מאות אלפי עצים חדשיםניטעו בעשרים השנים האחרונות ברחובות, בשדרות, בפארקים ובגנים הציבוריים ביישובים השונים, ולא מעט ניטעו גם בגינות פרטיות, אך בכל זאת אנחנו חסרים במצרך היקר הזה שנקרא צל. אדריכל הנוף דוד ערן מסביר מדוע זה קורה ויש לו גם הצעה לפעולה
מאת: דוד ערן אדריכל נוף
קיתונות (או טונות) של מילים נשפכו בעניין שהינו, אולי, הכי חשוב בכלל נושאי נוף, גנים, סביבה, יער עירוני ועוד: מדוע אין יותר צל עצים בישראל? אז ההיגיון ומידה סבירה של יושר, מחייב שלא לשפוך לכם - הקוראים - עוד מנה דומה על הראש הלוהט שלכם. אבל בכל זאת...
הרי לכם "ספירת מלאי" קצרה מהצד האנושי, של 25 השנים האחרונות: המסלול לאדריכלות נוף בטכניון מוציא מדי שנה כ-15-20 אדריכלי נוף.
כלל מסלולי ההכשרה להנדסאי אדריכלות נוף מכשירים מעל מאה בעלי דיפלומה כל שנה.
מאות סיימו את הקורס לקבלת תעודת "גוזם מומחה" של משרד החקלאות.
אלפים מחזיקים תעודות גנן מס' 1 או 2 מטעם משרד העבודה והרווחה.
אלפים השתתפו בימי העיון והסדנאות שאורגנו וקויימו בידי האגף להנדסת הצומח במשרד החקלאות.
מאות סיימו את הקורסים להכשרת "מפקחי גינון".
מספר "יועצי הגינון" משתנה מדי בוקר, כי בישראל אין קל יותר מלהצמיד לשמך את המילה "יועץ/יועצת", אבל המספר גדול.
במשרד החקלאות ישנם שני גופים שעוסקים בנושאי עצים.
ברשויות המקומיות תמצאו "פקידי יערות", מנהלי שפ"ע, מנהלי מחלקות גנים וסגניהם, אחראי ביצוע ואחזקה, רבים-רבים, מי יכול למנות את כולם?
המדרכה "חונקת" את העץ
מהצד הכמותי של העצים, המספרים לא פחות מרשימים.
קיימות ופועלות בישראל כ-10 משתלות יצרניות (כאלו שמתחילות עם שתילים קטנים ומגדלות עד שיווק לקבלני גינון ואתרי הנטיעה).
היקף הנטיעות השנתי של עצי נוי בישראל הינו עשרות אלפים! כלומר, ניטעו בעשרים השנים האחרונות מאות אלפי עצים ברחובות ובגנים.
מירב עצים אלה ניטעים ברחובות, בשדרות ובגני הישובים העירוניים. המיעוט - בגינות פרטיות.
מול היקפי הנטיעה הגדולים צריך להעמיד את המספר העצום של עצים בוגרים הנעקרים. הסיבות גלויות ומוכרות – פיתוח כבישים ורחובות, הקמת מבנני מגורים, מוסדות ומסחר.
הפער בין נוף העצים הנגרע לנוף העצים הניטעים - אף שמספרית נוטעים יותר עצים מגורעים - הוא עצום, משום שב-10 השנים הראשונות לחיי עץ ברחוב, תרומת נופו נמוכה למדי.
לעץ בוגר שנכרת אין תחליף
ואז אנו פוגשים את הצד הפיזי של העצים, ולדבריהם נחוץ "תרגום אנושי".
למרות כל הידע והניסיון (שרובו אגב מגיע מחו"ל), עדיין מרבית עצי הרחוב לא זוכים לנפח הנדרש עבור מערכת שורשיהם. המערכות המתקדמות להענקת נפח מצע של לפחות 8 מ"ק לכל עץ יקרות מדי לגופים הממנים את הנטיעה ולכן קצב כניסת המערכות הללו לשימוש הינו איטי מאוד. לדוגמה, כל נטיעת עצי הרחוב של העיר ה"חדשה" חריש מבוססת על פתחי עצים, בהם הנפח המוענק לכל עץ הינו 1-2 מ"ק. ועוד נדגיש כי נפח זה מושג רק אם הבור נחפר, אנכית, ממש עד השוליים הפנימיים של מסגרת הבור. ואין זה סוד שזה לא מה שקורה בפועל באתר השתילה.
לצרותיהם של העצים הניטעים צריך להוסיף את התקופה הקצרה בחייהם, בה הם זוכים להשקיות קיציות סדירות. גם לצרה זו יש הרבה הסברים ואפילו פתרונות יעילים מוכחים,
אך לפתחי העצים והעצים שניטעו בהם - הבשורה מתעכבת.
העצים יכולים היו גם לספר את תולדות אחזקתם, בעיקר את מועקות ילדותם - היעדר פעולות עיצוב שלד ותימוך בלתי-מספק.
שכונה חדשה, הצל בצמצום
ומי הם עצי הרחוב שלנו? מיני הפיקוס, הסיסם והסיגלון היו שנים רבות הכוכבים הכמעט יחידים ברחובות. והם לא הכזיבו. לאלו התווספו בשנים עברו גם מיני מייש ואלביציה. מעת לעת צצו כוכבים חדשים כגון שלטית, פנסית, ברכיכיטון ומילה. עכשיו כוללת רשימת עצי הרחוב באתר משרד החקלאות כ-40 מינים. וכאמור, המשתלות היצרניות אכן מגדלות ומשווקות אותם. ברשימת עצי רחוב מומלצים (או מאושרים?) של עירייה אחת יש מעל 50 מינים וזנים!
אבל לגבי חלק ניכר ממינים אילו אין בידינו ניסיון ארוך טווח ולחלק אחר מהמינים יש, לדאבון ליבנו, מטרדים! מה זה "מטרד"? תלוי את מי שואלים וגם מידת חומרתו היא עניין
סובייקטיבי וגם אופנתי. לגבי מטרדי מזיקים ומחלות - אלו מופיעים די בפתאומיות ובחומרה ולעתים, לשמחתנו, אף נחלשים ונעלמים.
עניין זה משאיר את המתכננים בדילמה מתמשכת: מה עדיף - מטרדים ידועים ונסבלים, או הימור על החדש, אך הלא ידוע?
עץ ש"הפריע" ונכרת
הממשלה, כשהיא נאלצת להתמודד עם עניין כאוב שחומרתו גלוייה לעין כל וזועקת לפתרון, מקימה ועדה. הוועדה, חסרונותיה מובנים בעצם הקמתה - הרבה משתתפים, המייצגים קודם כל את מי ששלח אותם. מרוב משתתפים קשה למצוא ביומנים מועדים פנויים לישיבות וסבב הדיבורים ארוך ומייגע ומחסל כל סיכוי להגיע לסיכומים.
אבל אנחנו - "קטני אוהבי הצל" - איזו ועדה נקים?
אנחנו יכולים להציע שתוקם עוד רשות אחת - "רשות הצל" ונתפלל שיימצאו לה דירקטורים, תקציב ומשרד להיפגש בו... אנחנו יכולים אפילו להוסיף לשלטי הפגנות: "אזרחים, הבו לנו דמוקרטיה וצל - ולא, נתפצל...".
אכן, יש לא מעט יוזמות לקידום נטיעת עצים, אבל נראה שהבעיה העיקרית אינה היקף הנטיעות, אלא הסיכוי הנמוך (יחסית) לשרידותם והתפתחותם המיטבית של העצים הניטעים.
המדשאה מתחרה עם העץ על חומרי ההזנה והמים
אז הנה מונחת הצעתי/בקשתי:
היות שאין לנו על מי לסמוך, יעטה כל אחד מאיתנו איצטלה ירוקה ויצא/תצא ל"מסע צל" (כדוגמת מסע צלב) אישי!
יעדי מסע צל זה ברורים - לקדם, לדחוף, להניע, לסכל, למנוע כל עניין ולו הקטן ביותר הקשור לשרידותם והתפתחותם של עצים במרחב העירוני והכפרי.
אין דבר פעוט מדי מכדי לעסוק בו!
המרווח בין פתחי העצים מתאים לקבלת רצף בבגרותם? אתם מזהים את מין העץ - הוא מוכר לכם כבעייתי? מוכר כעץ קטן שצילו קטן? מדרכה חדשה ובה קטע ללא עצים - למה? פתחי העצים ברחוב - מידותיהם? מידות הבור הנחפר לקראת הנטיעה? הקרקע המוחזרת לבור הנטיעה? האם התימוך יעיל לגובהו של העץ הניטע? האם ניכרים פצעי גיזום גדולים על הגזע? האם נוטעים עצים בשיא חום הקיץ? האם הוכנה מראש טבעת טפטוף? האם הטבעת תרטיב ביעילות את כל שטח פתח העץ? אם אין טבעת טפטוף - האם יש שק ירוק ("טרי-גטור") למילוי מים צמוד לגזע? ראיתם פעם שמישהו ממלא את השק?
איזה עיצוב ניתן לעץ מהמשתלה? האם יש מזלג בזווית חדה בענפי העץ? האם הותז ראש העץ, בכדי לאלץ את השתיל לפתח ענפי משנה ולהיראות "מלא"? אם הותז - האם יש המשך מובהק לגזע? האם חלק משורשי העץ גלויים? נראה שהעץ ניטע עמוק ביחס לגובהו במיכל?
העצים כבר נטועים 2-3 שנים - האם נראה שמישהו נגע בהם? ביצע פעולת עיצוב שלד כלשהי? העץ צומח זקוף? הסמוכות עושות עבודה יעילה, או העץ תומך את סמוכותיו?
השנים חולפות - העץ עדיין נטוי – האם קורה משהו?
יש סימני התרוממות ריצוף המדרכה בקרבת פתח העץ? מה זה אומר? האם אפשר להאריך את פתח העץ במקביל לאבן השפה? אם כן - האם אפשר להגדיל את טבעת הטפטוף בהתאמה? העץ נפגע מרכב - הוא טופל באופן כלשהו?
עצי הרחוב נסקרו ומוספרו - עכשיו אתם יכולים לציין במוקד את מספר העץ נשוא פנייתכם.
אמצע הקיץ - בקרקע בפתח העץ נראית יבשה כמו הנגב - לדרוש תשובה מדוע הופסקה ההשקיה.
אתם מזהים קול מסור מנסר עצים - לפנות מייד לרשות ובמקביל לרוץ לדרוש אישור כריתה. לצלם! ולהציף את המוקד בפניות. לכתוב למקומונים עם צילומים.
הרשויות חייבות לאפשר גישה, בזמן מתאים, לאישורי הכריתה שהוענקו.
לא קיבלתם תשובה משכנעת לדעתכם - מהרו בדחיפות לפנות לפקיד היערות הארצי במשרד החקלאות, עם כל פרטי העניין.
אתם צריכים/חייבים - להציק, להכעיס, לנדנד, להתיש, להפתיע, לדרוש! להיצמד לעץ אחד ולהפוך אותו לילד שלכם! לא לעזוב! לטפח!
לא להסכים לתשובה שהקבלן מבצע "אחזקה". אנחנו לא מוכנים להסתפק באחזקה - אנחנו דורשים טיפוח! כמו שמטפחים כל יצור חי!
ל"מסע הצל" שלכם אין מועד תפוגה. ההיסטוריה האנושית מראה שוב ושוב שדי בקלות אפשרית נסיגה מהישגים שהושגו במאמצים ומאבקים. על כן, אף פעם אי אפשר לשקוט ולהניח לעגלה להתנהל על פי דרכה.
חובה לעמוד על משמר "צל העצים" - יום-יום, שעה-שעה!
שנה טובה ומבורכת בשפע צל!