המרחב הציבורי בשנת הקורונה

הסגרים והמגבלות שהוטלו על הציבור בשנת הקורונה, העמיקו את ההבנה לגבי חשיבותם של הפארקים והגנים הציבוריים לרווחת התושבים. מנהלי מחלקות ואגפים ברשויות מקומיות שונות, העוסקים בגינון, מספרים על ההשלכות של השנה האחרונה על הנעשה בתחום הגינון ביישוביהם.

השנה האחרונה, 'שנת הקורונה', לימדה אותנו את משמעות המונח 'לוקליות' (באנגלית זה נשמע טוב יותר). שנה שבה נאלצנו לבלות, לעסוק בפעילות ספורטיבית, לחגוג אירועים משפחתיים או סתם להתאוורר – בעיקר בסביבה הקרובה לבית (בהתאמה למגבלות תקנות השעה). אך אין ספק שהמרחב הציבורי היה ה'כוכב' של השנה האחרונה.

בחודש שעבר, דומה היה שחזרנו לשגרה מסוימת, עם פתיחה הדרגתית של כל מקומות הבילוי והפנאי. לקראת הגיליון הנוכחי, פנינו אל נציגים מכמה רשויות מקומיות כדי לשמוע מהם על השנה האחרונה בתחום הרשות שלהם.

לכל אחד מהם הצגנו שתי שאלות זהות. האחת - איך השפיעה שנה זו על צריכת המרחב הציבורי בתחומם ושאלה שנייה, האם תהיה לכך השפעה על עיצוב המדיניות לעתיד?

אלי רוקח, מנהל מחלקה לשיפור גנים ונוף, חטיבת התפעול, אגף שיפור פני העיר, עיריית תל אביב-יפו

בתחילת המגפה, ריססנו את כל מתקני המשחק בעיר בחומר חיטוי, ואז קיבלנו הוראה לסגור את המתקנים כליל.

בהמשך, כשהבינו שמשטחים לא מדבקים, המרחב הציבורי הפך למקום הבילוי העיקרי של התושבים.

מקומות רבים בעיר הפכו ל"מסעדות", לדוגמה כיכר דיזנגוף, השדרות במרכז העיר, ופארק המסילה שנפתח לא מזמן.
בשנה האחרונה אנחנו עובדים24/7 בניקיון המרחב הציבורי, עם דגש על מרכז העיר. עד המגפה, שעות פעילות קבלני האחזקה מהשעה 06.00 בבוקר עד 23.00 בלילה. היום אנחנו מפעילים בנוסף צוותי עבודה גם בין 22.00 בלילה ועד 06.00 בבוקר.

לדעתי הרבה תושבים "גילו" את המרחב הציבורי, ובהתאמה הוספנו מספר מתקנים בגנים השונים, כמו מתקן נינג'ה ב'פארק וולפסון' שהפך להיות הצלחה אדירה, ומתקן נוסף שנבנה ב'גן פוליטי' שבנווה אביבים.

שחר דניאל, סגן ומ"מ מנהל האגף לתכנון וביצוע פרויקטים, עיריית באר שבע

בשנה החולפת, מתחילת הסגר הראשון ומגבלות ה-1000 מטר, ראינו נוכחות מאד גבוהה בכל הפארקים הציבוריים, בשצ"פים וגם בגנים קטנים. היה שימוש בכל פיסת דשא, בכל ספסל, ובכל מקום מוצל.

במתקני משחק וכושר היה פחות שימוש, בעיקר בחודשים הראשונים, כשעוד היה חשש שהנגיף עובר גם במגע עם משטחים.
השימוש המוגבר יצר קושי בתחזוקה השוטפת, שחיקה של מדשאות ובעיקר המון-המון לכלוך ופסולת.

לדעתי כולם הבינו את חשיבות המרחב הציבורי, החשיבות של מעט "ירוק בעיניים", במיוחד במקומות של בנייה רוויה ובעיקר בשכונות הוותיקות. הפינות הירוקות האלו הביאו לתושבי העיר רגעים קטנים של נחת, אפשרות לנשום אוויר ולהתאוורר.
עיריית באר שבע תמשיך לשדרג את המרחב הציבורי, בעיקר בשכונות ותיקות.

יוסי לרר, אגרונום ומנהל אגף הנטיעות, עיריית אשדוד

צריך לקחת בחשבון שבשנה האחרונה, לאורך כ-8 חודשים, חל איסור על השימוש בגנים, בפארקים ובמתקנים בעיר. לאחר שהוסר האיסור היה עומס רב, אבל עכשיו המצב חזר למתכונת רגילה.
בתקופה שלא היתה אופציה לפעילות אחרת בעיר, ניכר היה שימוש מוגבר בגנים ובפארקים אולם היות ואשדוד יושבת על חוף ים, מאז שנפתחה עונת הרחצה והוסרה ההגבלה לשהות בחוף, מרכז הכובד עבר לשם ואנחנו רואים חזרה לשגרה מבחינת העומס בשטחים הפתוחים.

יש הבדל מהותי בהשקעה במתקני משחק הנמצאים בגנים הציבוריים באזורים בהם יש אוכלוסייה דתית רבה לבין אלו שבאזורים חילוניים. על אותו שטח גן בסביבת מגורים דתית יהיו פי שלוש יותר מתקנים מאשר בגן שנמצא בסביבה חילונית, ועדיין יש תמיד ילדים שעומדים בתור.

היתה עלייה רבה בתפוסה בתקופת הקורונה באתר 'מצודת אשדוד-ים' (קלעת אל-מינה), הנמצא בחלקו הדרומי של החוף באשדוד. המצודה ככל הנראה בת יותר מאלף שנה והיא עמדה נטושה עד חודש מאי 2020, שאז החליטו בעיריית אשדוד לשפץ ולהנגיש אותה למטיילים שמגיעים לאזור.

במהלך הקורונה, זוגות רבים החליטו לנצל את שיפוץ המצודה וערכו את טקס החופה ממש על קו המים, בין האבנים העתיקות. בעיריית אשדוד אפשרו לאותם זוגות לחגוג את החתונה ללא תשלום. כמובן בהתאם להנחיות התו הסגול.
ניסינו לחפש פתרונות בהתאם למגבלות הקורונה ואני מקווה שעמדנו בכך. נכון לעכשיו חזרנו לשגרה.

אופירה לוי, ממונה על מחלקת הגינון, עיריית ירושלים

ירושלים היא עיר גדולה עם אוכלוסייה גדולה ומגוונת, והתפקיד של מחלקת הגינון בין היתר הוא לחשוב על אוכלוסיית היעד שהפארק או הגינה צריכים לענות על הצרכים שלה, להתאים את הגנים לצרכים האלה בהתאם למיקום שלהם ולחשוב גם על היבטים של נגישות.

יש אזורי מגורים שבהם לתושבים אין מכוניות לכן לא צריך לדאוג למקומות חנייה, לעומת זאת צריך לדאוג ליותר ספסלים כי האימהות מגיעות עם תינוקות בעגלות.
כידוע, סוגי האוכלוסיות בירושלים הינם שונים ומגוונים - חרדים, ערבים, חילוניים ועוד. בזמן הקורונה כולנו הפכנו לישות אחת באותו סטטוס והשימוש בפארקים ובגינות הכיס הקטנות היה רב מאד. במסגרת זו עלו צרכים חדשים מצד התושבים, צרכים שעד הקורונה לא הייתה עבורם דרישה.

היה עודף שימוש במתקני המשחק ועקב כך נדרשה תחזוקה וניקיון פעמיים ביום. היתה עלייה בביקוש למתקני הגן בשל כמות המשתמשים הגדולה. אנשים ביקשו יותר ספסלים, פינות צל, עוד ברזייה.
לגבי התכנון העתידי, יינתן מענה תקציבי לדרישה המוגברת למתקני משחק וגינות ציבוריות, במיוחד באזורים בהם יש אוכלוסייה דתית וחרדית גדולה.

אליאב חתוכה, מנהל אגף גנים ונוף, מינהל תשתיות, עיריית חולון

הקמנו מספר צוותים עירוניים להתמודדות עם המגפה. אני הייתי חלק מצוות של פיתוח סביבתי, שלאחר שבחן את המצב הגיע למסקנה שיש צורך לפזר ריהוט גן ברחבי העיר, להוסיף פתרונות הצללה במרחבים הציבוריים שבהם חסרה הצללה ולתת מענה של ישיבה ומרגוע תוך הקפדה על ריחוק חברתי.

כמו כן הוחלט לחזק את נושא פעילות הכושר הגופני במרחבים הציבוריים ובהתאם לכך הוקמו מספר מתחמי כושר, תוקצבו שבילי אופניים לתכנון ולביצוע.

חשיבות המרחב הציבורי, החל מכיכר עירונית דרך רחוב, גינה ושדרה, קיבלה משנה תוקף. בהתאם לכך, הנושא תוקצב ובוצע ואין ספק שתהיה לכך השפעה על המדיניות העירונית גם בהמשך.

להמשך קריאה על פתרון חדשני לריצוף פנים וחוץ, ללא פירוק הקיים!