצחה לנופלי המלחמה. "זה צורך שעלה מהשטח", היא מספרת. "פנו אלינו משפחות שרצו להנציח את היקירים שלהם, כדי שנעזור להם לתכנן גן משחקים. מעורבת בכך גם הרשות המקומית שבה מתגוררים. גן כזה בישוב החדש 'באר אלחנן' שנושא את שמו של אלחנן קלמנזון הי"ד, ישוב חדש סמוך לעתניאל. הגן הוא מקום של חיים, של המשכיות, של שמחה".
"אנחנו אף פעם לא אומרים שהחיים נגמרו, שהחייל נפל, אנחנו לא נשארים שקועים בעצב. אנחנו ביטוי למשפחות שבוחרות להמשיך, שבוחרות לצמוח, לקום ובוחרות להנציח את הנופל שלהם, את היקר להם, דווקא בדרך של חיים ושמחה מול הדור הבא". לכך היא מוסיפה ומעירה כי גן משחקים אינו מיועד רק לילדים וגם ההורים מתכנסים סביב חוויית הילדים שבמקום.
גן זיכרון נוסף שהקימה החברה הוא ביסוד המעלה לאזכר שלושה מבני משפחת ווספי שנהרגו במלחמות ישראל, "הסבא נפל במלחמה, הדוד, ועכשיו במלחמה האחרונה גם הנכד, והאימא של הבן שנפל שהיא בעצם בת שכולה, אחות שכולה ועכשיו היא גם אם שכולה, היא זו שביקשה מאיתנו לעזור בהקמת הגן".
כך גם מזכירה ביתן סבתא המגדלת את נכדיה התאומים לאחר שבנה וכלתה נרצחו בשבעה באוקטובר, וביקשה להקים בסמוך לביתה שבמושב גן משחקים מותאם לנכדים שהפכו ברגע עצוב אחד לילדיה. "כל מי שגר במושב יוכל לבוא לשם, אבל הילדים האלה יגדלו וידעו שהגן הזה נועד עבורם להנציח את ההורים שלהם, ובעתיד גם הם יוכלו להביא את הילדים שלהם לשם".
*מקור הכתבה באתר ערוץ 7