במקרים רבים, עצים בוגרים נלקחים כמובנים מאליהם ורק כאשר מסיבה כל שהיא הם נעלמים, פתאום מרגישים בחסרונם. ולכן במקרה של עץ סורר, כזה ששולח למשל שורשים למקומות לא רצויים, הפתרון הוא לא כריתה אלא טיפול מתאים שישאיר את העץ על כנו
כתבה: רונית זקס, צילומים: הוגו יאן טראגו, מנהל רמת הנדיב
אין ספק שהמודעות לחשיבותם של עצים על פני כדור הארץ הולכת ומתעצמת: אם בעבר קראו להם "מחבקי עצים" בדרך גנאי, בהווה כל מי שעיניו בראשו מגן על הנוף הגבוה ככל יכולתו. בשנת 2019 הוקמה עמותת אילנאי ישראל שעצים הם הנושא, המושא, וגם הפעילות בשטח. גוזם מומחה הוא תחום גינון בפני עצמו, הכרוך בלימוד תיאורטי ומעשי. גם אנשים מן הישוב מדברים על עצים: אזרחים שרואים כיצד יום אחר יום מצטמצם הנוף הירוק הגבוה לטובת עוד בניין, מיזם או הקמת תשתיות, מתקבצים להגן על העצים הקיימים ולפעול למען נטיעת עצים מחודשת. ידיהם של פקיד היערות הארצי, פקידי היערות האזוריים והמוניציפליים, מלאות עבודה: טבלת האקסל של אישורי הכריתה או ההעתקה במשרד החקלאות עולה על גדותיה. העולם במודעות לנושא העצים.
מציאות במציאות
בגליון הקודם של פפירוס סיפרנו על שיתוף-ציבור בסקר עצים בתמיכת המועצה המקומית זכרון יעקב בעזרת רמת הנדיב. השיתוף כשלעצמו הוא אמנם מרכיב חשוב היום, אך הפלטפורמה של הסקר, שהיא קלה לתפעול ונגישה בטלפון הנייד, "הפעילה" דברים נוספים: התושבים למדו להכיר את העצים בשמם במרחב הקרוב לביתם, להתחבר באופן בלתי-אמצעי אל גודלם ותרומתם, להבין שהם ישות חיה במרחב, ולפתח את הערנות לנוכחותם. הצעד הבא הנדרש הוא שיתוף הדור הצעיר, היינו ילדים בגילאי בית-ספר, שיצמחו יחד עם החיבור החיובי בין אנשים לעצים.
פן נוסף הוא הדרישה שבאה מהציבור לנטיעה של עצים חלופיים במקום אלו שנגדעים בשל עבודות פיתוח למיניהן. בהרבה מקרים, לצערנו, עצים בוגרים נלקחים כמובנים מאליהם, ורק כאשר מסיבה כל שהיא הם נעלמים, פתאום מרגישים בחסרונו של הנוף הירוק, בהצללה המיטיבה, ובבוהק הבניינים המסמא את העיניים. הדרישה לנטיעת עצים חלופית היא הגיונית, ברם יש בה יותר מס שפתיים מאשר יכולת אמיתית ומציאותית להחזרה של הנוף העצום של עץ ותיק לקדמותו. עד שהעץ הצעיר יגיע למלוא נופו של הנגדע, יחלפו עשרות שנים. ההבטחה לעתיד של שתילת עצים צעירים במקום הוותיקים יש בה כוונה טובה, אבל נאמר כבר מזמן שהדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות.
הכנה למציאות
השיפור מתחיל כבר בשלב התכנון: יש לדאוג לחלל גדול ומאפשר לבית השורשים של העץ, ואם מדובר בשדרה אז חיבור של תאי השתילה הבודדים לכלל תעלת שתילה אחת ארוכה. שדרות הן קו ירוק נאה ורצוף בנוף, ברם האחזקה של קווי ההשקיה במדרכות לתאי גינון קטנים, היא בעייתית בשל ההתמודדות עם השורשים, קווי ההשקיה הארוכים ורוחב המדרכות. אולי יהיה יותר נבון לתכנן תאי גינון לסירוגין: היינו, לנטיעה מקובצת של עצים בתא גינון אחד, במספר מקומות לאורך הרחוב: בתחילתו, במרכזו ובסופו. באופן כזה משאבים כגון השקיה, אחזקה, וטיפול יהיו מרוכזים במקום אחד, כולל הצללה משמעותית. ההליכה תהיה בין אזורי שמש לאזורי צל.
בתכנון יש לקחת בחשבון גם הגנה מפני הידוק הקרקע בשל הריצוף בעזרת קונסטרוקציה, וצינור איוורור לחילופי גזים בקרקע. הרשת מלאה באמצעים חדשניים להשגת תנאים אופטימליים מתחת לקרקע שיאפשרו לעץ גידול מיטבי - רק צריך להתעדכן.
כתב הכמויות של התכנון הנופי, דורש שיפור בדרישה לגודל ועיצוב העץ: עץ צעיר עול-ימים במחיר נמוך, שגזעו "גולח" מענפים עד לגובה של 2.5 מטרים, שמגיע לאתר השתילה עם ציצת עלים גזומה בשל השינוע - מבטיח מראש קשיי קליטה. השקעה ברכישת עץ בוגר במשתלה המתמחה בגידול עצים - ויש לנו כמה טובות כאלו בארץ - שבה השתיל עוצב במקצועיות, מסייעת לעץ הצעיר להתבסס ולגדול למלוא הפוטנציאל שלו לשנים ארוכות.
המציאות היומיומית
לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שבניגוד לתכנון של בניין הנשאר במקומו כפי שהיה ביום הקמתו, העץ מתפתח וגדל מעל לאדמה ומתחתיה. שניהם, גם המבנה וגם העץ, זקוקים לאחזקה. לעתים, גם כאשר יש מרחב מספיק לשורשים מתחת וחלל פתוח ממעל, בכל זאת נדרשות פעולות אחזקה, כמו למשל במקרה של שורשים שובבים שמנסים למצוא את דרכם דווקא אל פני המדרכה, או הישר אל תוך צנרת המים.
הפתרון כמובן הוא לא כריתה של העץ הסורר, אלא בפעולות אחזקה: חפירה זהירה מסביבו, פירוק הצנרת, ניסור של השורש הבולט, והחזרת המצב לקדמותו. אלו פעולות שדורשות מאמץ וכרוכות גם בעלויות די משמעותיות, ברם הרווח שבשימור העץ הוותיק לא יסולא בפז. יש להצטער על כך שהפתרון במקרים רבים כאלו הוא כריתה במקום אחזקה.
ואם בשורשים עסקינן
ממש עכשיו מסתיימת לה שנת השמיטה. היו שהניחו את כלי הגינון שלהם ועשו חושבים, ואולי אף חישבו מסלול מחדש. גני רמת הנדיב, שבשנה זו השביתו את מלאכת עיבוד הקרקע והמרצת הצמחיה ופשוט נתנו לאדמה לנוח, היו עסוקים באיסוף מיכלים לשימוש חוזר, כמו ארגזי פלסטיק מהמכולת השכונתית, פחי זיתים ושמן, משהו בסגנון ים תיכוני...
בפתיחה המחודשת של עונת הנטיעות יפוזרו ברחבי הגנים מיכלים בהם השתילים החדשים, מראה המזכיר את מראה המשתלות של פעם, בטרם השתלט עלינו עידן הפלסטיק השופע, בימים בהם השתמשו פעם ועוד פעם באותם חומרים עד כלות.
אז על מה נברך?
על פתיחת מודעות התושבים לנוכחות עצים ותיקים בסביבתם המיידית, על המאמץ לשמר עצים ותיקים, על נטיעות חדשות של עצים מושקעים בעיצוב נדיב בעלווה, על הכנה מיטבית של בור השתילה מתחת, ועל אחזקה מכבדת את הענקים שבצמחים מעל. וכן, הקפדה ופיקוח מקצועי לכל אורך השלבים בדרך. בשביל זה כולנו כאן.
*רונית זקב, הנדסאית אדריכלות נוף, רמת הנדיב
להמשך קריאה על הגינון בקיבוץ צבעון