רבים כבר יודעים שגני רמת הנדיב הם לא רק גנים, יש במקום עשייה גדולה שתכניה המרתקים נחשפים באמצעות תערוכות נושאיות המוצגות ברחבי הגנים
כתבה: רונית זקס
במציאות של היום, כשהקצב מואץ עם הטכנולוגיה והתקשורת, כל שעות הפנאי האיכותיות נשאבות לתוך תוכניות של ריצה למיליון, התמודדות על אי בודד, או בישול מעורב-עדתי ורב-תחומי. תכליתם של תכנים על גלי האתר ועל מסכים מרצדים וצבעוניים היא למלא לנו את החלל, ולשאוב את כל הזמן שלנו. חדי האבחנה בשוק התקשורת כבר אמרו, שאם לא ידוע מה מוכרים, כנראה הצופה הוא זה שעומד למכירה...
ברמת הנדיב מציעים תכנים באופק אחר. רבים כבר יודעים שגני רמת הנדיב הם לא רק גנים, יש במקום עשייה גדולה מעבר למה שניראה בסיור אקראי. הזדמנות טובה לחלוק עם מאות אלפי המבקרים את התכנים המרתקים המעסיקים את המקום, היא באמצעות תערוכות נושאיות, אשר מוצגות ברחבי הגנים, ובמרכז המבקרים.
ההזדמנות הכי גדולה להתוודע למתרחש מאחורי הקלעים, נפלה בשנה זו, תשע"פ, שנת השמיטה. אתם מוזמנים לעזוב את המסלול הרגיל, ולהכיר את הגנים בפרט ואת רמת הנדיב בכלל, מנקודת מבט אחרת.
מידע נוסף על כל הפעילויות ניתן לקבל במרכזים המבקרים של הגנים.
"דבורים – סיפור עם עוקץ"
תמיד היו איתנו, זמזמו מסביבנו, ולקחנו אותן כמובנות מאליהן. מעופפות כה וכה ונותנות לנו דבש טעים בתוך חלת דבש מבריאה, פרופוליס ושלל חומרים מיטיבים, עם האדם, כמובן. עד שמשהו שם קץ להילולה הזו. מסתבר, שמספר הדבורים בעולם, וגם בגזרת ישראל, הולך ומדרדר, האוכלוסייה שלהם מצטמקת בקצב מבהיל, עם התפשטות עננת הדאגה ליבולים הזקוקים להאבקה. (הידעתם? שליש מענפי החקלאות עושים שימוש בשירותי האבקה של הדבורים). להעלאת המודעות הדבורית, נפתחה תערוכה של צילומים מרהיבים, בהם מככבת החרוצה במעופפים, ולצידם הסברים. סקירה עדכנית על הנעשה בעולם הדבורים וברמת הנדיב בנושא המתהווה מול עינינו, תוכלו לראות במרכז המבקרים, סמוך לחנות המידע.
"הורים וגורים"
חיות בר המסתובבות חופשיות בפארק הטבע המקיף את הגנים, ולפעמים אף מתגנבות פנימה, הן ההשראה לתערוכת הצילום "הורים וגורים" הניצבת על המדשאה, בכניסה לגני הזכרון. הצילומים מפגישים את המבקרים עם הדור הצעיר רב-ההבעה של בעלי החיים המסתובבים בפארק, וגם עם הסכנות האורבות להם. צלמי טבע מהשורה הראשונה תרמו מפרי עבודתם, לתערוכה שמעלה חיוך מתוק על פניהם של מבקרים מכל גיל.
"סוד הגנים"
כל מי שרוצה בכל זאת לקבל פעילות אתגרית ותחרותית, ששכרה בצידה, בנוסח חדר בריחה, מוזמן להפעיל את חושיו ולהתמודד עם חשיבה מחוץ לקופסא במסלול נגיש וחביב ברחבי גני הזכרון, וגם לגלוש ולהתוודע אל גינת כף-הרגל, שהיא גינה המושכת פרפרים. מפעים לראות בכל פעם מחדש איך ילדים ומבוגרים משתפים פעולה על מנת למצוא את הפתרון לסוד. החלק המרענן הוא שהתוצאה משיקה באופן ישיר לערכי רמת הנדיב ומחדדת את ערכי הקיימות. המשחק זוכה לפופולריות רבה, ומהווה מוקד משיכה לילדים צעירים שיודעים קרוא וכתוב וגם למבוגרים המעשירים את הידע שלהם על המקום.
"תהודת זהות"
תערוכה האוצרת אוסף מרשים של יצירות, כולן של אמנים מקומיים אשר מביעים דרכן את הזהות המקומית שלהם, את הקשר שלהם אל המקום בו הם חיים. חלק מהיצירות עדיין תלויות ברחבת מתחם אגף החינוך, מול חנות המידע במרכז המבקרים, ומציגות פסיספס של זהויות מקומיות במרחב הקיום המיידי מסביב לרמת הנדיב: זכרון יעקב, בנימינה-גבעת עדה, ג'יסר א-זרקה, מועצה אזורית ישובי אלונה, ומועצה אזורית חוף -הכרמל.
'בשבילי הנדיב'
תערוכה זו היא בבחינת צלילה קלילה לתוך ההסטוריה המודרנית. שבעה תחומי חיים שהברון בנימין אדמונד דה-רוטשילד, וממשיכי דרכו, תרמו רבות לקידום ראשית ההתיישבות בארץ, וממשיכים לתרום עד ימנו אנו, פרושים על גבי שולחנות מעוצבים באמצעים ויזואליים ובשלוש שפות. השפעתו של 'הנדיב הידוע' היתה מכרעת על נופה של הארץ ועל החיים בה: כולם מכירים את תרומתו לענפי החקלאות השונים, קצת פחות מוכרת תרומתו לתעשייה, לרפואה, לממשל ולאקדמיה, ותרומה מרכזית לחיי-הרוח והתרבות של איכרי עלייה ראשונה ושניה, בהיבט של תחיית השפה העברית ושמירה ללא פשרות על המסורת היהודית הדתית.
מנוחת הכלים
הקשיבו רגע, זו תערוכה מיוחדת ופעילה בה יש לעשות באין-עשייה. נשמע מורכב, אולי, אבל בעזרת ארגז כלים מופלא שבתוכו מספר עזרים, ניתן לחולל שינוי במעט מאוד עשייה. רק טוב יוצא מכאן: איחולי תודה, ויתור קטן למען הסביבה הגדולה, הקשבה לרוח ולמים, שיתוף ברגע, והקשבה רגועה לשקט. מפה, המצורפת לארגז הכלים, מובילה את המבקשים ללמוד על ערכי השמיטה ברוח עכשווית כפי שנתפסת בגנים, בלבה הפועם של רמת הנדיב. בגן טביעת כף הרגל, התחנה השביעית והאחרונה בתערוכה, הופך ארגז הכלים, לתיבת קינון לצפור שיר. קסם. התערוכה 'כלים במנוחה' תעמוד עד תום שנת השמיטה.
*רונית זקס, הנדסאית אדריכלות נוף