בבואנו לתכנן גינה או גן או פארק ראשית עלינו להכיר את הצמחים ואת הפרמטרים החשובים שלהם: לאיזו צורת חיים הם משתייכים, כיצד יגיבו בתנאים מסוימים ובחברת צמחים אחרים, היכן מקורם בעולם ועוד. על ידי הבנת הצמחים נוכל לתכנן בהצלחה ולקבל גן בריא, מגוון, פורח ויפה
כתבה וצילמה: רקפת הדר גבאי*
מקצוע הגינון התפתח והשתנה ברבות השנים. כשלמדתי בפקולטה לחקלאות אי אז בשנות השמונים, הדגש וההכוונה היו כיצד להשיג גן מוצלח במקסימום השקעה תוך התעלמות מהסביבה. ההשקעה התבטאה בהכנת קרקע עם כמה שיותר תוספים, הדברות וריסוסים, דובר רבות על אקלום צמחים, על האצת השרשות ועל האצת גידול בדומה לגידולי שדה - בהם המטרה לקבל מקסימום יבול לדונם. ברבות השנים התפתחה תפיסת הקיימות, מושג האקולוגיה הפך רלוונטי לגינון. התפתחה ההבנה שהגן אינו מנותק מסביבתו, קרנה של המדשאה ירדה והתחילו לדבר על מגוון במקום על חזרה בשתילות צמחים יחידים (מונוטיפיות).
תלתן ספק חנקן
ידע הוא כוח ומפתח להצלחה
כדי להצליח בתכנון גן מכל סוג: גן ציבורי גדול או גינה בחצר אחורית או אדנית למרפסת נדרש ידע מקדים. בראש וראשונה מהו מקור הצמח. היכן גדל בבר בעולם. מהי סביבתו הטבעית או במילים של מתכננים וגננים - מהן דרישותיו האקולוגיות. כך נקבל צמחים בני קיימא, מותאמים לסביבה וזה לזה. לכן בבואנו לתכנן גינה או גן או פארק ראשית עלינו להבין את הצמחים ודרישותיהם. פרמטרים חשובים הם: לאיזו צורת חיים משתייכים. כיצד יגיבו בתנאים מסוימים ובחברת צמחים אחרים. היכן מקורם בעולם.
הצלחה בגידול-שילוב סוקולנטים בעלי מראה מגוון ודרישות שונות
צורות חיים - מה זה ולמה זה כל כך חשוב
צורות חיים בעולם הצומח מוגדרות על פי חלקי הנוף העל-קרקעי המתקיימות לאורך השנה ובין העונות ועל פי מיקום ניצני ההתחדשות בצמח. כך שעונת צמיחת הצמח, הלבלוב וההתחדשות וכן תמותת חלקים ממנו - הם טבעיים ומהווים התאמה לסביבה וערובה להצלחה בטבע. אם ניקח צמח מאזור אקלימי מסוים, לדוגמה נשתול אצלנו צמח מאזור טרופי, הוא לא יצליח כאן אלא אם כן נשקיע הרבה משאבים (אנטי-קיימות). במקום מוצאו הוא חשוף לטמפרטורה מיטבית כל השנה, מעל 20 מעלות ומתחת ל-30 מעלות, לחות האוויר גבוהה ואין עונות יובש. עצים טרופיים יש לבחון בזהירות - עקב צמיחה בלתי פוסקת שלהם, ברור ששורשיהם יחדרו לכל מקום, זו הרי תכונתם הטבעית!.
שילוב בין צורות חיים שונות המותאמות לאקלים ולסביבה בגן יאפשר גן מלא, חי, משתנה ופורח כל השנה, כאשר שיחים ועצים מקיימים נוף כל השנה ומספקים צל המאפשר בית גידול נוח לצמחים אחרים (הם שלד הגן) אך הם מדלדלים את הקרקע ממשאבים.
בני השיח מתאימים לגינות קטנות ומסתפקים לרוב במועט. הם חסכניים במים וחלקם פורחים במשך תקופה ארוכה או בעלי עלווה יפה ומעניינת כדוגמת הדגניים, המרוקליס, סוקולנטים רבים, מיני מרוות ואחרים. גידולם אפשרי בסמוך או מתחת לשיחים מסוימים, קיימים בני שיח, צמחים רב-שנתיים ושיחים המעשירים את הקרקע ותורמים לצמחים אחרים (קטניות למשל).
צמחים רב שנתיים רבים פורחים תקופה ארוכה בטיפול נכון. אפשרי לחדש אותם ע"י גיזום כמעט עד הקרקע, וכך מקבלים צמיחה חדשה ורעננה ללא השקעת משאבים כמים ודשן.
צמחים עונתיים הינם צרכני מים גדולים שכן הם גדלים במשך עונה קצרה ויוצרים פרחים, זרעים ופירות וזקוקים למשאבים רבים. מומלץ להמעיט בהם אך לא לבטלם לגמרי, כי יש להם חשיבות אסטתית בלתי מבוטלת וככלות הכל הגן מיועד לאנשים. עקב ה"פינוק" הנדרש להם, יש לתכנן לגדלם במיכלים בעיקר.
קבוצת צמחי הבצל והפקעת (גיאופיטים) יכולים לגדול היטב גם בינות ענפי שיחים ובני שיח, שכן למרות שהקרקע שם בעלת צפיפות שורשים גדולה, לצמחי הבצל והפקעת אין זה מפריע.
עשבוניים רב-שנתיים
ריבוי צורות חיים רצוי בכל גן, הוא מביא לגיוון בעיצוב ולשווי משקל תכנוני וכן מסייע להארכת תקופת הפריחה.
מאפייני העשבוניים הרב-שנתיים: ניצני ההתחדשות שלהם בדרך כלל בגובה פני הקרקע או מעט מעליהם. חלקיהם העל-קרקעיים עשויים להתייבש בעונות מסוימות באופן טבעי. בדרך כלל הם נמוכים יחסית. בטיפול נכון יכולים לתת מופע ירוק ופורח לאורך כל השנה כמעט. העשבוניים הרב-שנתיים כוללים כמה טיפוסים וניתן לשלבם בכל גן בהתאם לדרישות האקלימיות והסביבתיות.
בני שיח לאיזורים שונים בארץ
בני שיח ושיחים נמוכים
בני שיח מוגדרים כצמחים בעלי ניצני התחדשות בכל חלקי הנוף, וחלקיהם העל קרקעיים אינם מתייבשים וקיימים תמיד. גובהם, לרוב, כמטר בקירוב.
חלקם ישמשו לכיסוי שטח, בני שיח אחרים מתאימים לתוספת צבעי פריחה ועלווה לגן.
קריתמון ימי רב שנתי מותאם לסביבתו הימית
שיחים
לשיחים ניצני התחדשות בכל חלקי הצמח והם מגיעים לגובה רב (עד 3-4 מטרים ויותר). מוצלחים בתנאי סביבה קשים: קרקעות דלות, תשתית סלעית, מדרונות, וונדליזם. שימושיהם רבים בגן וכוללים נטיעות כרקע, מיסוך, מוקדי עניין, מילוי שטחים ועוד.
גיאופיטים
צמחים בעלי ניצני התחדשות המצויים בתוך איברי האגירה בקרקע. אברי האגירה הם: בצל, פקעת, קנה שורש או שורשים מעובים. לרוב חלקיהם העל קרקעיים מתייבשים בעונת הקיץ (ובצמחים מסוימים בחורף). יש להעדיף גיאופיטים המתקיימים משנה לשנה בקרקע וחוזרים ומלבלבים כל שנה. יתרונם ניכר בקרקעות דלות ביותר.
עצים
העץ הוא שלד הגן, והצללת ערים ויישובים הנדרשת כל כך ובימים אלו מקודמת על ידי גורמים שונים. לבלוב והתחדשות העץ נעשית מניצני התחדשות בכל חלקיו, כולל בפני הקרקע. באזורי מדבר וערבה בטבע אין בנמצא עצים כמעט אלא בנישות ייחודיות (ערוצי נחלים למשל). קרקע עמוקה והזנה מתאימה הם תנאי בסיס. גם בצידי דרכים על גבי טרסות וסלע אב קשה ובמדרכות סמוך לתשתיות ניתן לשתול עצים תוך הכנה מתאימה, כאשר הגורם החשוב ביותר הוא גודל הבור ותכולתו.
לסיכום, גנים, גינות ופארקים מוצלחים ייווצרו על ידי שילוב בין התכנון המוקפד תוך היכרות עם תנאי הסביבה הראשוניים, דרישות הצמחים וצורות החיים שלהם ובין אחזקה נאותה המלווה בידע מקצועי ללא פשרות תוך יישום מפרטי אחזקה/הנחלת ידע לגנן הפרטי. ראינו מהן צורות החיים, כעת נבין מהם תנאי סביבה ביוטיים ואביוטיים.
עץ צאלון נאה נותן צל ומאפשר חיים תחתיו
מה צמחים רוצים?
מתן תנאים טובים לצמח וגידול מינים מקומיים ומגוון ייטיב עם הצמחים. גיוון ושילוב בין צורות חיים תורם לכולם, לצמחים ולאנשים.
משאבי סביבה הכרחיים הם: מים, אוויר, קרקע, שיפוע זווית הקרינה ועוצמת הרוח - כל אלו א-ביוטיים, פירוש המילה הוא: ללא-חיים. משאבי סביבה ביוטיים הם: צמחים אחרים, בעלי חיים, האדם והמיקרואורגניזמים אשר בקרקע ובאוויר. מהות הקשרים בין היצורים החיים וסביבתם הא-ביוטית היא המארג העדין של האקולוגיה.
בכל מקום בעולם מתקיים מארג שונה של גורמי סביבה. צמח המאובק ומופרה בארץ מוצאו ע"י חרק מסוים, לא ייצור פרי בארץ אחרת ללא אותו חרק. יש צמחים שנזקקים לשם גידולם לחיידקים ופטריות שונים בקרקע התורמים להם מינרלים ונוטריינטים שונים, או לטמפרטורה מסוימת לאורך כמות ימים קבועה. שילוב בין אורך יום למשטר טמפרטורה מביא להתעבות בצלים ופקעות. לעולם לא נוכל להבין את מלוא התנאים להם זקוק צמח זר לאקלים הים תיכוני. גם אם נבין, מתן תנאים אלו יביא להרס הסביבה ע"י דישון יתר, השקיית יתר, הבאת מיקרואורגניזמים וצמחים, שעלולים להזיק לסביבה בצורה בלתי ניתנת לחיזוי. על כן, כדאי לכולנו להבין שככל שנשכיל לגדל צמחים מקומיים או לפחות ים תיכוניים נקבל גינות ופארקים מוצלחים, משגשגים וזולים לאחזקה ולא נפיץ מחלות ולא יהיה ניוון מסיבי של צמחים.
פיטוספורום יפני ננסי בצל לצד מרווה בשמש
אומנות השילוב
חשוב לדעת שצמחים בעלי מאפיינים ים תיכוניים מגיעים מאזורים נוספים בעולם שנחשבים "ים תיכוניים" - כלומר אקלימם והטמפרטורות הממוצעות בהם ומשטר המשקעים דומה לקיים אצלנו. כך הוא הרוזמרין הרפואי, הפלרגוניום לזניו ומיניו, הרימון, הקליסטמון, לבן-עלה, הבוקיצה , המכנף , מיני סוקולנטים וגיאופיטים רבים, דק-פרי ועוד אלפי צמחים מוצלחים אחרים.
האזורים בעולם מהם מגיעים צמחים מוצלחים לארצנו הם: חופיה המערביים של אמריקה הצפונית והדרומית, חופי מערב אוסטרליה באזורים מסוימים, אזורים בדרום אפריקה וכמובן כל האזורי סביב הים התיכון. אקלום צמחים מאזורים אלו הוא חשוב וראוי, ורבים מצמחי הגינון הם מאזורים אלו.
לא לדאוג - יש המון צמחים ים תיכוניים מאזורים שונים בעולם, והרבה מהם בעלי גוון ירוק חי , בעלי פריחות נהדרות ונראה לי שגם בעלי העלווה האפורה והעלים הקטנים יפים לא פחות ושילובם עם צמחים בעלי מראה אחר בגן יביא למראה נהדר. הרי מגוון הוא צו השעה והתקופה.
גם תנאים טובים בעודף עלולים בהחלט להזיק. אם נגדל צמח עונתי לצד צמחי תבלין ים תיכוניים או שהאחרונים יתנוונו מעודף מים וחוסר אפשרות לשורשים לנשום או מפטריות שייטפלו אליהם עקב הרטיבות שתמשוך אותן או שהעונתיים ימותו מחוסר מים.
גן המבוסס על צמחי בר
כידוע מזיקים ומחלות רבים בגן נגרמים מגידול צמחים רבים במונוקולטורה, גינון המבוסס על צמח יחיד. נושא זה המוכר מהחקלאות (לדוגמה פגעים בשדה חיטה), אינו צריך לקרות בגינון, שכן בגינון אין צורך לגדל צמח יחיד אלא לתכנן מגוון צורות חיים ולהתאימו לתנאי הסביבה במקום.
כך לדוגמה נוצרה בעיית הכנימה הצמרית של מיש בונגה, טוואי התהלוכה באורן, ועוד מזיקים רבים, לאחר שהפונדקאים שלהם נשתלו כצמח יחיד לאורך רחובות ובפארקים. בואו נגוון, בואו נשלב בין צמחים וכך גם נקבל מראה יפה וצבעוני וגם לא נפיץ מחלות ומזיקים.
שילוב בין צמחים מביא לסינרגיה ביניהם. כל צמח תורם משהו ומקבל משהו. שיחים מהקטניות תורמים חנקן לקרקע וכדאי לגדלם ליד דגניים. בני שיח ועשבוניים חובבי צל ישמחו לגדול בצל עץ. לכל צמח עונת פריחה אחרת ושילוב צמחים בעל דרישות דומות יתרום לגן כולו, בכל עונה יהיה צבע ומוקד עניין תוך התאמה לאזור ולצרכים.
לסיכום: גן מוצלח בכל גודל הוא תולדה של לימוד הסביבה המקומית, לימוד והכרת תנאי סביבה נדרשים, הבנת צרכי הגן ומטרותיו, יצירת רשימת צמחים מגוונת, התאמת כל צמח למיקום המתאים לו תוך שילובו עם צמחים אחרים ליצירת גיוון ובריאות.
* דר' רקפת הדר גבאי אגרונומית, אקולוגית ובוטנאיתֿ, rakefet@drakefet.com