לניו יורק יש את ההיי-ליין, לפריז את שביל העצים ועכשיו גם לבנגקוק יש את ה- Chao Phraya Sky Park - פארק שהוקם על שרידיה של מסילת רכבת עילית
ביקרה, כתבה וצילמה : נורית לוי
פארקים הם לא האסוציאציה הראשונה שנקשרת עם העיר בנגקוק, בטח לא פארק עילי כדוגמת ההיי-ליין המפורסם שבשכונת צ'לסי שבעיר ניו יורק, או פארק שביל העצים ברובע ה-12 של פריז, לא רחוק מהבסטיליה.
אולם, כמגיעים לבנגקוק שלא בפעם הראשונה, מחפשים אטרקציות חדשות שהן לא מקדשים או פסלי בודהה (ולא שיש לנו משהו נגדם...). תאילנד היתה סגורה הרמטית למשך שנים מספר בעקבות מגפת הקורונה, לכן לפני שהגענו לעיר עם הסרת המגבלות, חיפשנו מקומות חדשים לבקר בהם ומצאנו לא מעט. מסתבר שלמגיפה היו גם השלכות חיוביות על העיר הגדולה, והיא כנראה עוררה אצל מנהליה את ההכרה בחשיבות של איכות הסביבה ואיכות החיים לתושבים בעיר הסואנת הזו.
אחד התוצרים של החשיבה המחודשת הוא פארק עילי חדש שנפתח בתקופת הקורונה, אליו מיהרנו להגיע ולבקר. הכניסה לפארק נמצאת מתחת לגשר כך שהיה קצת קשה למצוא את שער הכניסה (ראו תצלום), מה גם שהפארק עדיין אינו מוכר דיו לתיירים ולכן לא היתה נהירה של קהל שהיתה יכולה להקל על זיהוי המקום...
Chao Phraya Sky Park (CPSP) ידוע גם בשם 'החלום הלא גמור', משום שהוא נבנה על בסיס שרידים של מבנה תחנת רכבת חשמלית שעמד נטוש ובלתי גמור משנת 1984, שאז נעצרה בנייתו. עם הקמת הפארק הפך המבנה לגן מוגבה שמשקיף על נהר צ'או פראיה ועל מקומות הבילוי שמסביב, ממנו יוצא שביל הולכי רגל יפהפה, באורך של כ-280 מטרים וברוחב של 8.5 מטרים. השביל ממוקם על גשר Phra Pok Klao, שמשני צדיו כבישים הומים.
זהו הפארק הציבורי הראשון שנבנה מעל נהר הצ'או פראיה, והגשר מחבר את בנגקוק עם העיר האחות נונת'בורי. מצידו האחד של הגשר נמצא פארק המלך פראג'אדהיפוק, ובקצהו האחר, בנונת'בורי, נמצא פארק יער Chaloem Phrakiat. פארק ה- CPSP פתוח לקהל כל יום מחמש בבוקר ועד שמונה בערב.
הפארק ממוקם באזור ההיסטורי המשמעותי ביותר של בנגקוק ויש ממנו תצפית של 360 מעלות על הנוף, שמחבר בין העיר ההיסטורית לקו הרקיע המודרני. הפרויקט מציג את האפשרות לייצר שטח ירוק ציבורי בלב מרקם עירוני צפוף, על ידי הגדרה מחדש של תשתיות מוזנחות וליצור חיבור בין בריאות האזרחים לבריאות העיר שלהם.
עבודות השיפוץ של הפארק נמשכו בערך שנה אחת, ועלות הבנייה הכוללת מוערכת ב- 130 מיליון באט (כ-15 מיליון שקלים), עלות לא גבוהה יחסית. העלויות הוזלו במידה ניכרת על ידי השימוש במבנים שהיו קיימים כבר בשטח, שהיו מיועדים לשמש בתוכנית המקורית עבור פרויקט הרכבת העילית לוואלין.
צמחיה
את השביל מעטרים צמחים טרופיים שונים הנדרשים לתחזוקה נמוכה, ששורשיהם אינם אגרסיביים והם בעלי עמידות גבוהה לרוח ולשמש. לצמחים שנבחרו צמיחה מתונה, כך שהם אינם מתפרשים לצדדים ולא חוסמים את המעברים ואת נקודות המבט, וגם אינם זקוקים לגיזומים תכופים.
הצמחים שתולים בשכבות מגוונות, ומספקים צבעי פריחה ועלווה לאורך כל עונות השנה. הם מושכים בעלי חיים למיניהם, ומעודדים את המגוון הביולוגי העירוני. כדי להגן על הסביבה, הרכיבה על אופניים אסורה בפארק, ורוכבי אופניים חייבים להוליך אותם לצידם בעת המעבר על הגשר.
גישור בין העבר להווה
עיצוב הפארק הושפע גם מקרבתו לגשר הזיכרון (Saphan Phut), שהוא אחד המונומנטים החשובים ביותר בתאילנד. זהו גשר הרכב הראשון על פני נהר צ'או פראיה, המהווה מחווה למלך ראמה הראשון, מייסד בנגקוק.
בהשראת אלמנטים של גשר הזיכרון, צוות האדריכלים ואדריכלי הנוף שתכנן את הפארק, החליט שמבנה הגשר עליו הוקם הפארק לא צריך להתחרות בקודמו, אלא לכבד אותו. העיצוב החדש מחקה את הקימורים של גשר הזיכרון בצורה עכשווית.
מיקסום המרחב
המעצבים פיצלו את הפארק לשני מסלולים משתלבים, על מנת למקסם את המרחב. שני המסלולים מגדילים את תפיסת החלל, בעוד שצורות ליניאריות מופרדות מציעות פעילויות שונות כמו הליכה, ריצה, או סתם שיטוט בפארק. ה-CPSP מספק חוויית טיול בטוחה להולכי רגל, משום שכל מבני הפארק הורמו מעל הכבישים בכל צד, מה שמפחית רעש וזיהום.
בתכנון הפארק שאפו המעצבים ליצור תחושה של חקר עבור הולכי רגל, על ידי הסתרת נקודות הקצה משני הצדדים. בנקודת האמצע של הפארק, שבה משתלבים שני השבילים הנפרדים, חלק מהשביל עולה למעלה ונותן תחושה של טיפוס לראש גבעה. מדרגות קטנות יוצרות פינות ישיבה מול במת הופעה בה מתקיימים אירועים מיוחדים.
העיצוב עם הגבהים המשתנים של השבילים מבטיח נראות ליניארית של החלל, ומקדם סביבה בטוחה שבה המבקרים יכולים לראות ולהיראות. הנגישות היא חלק בלתי ניפרד מהעיצוב - מעליות, מסילות, רמפות לכיסא גלגלים ואלמנטים עיצוביים אחרים ברחבי הפארק מאפשרים גישה לכל משתמש.
כל מבני פארק נבנו בעזרת מערכת מודולרית של בלוקים טרומיים, וכך חסכו גם בזמן בנייה וגם בעלויות. הבלוקים הורכבו ליחידות שונות, ויצרו קירות עם טופוגרפיה מגוונת, אדניות, מעקות ומקומות ישיבה.
פתח לעתיד חדש
בעידן של עלייה במודעות לתופעות של ההתחממות הגלובלית, אין ספק שהפרויקט מהווה תשובה לדרישה להתייחסות גדולה יותר מבחינת הבנת חשיבות השטחים הירוקים הציבוריים לבריאות הציבור.
הפרויקט מציג שיתוף פעולה בין כל אנשי המקצוע שלקחו בו חלק: מעצבי ערים, אדריכלי נוף, אדריכלים ומהנדסים, שמצאו פתרון לאחת הבעיות הדוחקות ביותר של העיר בהקשר של הפחתת פליטת פחמן בתהליך הבנייה, על ידי שימוש באלמנטים ממוחזרים.
ה-CPSP הוא דוגמה לאופן שבו יכולים להסתגל ולהתקיים באופן בריא עם הסביבה. בהינתן משאבים מוגבלים, ניתן להמציא מחדש את העולם כדי להתאים אותו לשינויי אקלים, למגיפות ולאי ודאויות אחרות שעומדות לפנינו. על ידי השמשת מבנים חסרי תועלת וחשיבה מחוץ לקופסה, אפשר ליצור ערים טובות יותר, המספקות איכות חיים טובה יותר לתושביהן.
להמשך קריאה על גנים וגנים בוטניים בסקוטלנד