הוספת שטח לגינה קיימת

שטח ותקציב מוגבל כזרז להקמת גינה יצירתית במיוחד

מאת: טל גליקמן, אגרונומית.

גינות של אנשים יצירתיים ואמנים שזו מהות חייהם, משקפות הרבה פעמים את נפשם. הצמחים מהווים רקע ליצירות וליצירתיות. כזאת היא גינתה של תמי, העוסקת בעיקר בפיסול בקרמיקה. בחלק מחצר הבית היתה גינה ותיקה, אליה התווסף שטח חדש, שהיה מוזנח, לא מטופל ומלא בפסולת בניין. לאחר הטיפול בו, הוא הפך לפינת חמד בה יושבים בני הבית שעות רבות.

הגינה הוותיקה נעשתה מוצלת עם השנים וניתן לשתול בה צמחי צל בלבד. חלק מהצמחים שתולים בתוך עציצי קרמיקה שנעשו בעבודת יד, חלקם באדמה, ובאזורים שבעבר נהנו משמש ישירה והיום מוצלים פוזרו אבני מדרך וביניהן נשתלו צמחים משתרעים כמו סיגלית אוסטרלית ודיכונדרה זוחלת, המתאימים לתנאי צל. בריכת נוי הוקמה באזור בו לא ניתן היה לשתול כלל, וכך נוצל השטח באופן מירבי.
השטח החדש שהתווסף לגינה הוותיקה אינו גדול במיוחד - אורכו 8 מטרים ורוחבו בצלע הרחבה יותר 2.7 מטרים ובצרה 1.7 מטרים בלבד. השטח מוגבה מעל אזור הגינה הוותיקה ולכן היה צורך בבניית מדרגות.

המחשבות סביב תפקודי השטח היו רבות מאחר והיו כמה צרכים: מקום לישיבה ואירוח באוויר הפתוח, מקום לגידול צמחי תבלין וירקות, מקום לשילוב עבודות האמנות. והמקום באמת קטן והתקציב מוגבל. בזכות עובדה זו, בדרך כלל, מצליחים להקים גינות יצירתיות...
סביב השטח, במקום גדר רשת או 'גדר חיה', הוחלט להקים גדר במבוק, שעלותה נמוכה, היא כמעט ואינה תופסת מקום ומטפסים יכולים לטפס עליה. מאחר והקרקע הטבעית לא התאימה לשתילה ולא היה רצון להחליפה בקרקע טובה, דבר שהיה מצריך מילוי של כל השטח, נבנה 'דק' מעל השטח והצמחים נשתלו בעציצים ובאדניות.

מטפס שעונית נאכלת( פסיפלורה) נשתל בעציצים ותוך כחודש כיסה את גדר הבמבוק. בדרך כלל אני לא ממליצה לשלב פסיפלורה בגינות קטנות, בשל אגרסיביות הצימוח של המטפס, המשתלט על כל מה שנמצא לידו, אך במקרה זה היה צורך להסתיר מהר את גדר הבמבוק והפסיפלורה היוותה פתרון מתאים, וניתן גם ליהנות מפירותיה.

בפינה נוספת, גם הוא בעציץ, נשתל מטפס ויסטריה סינית 'לונג ווד פרפל' הפורח במספר גלי פריחה במשך השנה ולא משיר את עליו. גם במקרה זה נעשה שימוש במטפס אגרסיבי במיקום בו לא יפריע אם ישתלט על צמחיה קיימת, כמו על עץ תות יבש שנותר בגינה. שתילת מטפסים אגרסיביים בעציצים מגבילה מאוד את צימוחם הפראי, זאת בהנחה ששורשיהם לא יפרצו את תחתית המיכל בו הם שתולים.
בגינה הוותיקה, טרם בניית ה'אגף החדש', צמחו שיחי קליאנדרה ורודת-קרקפות סבוכים. השיחים עוצבו כעצים קטנים על מספר גזעים, על ידי הסרת כל הענפים התחתונים. וכך חלק מאזור הישיבה מוצל, ללא צורך בבניית פרגולה או הצבת שמשייה.
בחיבור בין הגינה הוותיקה והדק, על מנת ליצור המשכיות ולהתגבר על הפרשי הגובה, מוקמה אדנית גדולה ובה שלל צמחי תבלין וצמחים פורחים. בקיץ אני ממליצה לשלב צמחים בעלי פריחה כחולה ולבנה – זה יוצר רעננות בגינה ובנוסף, בשעות החשיכה פרחים לבנים ובהירים בולטים יותר מאשר פרחים כהים. בגינות מוצלות, כפי שבוצע בגינה הוותיקה, שילוב של רקפות בחורף מוסיף הרבה חן ופריחתן מתמשכת עד הקיץ.

תמיד רצוי לשלב הפתעות בגינה, במיוחד צמחי בצל ופקעת הפורחים במועדים שונים, ובתקופות אחרות הצמח, על עליו, נעלם. אני ממליצה לשלב הברנטוס חסון, זפירנטס צחור, מינים וזנים שונים של חמציץ (אוקסליס), אמריליס יפהפה, איפיון חד-פרח, זני מכלוא של אלסרומריה ועוד.

גם בחירת הריהוט נעשתה מתוך מחשבה של שילוב סגנונות שונים, ללמדנו שהכל מתחבר כשיודעים ליצור הרמוניה. שילוב ריהוט מודרני עם שולחן וינטג' עליו פסיפס, כסאות מתכת ישנים, ובכל פינה הוצבו פסלים, רבים מהם של האמן איתן קדמי.
מהאזור המוגבה בו ניבנה הדק ופינת הישיבה ניתן לראות את הגינה הוותיקה, אך עם סיום העבודה התברר כי מפינת הישיבה שעל הדק, מלבד היופי, נראו גם אלמנטים פחות יפים שזקוקים היו לטיפול והסתרה. וכך, מנועי מזגני הקומות העליונות ודוד השמש הוסתרו בבד שנמתח עליהם, ופתח היציאה מהממ"ד נצבע וקיבל טיפול הולם .

כמחוות זכרון לדשא שהיה בעבר בגינות מסוג זה, עם טוויסט הומוריסטי, שולב שטיח מדשא סינטטי בכניסה לבית. לפחות אותו אין צורך להשקות, לכסח בהתמדה וגם לא לטפל נגד מזיקים ומחלות.

לקריאה נוספת על עיצוב גינה קיבוצית פרטית