גינה יפה ומניבה נתפסת כגינה הדורשת השקעה מרובה של עבודה. אבל בגינון האקולוגי, ניתן לעשות זאת במינימום של תחזוקה. עשרה טיפים כיצד לעשות זאת נכון:
כתב וצילם : איתמר וייסמן*
כלי העבודה בגינון האורגני הם כלים שהועתקו מדפוסים בטבע: בניית אדמה פורייה, חיפוי ושמירה על הקרקע, שימוש בדשנים טבעיים ועידוד של מגוון ביולוגי.
אחד מעקרונות היסוד בגינון האקולוגי הוא דאגה לאדמה, התומכת בחיוניות הצמחיה ובמגוון הביולוגי, וביכולתה לווסת מזיקים שזו בעצם הדברה טבעית.
לכולנו יש חלום שתהיה לנו סביב הבית חלקת אלוהים, גן עדן הרמוני בו יהיו לנו פינות מרגוע לנוח בצילן, שנוכל לקטוף פרי וירק, שיחוגו סביבנו צופיות ופרפרים. וכל זאת יקרה מעצמו, ללא צורך שנשקיע הרבה אנרגיה. יחד עם זאת, רובנו מחזיקים בתפישה שגינה דורשת השקעת כסף, והרבה עבודת תחזוקה: לעשב, לגזום, לכסח, לדשן, לעדור, לרסס.
עולם הגינון האקולוגי, העולם שלי, הוא צורת גינון שמתאפיינת במינימום תחזוקה ומקסימום תנובה של נוי ופרי. כלי העבודה שלנו הם כלים שהועתקו מדפוסים בטבע: בניית אדמה פורייה באמצעות חומר אורגני, הטמעה של ביולוגיית קרקע, חיפוי ושמירה על הקרקע, שימוש בדשנים טבעיים וקומפוסט, ועידוד של מגוון ביולוגי בכלל ושל הדברה טבעית בפרט.
הנה 10 העצות שלי להפיכת הגינה שלכם לגינה אקולוגית, יפה ומניבה, עם השקעה מועטה יחסית בתחזוקה:
1. הגדרת שבילים:
שבילים הם אחד האלמנטים החשובים בגן: הם מגדירים לנו היכן דורכים, ובעיקר היכן לא דורכים. דריכה חוזרת ונשנית פוגעת במרקם הקרקע ודוחסת אותה, וגם פוגעת ביכולתם של צמחים עדינים להכות שורש ולהתפרש. שבילים אף מהווים אלמנט עיצובי חשוב, המחלק את הגינה לאזורים.
רצוי לתכנן את השבילים כבר בשלב התכנון הראשוני. ואם הגינה כבר קיימת - זה הזמן להגדירם מחדש. השבילים יכולים להוות מרכיב משמעותי בנוף, אם זה בבחירת חומרי הגלם מהם הם עשויים, שילוב צמחיה ליד ובתוך השביל, יצירת פיתולים ועומק.
2. השקיה נכונה ואוטומטית:
השקיה בצינור - חוץ מהאקט המרגיע והמדיטטיבי - אין לה יתרונות. נהפוך הוא: השקיה בצינור גורמת להידוק הקרקע, לבזבוז מים, להרטבה לא ממוקדת שמעודדת עשבייה, ובסופו של דבר זה טקס משעבד. עדיף ומומלץ לפרוס צינורות השקיה ולחברם למערכת השקיה אוטומטית. השקיה בטפטוף היא חסכונית, אמינה, ומשקה באופן ממוקד את בית השורשים. זוהי השקעה חד-פעמית כדאית.
מומלץ לרווח בין ההשקיות עד כמה שניתן(כתלות במרקם הקרקע). אם אלו עצי פרי, מומלץ להשקות אחת לשבוע, גדרות חיות - אחת לשבועיים, ואת גן הירק כל יום בעונות החמות, וכל כמה ימים בעונות האחרות. ריווח ההשקיה מאפשר למים לחלחל עמוק, לצמח - לשלוח שורשי עומק המחזקים אותו, וכן מאפשר לאדמה להתאוורר ולהזרים חמצן לשורשי הצמח. שורש שנושם בין ההשקיות יחזק את הצמח, יגביר את צימוחו ואת חסינותו למזיקים.
ועוד טיפ: הרחיקו את השתיל הצעיר מהטפטפת; השורשים כבר ידעו להגיע למים.
3. שימוש במדשנת:
מדשנת, או משאבת דישון, היא אביזר המתחבר למערכת ההשקיה, ותפקידו להזרים דשן נוזלי אל מי ההשקיה. כך מקבלת הגינה דישון אחיד.
שימוש במדשנת מקל מאוד על עבודת הדישון, והוא פתרון מעולה לגינות עם הרבה צמחי מאכל וירקות, שדורשים דישון רב. טוב לשלב מדשנת גם בגינות עציצים, הדורשות דישון תכוף.
נמלא במדשנת דשנים אורגניים נוזליים, כגון הומוס, נוגרו, KF-30 או EM יבולים. דשנים אלו הופקו בצורה טבעית, הם פחות מרוכזים מהדשן הכימי ומכאן יתרונם. הם נותנים לצמח סביבה מינרלית מעודנת, המאפשרת לו לפתח בית שורש בריא, כזה שיודע לייצר יחסי גומלין עם ביולוגיית הקרקע.
אין צורך לדשן כל הזמן. תדירות הדישון משתנה בהתאם למה שרואים בשטח. אפשר לדשן בעונת הצימוח והלבלוב - באביב, ואילו בחורף ובשיא הקיץ - לתת למדשנת לנוח.
4. מיקום נכון של אלמנטים:
אמנות התכנון היא גם אמנות המיקום. לעתים מיקום האלמנט בגינה - אם זה עץ, קומפוסטר או פינת ישיבה - משפיע משמעותית על תרומתו למערכת. קומפוסטר שנמקם בשמש - יתייבש מהר, ותהליך הקומפוסטציה לא יתרחש בו; גדר חיה שמפריעה למעבר דורשת גיזום תכוף, עץ פיקוס שנמקם ליד תשתיות הבית יגרום לנזק, וכד'.
מיקום נכון של האלמנטים בגינה יחסוך לנו עבודת תחזוקה רבה בהמשך.
5. צמחיה רב-שנתית:
צמח רב-שנתי הוא צמח שלא מסיים את חייו לאחר שנה אחת, כמו שקורה במרבית הירקות ובחלק מפרחי הנוי, כגון סלסלי כסף ולוע ארי.
צמח רב-שנתי קל יותר לתחזוקה משום ששורשיו עמוקים יותר, ולכן אפשר להשקותו פחות, משום שיכולת ההתחדשות וההתמודדות שלו עם מזיקים טובה יותר משל החד-שנתיים ומשום שאין צורך לשתול אותו שוב ושוב בכל שנה.
בחרו פרחים רב-שנתיים; שלבו ירקות רב-שנתיים, כמו מלוח קיפח, קקטוס נופאל, אפונת יונה, שעועית לבלב, תרד ניוזילנדי, עירית, קייל, אפטניה. גם צמחי מאכל המזריעים את עצמם כל שנה חוסכים לנו עבודה. צמחים כגון כובע הנזיר, רגלת הגינה ועשבי בר אכילים (חוביזה, ירבוז, סרפד). כמובן שגם עצי פרי ושיחי מאכל (פיטנגו, פטל, גפן) עונים על קריטריון זה.
6. מרווחי שתילה:
יש לקחת בחשבון את גודל הצמח הסופי עוד בשלב תכנון הגינה וכמובן בשלב השתילה. עצים ושיחים צפופים דורשים גיזום רב ורגישים למחלות יותר מאשר עצים שיש להם מרחב. תנו להם מרווח לפריסת ענפיהם, מבלי שיחסמו את השמש לעצים השכנים.
הלחות שנוצרת והיעדר הרוח – הם סביבה נהדרת לחרקים מזיקים.
גם את השתילים בגן הירק חשוב לרווח. עדיף שני שתילי עגבנייה חזקים מאשר ארבעה חלשים. הקפידו על מרווחי שתילה לפי ההמלצות ואפילו יותר. עגבניות, פלפלים, קישואים וחצילים ישמחו לקבל כ- 50 ס"מ בין כל פרט.
7. שתילה נכונה:
בואו ניתן לצמח התחלה טובה כדי לייצר צמח חסון ועמיד. דאגו לשלוף אותו בצורה שתשמור על שורשיו, אם ממגש השתילה (ירקות) או מהשק שבו הוא מגיע (עצים). ככל שיונקות הצמח, הנמצאות בקצה השורש, שלמות יותר, כך יתמכו בקליטה טובה של הצמח באדמה.
חיפרו בור שתילה עמוק ככל האפשר. לעצים מומלץ לחפור בור בקוטר 1.5 מטר ועומק של 0.7 מ', לסקל אותו מאבנים ולערבב את האדמה שנחזיר עם קומפוסט.
שורשי העץ ישמחו לפינוק הזה ויתחילו לרוץ לעומק האדמה. כך תקבלו צמח עם בית שורש עמוק ותוכלו לחסוך בהשקיה. זה נכון גם לשיחים ולירקות.
לצמחיה רב-שנתית הייתי גם מוסיף בעת השתילה אבקת מיקוריזה - אבקה, בה יש תפטיר של פטריות הנקשרות לשורש הצמח ועוזרות לו לספוח מים ומינרלים מהסביבה. צמח שיש לו מיקוריזה חסכוני במים ובדישון, ובעל בית שורש מפותח יותר.
8. שימוש בקומפוסט:
קומפוסט הוא תוצר של פירוק חומר אורגני בתנאים אירוביים. זה חומר הגלם העיקרי בו אנו משתמשים בגינון האקולוגי על מנת לשפר את תכונות האדמה (אחזקת מים, איוורור, מניעת סחף), לתמוך בביולוגיית הקרקע, ולדשן את הצמח.
הוסיפו קומפוסט, עדיף ממקור צמחי, לערוגות הירק ולבורות השתילה. בבור השתילה נערבב כ-5% קומפוסט עם האדמה, אותה נחזיר לבור. בגן הירק נוסיף כ-10 ליטר קומפוסט ל-1 מ"ר אדמה אם הקומפוסט ממקור רפתות, או 30-60 ליטר ל-1 מ"ר אדמה אם הקומפוסט ממקור צמחי. על השימוש בקומפוסט להיעשות בצורה רוטינית. בעונות המעבר ההמלצה היא להוסיף קומפוסט לעצי הפרי וגן הירק.
9. חיפוי הקרקע:
אחד מעקרונות היסוד בגינון האקולוגי הוא דאגה לאדמה. האדמה שלנו היא מדיום שתומך בחיוניות הצמחייה, במגוון הביולוגי בה, ואף ביכולתה לווסת מזיקים, שזו בעצם הדברה טבעית. כדי שהאדמה שלנו תהיה לחה ומאווררת, תכיל מגוון רב של יצורים ותשמש מאגר של מינרלים לצמחים, עליה להיות מוגנת ומחופה. חיפוי הקרקע באמצעות שבבי עץ, עלים יבשים, עשבייה שגזמנו, או צמחים מתפרשים כגון כובע נזיר, דלועים ובטטות - מגן על האדמה מקרינת השמש, מהרוח המייבשת ומסחף הקרקע, ממתן את הטמפרטורה בה, ומונע אידוי.
חיפוי הקרקע הוא, אולי, הפעולה הפשוטה ביותר בגינה, בעלת ההשפעה הגדולה ביותר על פוריות האדמה. נסו להגיע למצב שבו אין בגינה כלל אדמה חשופה.
.jpg "חיפוי קרקע")
10. הגדלת המגוון הביולוגי ועידוד יכולת ההדברה הטבעית:
יכולת השטח לווסת את כמות המזיקים שבו, היא הגביע הקדוש בגינון האקולוגי. הדרך לגרום לשטח לעשות זאת היא באמצעות משיכה של מגוון ביולוגי גדול ככל הניתן. ביולוגיית קרקע עשירה, כדוגמת חיידקים, פטריות וחרקים, תגיע לאדמות מחופות עם חומר אורגני רב; חרקים טורפי מזיקים, כגון אקרית פרסמליס, יגיעו לגינות, בהן יש רצף של צמחיה מגוונת ושילוב של צמחי בר; טורפי מזיקים, כגון קיפודים, לטאות וציפורים, יגיעו לגינות בהן יש בריכה אקולוגית או מקור מים כלשהו, ואילו מאביקים יגיעו לגינות עם פרחים צופניים.
צרו בתי גידול רבים בגינה, שיהוו מסתור: מסלעות ושיחים לא גזומים, בריכה אקולוגית ואפילו בולי עץ הפזורים בשטח.
העקרונות שתיארתי כאן פשוטים מאוד, חלקם הועתקו מתבניות הקיימות בטבע. אל תחששו מלהכניס את הטבע לגינה שלכם. הטבע יודע לדאוג לעצמו גם בלעדינו!
*איתמר וייסמן, 'שפע הטבע'- מרכז ליווי והדרכה לגינון טבעי- ליצירת קשר
להמשך קריאה על התמודדות עם עודף מים והצפות ברשות ניקוד ונחלים בשרון