תכנון פארק גני שרונה שנפתח לקהל לאחרונה קיבל את השראתו מההיסטוריה של המקום .התכנון הנופי המחודש משלב אלמנטים של שימור והתאמה לימינו. פתיחתו של הפארק אפשרה לסיים פרק בהיסטוריה של העיר תל אביב-יפו בה מתחם סגור הוחזר לשימוש הציבור כפארק ירוק. חזון המתכננים היה ליצור פנינה אורבאנית ירוקה המשלבת היסטוריה, אדריכלות ותרבות פנאי ומשחזרת את אווירת המושבה הטמפלרית שהייתה במקום בהקשר עכשווי.
כתבה: מיכל נהרי
המושבה החקלאית המשגשגת שרונה הוקמה על ידי מתיישבים גרמנים בשנת 1871.ראשי הישוב היהודי ראו בה דגם לחקלאות מתקדמת. מבני במושבה, שזכו בימנו לשימור היו בתי מגורים, מבני ציבור, בתי מלאכה ועוד. בחזיתם של בתי המגורים הייתה גינה קטנה ובעורף מבני מלאכה וגידולי חקלאות לתצרוכת אישית. הטמפלרים גורשו מהארץ בשל תמיכתם באויב הגרמני ורכושם הועבר למדינת ישראל במסגרת הסכם השילומים מגרמניה. בתי המושבה שימשו כמחנה צבאי בריטי ומאוחר יותר אזור משרדי ממשלה וצבא- "הקריה". העובדה שהיה זה מתחם סגור שלא עבר פיתוח ובינוי אפשרה למעשה את שימורם של המבנים המקוריים.
בתכנית התב"ע המקורית הושארו שבעה מבנים מקוריים בלבד. תכנית זו לא ראתה חשיבות בשימור המושבה הטמפלרית. פעילות המועצה לשימור אתרים תרמה רבות לשינוי התכנית והפיכת המתחם לפארק עירוני הכולל שימור מבנים הסטורים. שנת 2007 הוגדר שהפארק שיתוכנן ויוקם ישמור על אופיה של המושבה החקלאית הטמפלרית שרונה. המתחם הוקם כמוקד בילוי, עסקים , תרבות ומגורים.
השטחים הפתוחים ושתי רחבות מתקני המשחק מיועדים למבקרים שונים, חיילים, תיירים ולדיירים האזור.
כיום נשארו במתחם כולו 37 מבנים,33 מהם בתחום הפארק וארבעה בהיקף, היה צורך לצור בין המבנים טופוגרפיה שלא תעלה על 5%. לצורך התאמת המבנים לימנו נדרשה תוספת כניסות והם הונגשו על ידי תוספת של 20 מעליות .שתי מעליות הוקמו באזורים הציבוריים , מגשרות על פערי גבהים ומאפשרות הנגשת הכניסה למתחם: מעלית מרחוב הארבעה ומעלית נוספת במתחם משרדי הממשלה.
העיריה דרשה את פיתוח המתחם תוך כדי הרחבת רחוב קפלן , בפרויקט הנדסי מורכב הוזזו ארבעה מבין מהמבנים לשימור שהיו על ציר הרחוב.
מדרך- בשטחים הפתוחים השתמשו הטמפלרים בקרקע מהודקת. התכנון העכשווי עשה שימוש באבן טבעית על מנת ליצור מראה אירופאי, ולשאת את משקל כלי הרכב הכבדים הנכנסים לפרוק סחורה בשעות הבוקר.
בתוך המתחם לא סומנו שבילי אופניים , אך המתחם כולו נמצא על ציר שבילי אופניים .
דרך תת קרקעית מחברת בין המגדלים למגרשי החניה ומאפשרת נגישות ואת יצירת הריאה ירוקה.
המקום באופיו הייחודי פונה לקהל מגוון, נערכים בו סיורים רבים בנושא היסטוריה ויש בו מרכז מבקרים.
לדברי האדריכל ליאור וולף ממשרד דן צור- ליאור וולף אדריכלי נוף בע"מ : נושא השימור הכתיב תכנון הנופי מורכב ,נשמר אופי המושבה שרונה, היה חשוב ליצור חוויה למבקר כך שהוא ירגיש שהוא נכנס למקום "אחר". תכנית הפארק מבוססת על תכניתו של האדריכל הטמפלרי גרמני תיאודור זנדל.
הפארק חולק לארבעה חלקים, לכל חלק שימוש משלו הלוקח בחשבון את המבקרים הרבים. חלק נוסף הוא אזור היקב והמזקקה. בכל חלק אופיינו השימושים ההיסטוריים השונים ותוכנן בהתאם השימוש של ימנו.
באזור בו הייתה תזמורת הטמפלרים מתכנסת ומנגנת הוקמו גן מוזיקה , רחבה לפעילות ילדים והתכנסות לקבוצות. הרחבה המיועד להחלקת גלגליות מאזכרת את מגרש הטניס שהיה במקום ומאפשרת פעילות תרבותית ומפגש.
בכיכר המרכזית היא ככר המושבות, בחרו המתכננים לאזכר פעילויות מרכזיות מחיי המושבה, במקום בו היה בעבר מבנה באולינג , הוקם בימנו מתחם באולינג משוחזר. ככר ההתכנסות מיועדת לאירועים ציבוריים , הערוגות צומצמו והרחבה המרוצפת הורחבה לצורך כך.
בריכת אגירה ושבשבת רוח שוחזרו לפי גלויה עתיקה ובה שבשבת השואבת מים מהבארות. הבריכות האקולוגיות שבפארק המחודש מאזכרות בריכת אגירה גדולה ממנה נשאבו מים להשקיית שדות המושבה.
ערוגות צמחי תבלין מדמות את השטחים החקלאיים שהיו במקום. הפרגולה מייצרת מקום ישיבה ודופן לכיכר.
סביב הבתים ששומרו במתחם הוקמה גינה הדומה לגינה פרטית. שני עצי וושינגטוניה היוו שער כניסה לבית
עצי המתחם הוותיקים היוו שלד לפארק המחודש . סקר עצים מפורט נערך על ידי האגרונום דני אלמליח .העצים נבחנו ביחס לתכניות הפארק ונקבעו לשימור, העתקה או כריתה לפי איכותם ומגבלות הפיתוח, קרי: העתקת מבנים ופיתוח כבישים. כל עץ נבדק בקפדנות על מנת לעשות הכל כדי לשמור עליו. העצים סומנו על גבי תכנית ובמידת הצורך עברו שיקום אורטופדי וגיזום בלווי אגרונום .בעזרתו של פרופסור יואב וייזל ז"ל נבדק גיל העצים ונמצא שרוב העצים במתחם ניטעו לאחר תקופת הטמפלרים. עצי גרווילאה חסונה הוערכו כעצים מתקופת הטמפלרים ,למרות גזעם החלול הוחלט לשמר אותם. שימור עצי המקום נותן כיום הרבה צל ותחושה של מקום ותיק. העצים ממשיכים להיות במעקב אגרונומי, במסגרת האחזקה בוצעה לאחרונה הערכת סיכונים בעצים הוותיקים, חלקם נבדקו על ידי רזיטוגרף על מנת לקבוע את מצבם וחוזקם.
סקר נופי היסטורי נערך על ידי חוקרת הגנים ד"ר עדה סגרה . היה צורך להתאים את הנחיות הסקרים למתחם שימושי ירוק המתאים לימנו וכך ערוגות של צמחי לנטנה צומצמו, ההצעה לשתול חמניות וחיטה הוחלפה לערוגות צמחי תבלין. בחממות שהיו במושבה שרונה גידל הרוקח צמחי מרפא, החממות שהוקמו כיום מיועדות לפרחים. ערוגות תלתן ואספסת לא התאימו לדריכה הרבה שבמתחם ובמקומם נשתלה מדשאה . הטמפלרים נטעו מבחר עצים -נטיעת עצי ברוש סימלה גבולות בין חלקות חקלאיות. עצי אקליפטוס ניטעו על מנת לטהר את האוויר, כמו כן ניטעו חורשות של עצי אורן. נשתלו עצי גרווילאה, צפצפה, תות , דקל , קליסטמון ועוד.
אזור הפארק מוגבל מאד בשל הצללת המגדלים שנבנו ויבנו בהיקף .קיומם של מגדלים מוריד את הטמפרטורה וגורם למנהרות רוח. הדמית המבנים שסביב הפארק עזרה לתכנן את הצמחייה באזורים המוצלים. חלק מהגינון נמצא מעל חניון ומנהרה, אולם יש רצף בקרקע של המתחם ואין שימוש במצעים מנותקים.
למרות שנעשה מאמץ לשמור על עצי המקום היו עצים שלא שרדו: אורן הסלע שנשאר על ציר רחוב קפלן באי התנועה, לא שרד. ניתן לראות בפארק עץ אורן אחר שהוקמה לו קונסטרוקציה ייחודית התומכת בו למרות הזווית בה הוא מצוי.
סביב המושבה השתרעו השדות החקלאיים בהם גדלו עצי הדר, זית, גפן חיטה ועוד.
החקלאים הטמפלרים גידלו גפנים ליין והדרים ליצוא. הכרמים הראשונים של המושבה ניטעו בשנת 1872 והשתרעו עד ל- 250 דונם.
בטרסות שנשתלו בימנו ליד מבנה היקב ההיסטורי, במקביל לגבול המזרחי של הפארק נשתלו ענבים ליין .ובפרדס הצמוד לפרגולה נעשה שימוש בהדרים.
ישנן מספר סיבות להצלחה של המתחם, מדובר בשטח גדול , ירוק שיש בו מספר סוגי חוויות, זהו מתחם סגור, פריקה וטעינה מותרים רק בשעות הבוקר, והביקור בו מאפשר התנתקות מהמולת העיר ומהתחבורה שבאזור. יחד עם זאת: המקום נגיש , הוא קרוב לתחנת רכבת, לקריית משרדי הממשלה וצירי נסיעה, ניכר שהמבקרים במתחם אוהבים את עיצובו והוא שוקק חיים עד לשעות הקטנות של הלילה.
מקורות:
אמנון בר אור, זמן שימור
שרונה בת זמננו-אד' נוף אורה חכם רפאל
שרונה- חוברת מידע
להמשך קריאה על הפארק העירוני ברעננה