טיפול בגינה בשיא הקיץ-כמה משקים?

כתב: הדר רודין, נופים בקהילה

"זרעי קיץ נישאים ברוח מעירים זיכרונות, מעוררים ערגונות. זרעי קיץ באים בנחיריים ורומזים איזה קיץ הולך להיות" (מאיר אריאל ז"ל)

אנו נכנסים לשיאו של הקיץ וניתן כבר להרגיש היטב את הימים החמים. העצים והשיחים בגן מלאים בעלווה ופורחים ועשביית החורף שטרם נקצרה, התייבשה ומפיצה את הזרעים.
על פי תוכנית העבודה בגן, רוב עבודות ההכנה לקיץ כבר מאחורינו ועם התייבשות המים בקרקע והתחממות הימים, צמחיית הגן כבר מאיטה את קצב הצימוח ומאפשרת לנו להפחית את היקף העבודות ולהתמקד בטיפול השוטף, בהתבוננות ובתכנון.

השקיה
בעונה זו עלינו להיות ערים לנושא ההשקיה והתאמת כמויות המים ותדירות ההשקיה לצמחים השונים בגן. קיים הבדל בצריכת המים בין סוגי הצמחים השונים (עצים, שיחים, עונתיים וכו'), כמו כן קיים הבדל במרווחי ההשקיה הנובעים משוני בסוג הקרקע, טופוגרפיה וגורמים נוספים.
בגני הנוי הגדולים ישנה בדרך כלל הפרדה בין קווי ההשקיה לאזורים השונים, לפי אופי הצמחיה: מדשאות, שיחים, חורשות, ורדים ועונתיים. בכך ניתן לכוון כל אחד מהקווים בהתאמה מקסימלית לסוג הצמח אותו הוא משקה.

את העצים והשיחים הצעירים בגן מומלץ להשקות במרווחים של 3-7 ימים בין מועדי ההשקיה, מדשאות במרווחים של 3-14 יום, צמחי הנוי הרב שנתיים והעשבוניים ניתן להשקות במרווחים של 2-4 ימים ואת גני הירק והצמחים העונתיים נשקה בדרך כלל במרווחים של 2-3 ימים. מרווחי ההשקיה נקבעים בעיקר על פי האזור הגיאוגרפי וסוג הקרקע, כשבקרקעות קלות מרווחי ההשקיה קצרים ובכבדות אפשר לרווח יותר. יש לשים לב לא להשקות את הגינה בעודף מים, דבר אשר עלול לגרום למחסור בחמצן באזור השורשים ולריקבון שלהם.

במקרים רבים, בגינה הביתית לא קיימת הפרדה בין השקיית השיחים, העצים ואף העונתיים ועל כן נחשב את כמויות המים באופן ממוצע, כאשר בכל מקרה יש להתבונן בצמחים השונים אחת למספר ימים בכדי לוודא שאינם מראים סימנים למחסור או לעודף במים.
מחסור במים ניתן לזהות קודם כול ע"י בדיקת רטיבות הקרע שסביב הצמח ובנוסף במראה יובשני ועלים מכווצים. עודף השקיה לעומת זאת יתבטא במקרים רבים ברטיבות יתרה בסביבת הצמח והצהבה של העלים עקב מחסור בחמצן.
מעבר לכיוון מערכות ההשקיה עלינו לבצע בדיקה כל מספר שבועות של תקינות צנרת ההשקיה בגינה והיעדר תקלות ונתקים בצנרת שעשויים לגרום לבזבוז מים ואו התייבשות צמחים.
חיפוי קרקע של שטחי הגן המושקים יכול לתרום רבות בהקטנת כמויות המים המתאדים ובמניעה של העשבייה.

הטיפול במדשאות בקיץ
לעומת צמחים רבים שמאטים את קצב הצימוח בימים החמים, המדשאות מראות בעונה זו צימוח נמרץ ויכולות להראות במיטבן. שילוב נכון של כמויות מים, מרווחי השקיה, דישון וכיסוח יכולים לשפר ולחזק את בריאותן.

יש לבדוק את תקינות מערכת ההמטרה במדשאה ולכוון את הממטירים (לצורך חישוב כמויות ומרווחי ההשקיה ניתן להיעזר בטבלה המצ"ב). המועד הרצוי ליישום ההשקיה במדשאה הינו לפנות בוקר, השקיה בשעות אלו תפחית את רגישות הצמח למחלות ופטריות. את כיסוח המדשאה מומלץ לבצע באופן תדיר אחת לשבוע ועד אחת לשבועיים ומועד הכיסוח הינו יום או יומיים לפני מועד ההשקיה. הכיסוח עצמו יבוצע כאשר עלי הדשא יבשים (גם מטל) וזאת בכדי להימנע מרטיבות באזור חיתוך העלה. דריכה מאסיבית על המדשאה, בעיקר מיד לאחר ההשקיה, עלולה לגרום להידוק הקרקע ופגיעה בצמח. על כן מומלץ למנן את תדירות הדריכה והשימוש במדשאה כך שהדשא יוכל להתחדש ולשגשג.
טיפול בשולי המדשאה הנו נושא נוסף עליו חשוב להקפיד בעונת הקיץ. ישנם זני מדשאות כגון "קוקויו","דרבן" ועוד אשר להם קצב צימוח והתפשטות נמרץ. מעבר לגבולות הדשא קיימות לרוב ערוגות גינון מושקות ועל כן חוסר טיפול ועצירת המדשאה בגבולותיה המתוכננים יגרום לכניסת הדשא לאזורי הגינון והתבססותו בערוגה. ישנם מקרים כמו בזן ה"קוקויו" אשר לאחר חדירתו לערוגות, קשה מאוד לעקור ולמגר אותו ולרוב לאחר מספר שבועות הדשא משתלט על הערוגה כולה. הטיפול בשולי המדשאה יבוצע ע"י הדברה או ע"י חיתוך מכני של קצוות הדשא אחת לחודש לפחות.

הטיפול בעשבייה בקיץ
רוב עשביית החורף כבר יבשה בעונה זו. את העשבים שעדיין לא כוסחו עלינו לקצור ולפנות מהגן. את הזרעים של אלו אותם נבקש להפיץ לחורף הבא, נפזר בגן בשטחים המתאימים. עשבים לא רצויים חשוב לפנות מהגן תוך פיזור מינימאלי של הזרעים בגינה.

לצורך הטיפול בעשבים בגינה מומלץ להיעזר באמצעים ידודיתיים לסביבה - קלטור, עישוב ידני או חיפוי קרקע בשכבה משמעותית של לפחות 10 ס"מ לצמצום הצצת העשבייה והקטנת השימוש בחומרים כימיים. במקרים שאין באפשרותנו ליישם זאת, ניתן לבצע הדברת עשבים בריסוס, כאשר ניתן לשלב חומרים מונעי הצצה תוך החדרתם לקרקע ע"י השקיה. יש לשים לב להצצה של עשביית קיץ עקשנית כגון "קייצת", "סולנום זיתני" ולסלקם מהגן כבר בשלבים הראשונים של הופעתם.