נוף מעצב עיר - תפקיד הנוף בתכנית השלד למפרץ חיפה
כתבו וצילמו: מתניה ז"ק, אורי רייכר
כנס ועדת הים התיכון של IFLA Europe בשיתוף האיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף, Mediterranean skylines and floodplains - cities and nature , שהתקיים לאחרונה בישראל, שם דגש על האופנים לפיהם ניהול הנגר העירוני מהווה פוטנציאל לעיצוב נוף חדשני.
המאמר ינסה למסגר פרספקטיבה רחבה יותר של היכולת המחוללת של הנוף להתוות ו'לעצב' את המרחב הבנוי ולאפשר הבנייה של חוסן עירוני-נופי לאורך זמן.
עם התפרסות והשתנות המרחב הבנוי עולה שאלת מהות הנוף - תפקודית ועיצובית - כיום ובמבט על ישראל בשנת המאה להקמתה בהתייחס לתהליכי תכנון ופיתוח מואצים הצפויים להימשך לאור הצפי לצמיחה דמוגרפית בישראל בעשורים הקרובים. יש לשאול - אלו טיפולוגיות חדשות לסביבות חיים אורבניות ניתן להצמיח מתוך הנוף כשלנגד עינינו צריך לעמוד מבחן האיכות?
אל מול טריטוריות מורכבות הכוללות שטחים בנויים ופתוחים השזורים יחד, תכנון המרחב האורבני מצריך קריאה של הנוף כתשתית, במנעד רחב של היבטים חווייתיים ותפקודיים: פנאי ותרבות, שרידותן ושגשוגן של מערכות אקולוגיות, זהות וקשר אל מקום, ניקוז וניהול נגר, ועוד.
לפני קצת יותר משנה וחצי נקרתה בפנינו הזדמנות נדירה לחשוב על הסוגיות הללו כאדריכלי הנוף של תוכנית השלד למפרץ חיפה שיזמה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), בהובלת חברת יער-קורין בע"מ וצוות יועצים רחב*.
תרחיש העבודה לפיו עבדנו הניח מצב עתידי בו התעשיות המזהמות מפונות מהמרחב (על חלקן אבד הקלח ואחרות יועברו לאזורים מרוחקים ממרכזי אוכלוסייה) ויקודמו היקפי בנייה אדירים של מגורים (80-100,000 יח"ד), תעסוקה (מיליוני מטרים רבועים), מוסדות ציבור, תשתיות ושטחי פנאי ונופש.
השטח כיום
השטח לתכנון, קרוב ל-40 קמ"ר, נפרש בין חיפה לקריות, בין הכרמל לים - אזור המפרץ ועומק השטח עד ליישובים הכפריים בדרום-מזרח ועד לכביש 70. כיום זהו מרחב ביניים עמוס בשימושי קרקע של תשתיות ואזורי תפעול מכל הסוגים, מעל ומתחת לקרקע - עורקי תחבורה ראשיים, רכבת, חשמל, דלק, גז, שפכים, שדה תעופה פעיל, נמל ים ושטחי עורף נמל, מפעלים ותעשיות מזהמות, תעשייה קלה, שטחי מסחר אופייניים לחוץ עיר ושטחי חקלאות פעילים. מבחינה סטטוטורית האזור נחלק בין מספר רשויות, הוא עמוס לעייפה בתוכניות מקומיות המקדמות יעדי פיתוח מוגבלים, בעיקר בגלל התעשיות המזהמות והמגבלות שהן מייצרות, ריבוי הרשויות והתכנון לפי קווים כחולים סטטוטוריים.
גישת התכנון
תרחיש אמיץ כפי שקיבלנו, השואל מה אם תפונה התעשייה המזוהמת ממפרץ חיפה? מחייב מענה אמיץ, תוך בחינה של ההזדמנויות הגדולות העולות. מה אפשרי, במקום מה אי אפשר.
היה ברור שיש הכרח לגלות מחדש את השטח, על מאפייניו והאיכויות הטמונות בו. אז יצאנו למרחב. בסיורים בשטח עלה בראש ובראשונה המישור הגדול, אל מול הכרמל.
המים במרחב
בתוך המרחב המישורי גילינו במהרה את הנוכחות הרב-מימדית של המים. בין הנהר (הקישון) והים - סביבות מים מגוונות: רצועת חוף ים, אזור השפך, מלחת הקישון (שהינה ייחודית ברמה הארצית), מעגנה, נחלים נוספים המתנקזים אל הקישון- הגדורה ונחל ציפורי, תעלות ניקוז ראשיות, וכן מאגרי מים ובריכות דגים.
ומתחת לכל אלה מאפיין נוסף קריטי - מי התהום הגבוהים - שביצבוצים שלהם ניתן לראות אפילו בחודשי הקיץ באזורים שנחפרו, כמו במקרה של תעלות הניקוז.
גופי המים במרחב מספקים עושר של מראות וחוויות, חלקן ייחודיות גם ברמה האקולוגית.
סביבות המים מלמדות גם על התפקודיות במרחב, בהיבטים של ניקוז והשהייה, מפגש של מים מסוגים שונים, מעל ומתחת לקרקע. המים הללו גם מחברים אותנו אל מרחב גדול יותר, אל האגן ואל הנוף האזורי.
לכן, תכנון הנוף מבקש להוסיף על העקרונות לאורבניזם אטרקטיבי כמו חיבור בין עיר ים ועיר-נמל, קישוריות מירבית, עירוב שימושים ושטחים ירוקים, ולהציף את הפוטנציאלים החדשים והייחודים העולים ממרחב התכנון ומהנוכחות הרב-מימדית של המים במרחב. תכנון הנוף הוסיף לשולחן התכנון, בין היתר, את העקרונות הבאים:
• עבודה מתוך הקיים - זיהוי מאפייני הנוף העיקריים במרחב התכנון.
• מתן 'מקום למים' - שמירה על מגוון סביבות המים, ותכנון מתווה כחול-ירוק המתאים גם להשהיית מים ולאירועי הצפה.
• פיתוח אורבניזם נופי - מוטה סביבות מים - תכנון הבינוי והפתוח במשולב, וחיפוש אחר טיפולוגיות בינוי חדשות.
• שמירה על רצפים ירוקים וכחולים, גם כמסדרונות אקולוגיים.
• יצירת ממשק עם החקלאות האזורית - נוף אזורי כחלק מהמרקם הבנוי.
מתפישה של פארק למערכת
הגישה לתכנון הנוף מתייחסת להיבטים חווייתיים ותפקודיים ולמעשה מנסה לנסח את ההזדמנות הגדולה הטמונה בנוף, לפני שהוא מופנם לכדי הגדרות מוכרות ונפרט ל'שצ"פ', 'שדרה', 'פארק' וכדומה. אנו שואלים מה הפוטנציאל הגלום במערכות נופיות להתוות את התשתיות הציבוריות ואופי ההוויה העירונית והאזורית העתידית.
סיכום
כדי לתת מענה לנושאים החשובים במרחב כיום, דיסציפלינת האדריכלות חייבת לפרוס את מבטה מעבר לבניין והעיר אל האזור והנוף - ומשם חזרה אל העיר. אנו מבקשים להעמיד את העבודה בפרספקטיבה של "אורבניזם ונוף אזוריים" - מרחבים רציפים הכוללים בתוכם ערים, כפר, תשתיות וטבע, שמהם עולה תפקודיות מרחבית חדשה.
----
*את העבודה ליווה צוות מיוחד של ועדה מחוזית חיפה ששימש ועדת היגוי לפרויקט.
----
צוות תוכנית השלד למפרץ חיפה - עמק החדשנות:
אדריכלות: יער אדריכלים (יער-קורין חברה מתכננת)
נוף: ז"ק רייכר אדריכלים
כלכלה ופרוגרמה: תוכן - תכנון כלכלה וניהול בע"מ
סביבה: אתוס - אדריכלות ותכנון סביבה בע"מ
תנועה: לוי את שטרק זילברשטיין בע"מ
ניקוז: ענבל הנדסה בע"מ
מים וביוב: סירקין בוכנר קורנברג מהנדסים
חשמל: טיקטין תכנון חשמל (2003) בע"מ
ייעוץ אקולוגי: פרופ' אביטל גזית
ייעוץ הידרו-גיאולוגי: נועם בר-נוי, חברת אקולוג
----
צוות הפרויקט סטודיו ז"ק - רייכר s--r:
מתניה ז"ק, אורי רייכר, גגו עשת, יעלה גונדר, דור שרייר
----
להמשך קריאה אודות גינון מקיים בעיר חיפה