עיריית חיפה עוברת לגינון מקיים וחסכוני

בתחילת חודש יולי 2019 במסגרת תפישה חדשה ומערכתית לצמצום עלויות באחזקת הגינון, הודיעה ראש העיר חיפה על שינוי בתכנון וביצוע גינות עתידיות, שיחסוך כ- 100,000 ₪ לדונם וכ-5 מיליון ₪ בשנה בפיתוח גינות ונוף ברחבי העיר.

ראש העיר, ד"ר עינת קליש רותם: "אני שמחה לבשר שעוד פרויקט, עליו אני עובדת מהחודש הראשון בתפקיד, מתחיל לקרום עור וגידים. הגינון הים- תיכוני הוא לא רק יפה, הוא גם הנכון. עם הזמן יודגש היופי הטבעי של העיר באמצעות גינון הולם, סביבתי, מקומי ואותנטי, תוך דגש על שימוש בצמחיה חסכונית וניצול נכון יותר של מים מבוזבזים, ובנוסף, גם נחסוך בעלויות הגבוהות של הגינון בעיר. תודה רבה לאגף תשתיות עירוניות, מחלקת הגנים, לאדריכלית הנוף ולכל הצוותים המקצועיים בעיריית חיפה, שעסקו יחד איתי במלאכה. הם לא רק שומרים על העיר שלנו יפה, אלא גם פועלים להפוך אותה גם ליותר חכמה".

ההמלצות שקיבלו הצוותים המקצועיים בעיריית חיפה, יחד עם ראש העיר, כוללות עיצוב נוף בסגנון טבעי וים-תיכוני, המשלב נטיעת עצים בעלי צל משמעותי תוך שימת דגש על בניית מנגנון ניקוז לבתי גידול. עצי פרי ישולבו באזורים ייעודיים לטובת תושבי העיר, כחלק מהנוף של המרחב הציבורי. החורשות והוואדיות הרבות בעיר ישולבו כחלק בלתי נפרד מהפארקים, תוך פיתוח והתאמה לשימוש הציבור, כולל תאורת לילה. משאבי המים "המבוזבזים" ינוצלו להשקייה כמו מי מזגנים, מי מעיינות ומי מנהרות הכרמל. חלק מהגינון הקיים יהפוך להיות גינון מקיים וחסכני, תוך שמירה על האופי הירוק בגנים, בפארקים ובצדי הדרך.
התפישה החדשה תעשה שימוש בצמחיה חסכונית, הצורכת פחות מים ודורשת פחות שעות תחזוקה, וכן תאפשר תנאי גידול ראויים יותר, תוך שמירה על אסתטיקה ויופי טבעי של הגינות ואיי התנועה.

קישור לכתבה המקורית

קטעים מדברים שאמרה ד"ר עינת קליש רותם, ראש העיר – בישיבת המועצה ומתייחסים למרחב הציבורי:
"נכנסתי לפוליטיקה לפני שש שנים כי סברתי שהעיר חיפה צריכה להתחדש. לפני כחצי שנה נבחרתי לתפקיד ראש העיר, בעיקר סביב נושא זה ובזכות הרקע המקצועי שלי, המומחיות שלי בהתחדשות ערים. כשאני אומרת התחדשות עירונית, בניגוד למה שמרביתכם אולי חושבים, אני לא חושבת רק על חידוש התשתיות העירוניות הפיזיות. במדינה שלנו המונח התחדשות עירונית הפך לשם נרדף להתחדשות נדל"ן....התחדשות עירונית עבורי היא התחדשות של מדיניות המעצבת את ההתנהגות שלנו בעיר, כמו מדיניות חניה, מדיניות רישוי עסקים, כריתת עצים, אכיפת עישון או צואת כלבים. התחדשות עירונית עבורי היא התחדשות של המרחב הציבורי. חשיבה על פיזור, עיצוב ואופי השטחים הירוקים, איך נהפוך את הוואדיות שלנו לחלק בלתי נפרד מהעיר.... התחדשות מערכת התחבורה הציבורית כוללת חשיבה על טכנולוגיות חדשות שעדיין לא נמצאות במרחב העירוני כמו שבילי אופניים...התחדשות עירונית עבורי היא התחדשות של התפיסה הסביבתית החברתית של העיר...."

קטעים מדברים שאמרה אדר' אלה שכטרמן משרד מילר בלום, אדריכלי נוף, באותה ישיבה ומופיעים באתר העירייה :
" ...... התוכנית הזאת בכל זאת יוזמה משותפת של עיריית חיפה והחברה להגנת הטבע וזה במימון הקרן לשטחים פתוחים. ...לנו יש את הוואדיות והחזון שלנו זה שהאצבעות הירוקות האלה שכולם מדברים עליהם אבל לא עושים עם זה שום דבר יהיו חלק מחיי העיר וצמיחתה, וברוח דברי התשתיות החזון היותר אישי זה שהוואדיות בעצם ייחשבו כתשתית. .....מה שאנחנו צריכים בתור חיפאים זה לצאת מהבית בבוקר ולהתחיל לטייל. כאן למעשה הכניסה לנחל לוטם היא משולטת ואפשר באמת לראות איפה הכניסה, דקה אחרי שאתה מתחיל לרדת אתה שוכח לגמרי מהעיר, אתה מקבל מקום קסום מהאדמות, הביתן משאבות הזה נראה כמו איזה בית מכשפות, נכנס עוד למעבה היער..

...כאן יורדים לנחל עובדיה, מול הריאלי שם, מתחילים לרדת, לגעת בסלעים ובסוף פתאום הים נפתח אליך, הים, עתיקות....יותר ממחצית תושבי העיר גרים באזורי ההשקה של הוואדיות, סמוך לוואדיות ולא נכנסים אליהם אגב. הגענו לשלוש חלופות תכנון, אחרי עבודה רבה, החלופה הראשונה, הוואדיות כפארק עירוני, עם מקסימום פעילות ומקסימום נגישות. החלופה השנייה זה בדיוק ההפך, מינימום פעילות ומקסימום שמירה על ערכי טבע. והתפיסה בחלופה הזו, השלישית, שהוואדיות נתפסות כמרחב שכונתי, מענה של שטחים פתוחים, בעצם זה משרת את השכונות שנשענות על הוואדיות האלה וכל ואדי מקבל את האינפוט של הצרכים של השכונה שנשענת עליו ואז הגיעה השריפה הגדולה באלפיים ושש עשרה".

להמשך קריאה כריתת עצים