שילוב סוקולנטים בגינון בגנים הבהאיים

השימוש בסוקולנטים בגנים הבהאיים בחיפה החל עוד בשנות ה-40 של המאה הקודמת, בתקופתו של שוגי אפנדי, נינו של מייסד הדת בהאא אוללה. השימוש בהם נמשך גם כיום, עם מינים וזנים חדשים, ולמרות הדימוי היבשושי והאפרורי משהו הם מספקים מופעים ייחודיים בגנים

ראיון עם פול בנימין, הגנן הראשי של הגנים הבאהיים. 

ראיינה: נורית לוי

יש סיבה אחת ויחידה שלא לבחור במעבר במנהרות הכרמל בנסיעה צפונה לעכו או נהריה, והיא המראה המרשים של הגנים הבהאים שמתגלה למי שנוסע דרך העיר התחתית בחיפה. קשה להתעלם מהמראה העוצמתי של הגנים המטופחים המטפסים במעלה הכרמל, שניבטים במלוא הדרם ביום וגם בלילה והם אי ירוק בים הבתים שמסביב. 

הגנים שסובבים את המקדש הניצב במרכזם, הוכרזו ב-2008 כאתר מורשת עולמית, יחד עם הגנים בעכו שם נמצא קברו של בהאא אוללה, מייסד הדת הבהאית.

בעקבות סיור שהתקיים החודש בגנים בהדרכת פול בנימין וביזמת משרד החקלאות והוקדש לנושא הסוקולנטים, פנינו אל פול על מנת לשמוע על השימוש שעושים בגנים הבאהים בסוקולנטים ועל שילובם בגינון הפורמאלי המוכר והמוקפד.
פול, הגנן הראשי של הגנים, מספר שהשימוש בסוקולנטים החל בגנים עוד משנת 1940 והוכנס על ידי שוגי אפנדי, הנין של בהאא אוללה.

השימוש בסוקולנטים באותה תקופה נעשה מסיבה פשוטה: המין בו השתמש, אלוי עצי, היה נפוץ מאוד בארץ והיה זמין לצד צמחיה מקומית, שכללה עצי דקל וזית. רוח התכנון של שוגי אפנדי נשמרת עד היום. בפינות שונות של הגן אפילו משמרים את אותם מינים וזנים ששתל בזמנו, בעיקר באזורים שבהם הגינון בסגנון פורמאלי.
בתקופות מאוחרות יותר, התרחב השימוש בסוקולנטים לאזורים חדשים, שבהם נעשה שימוש גם במינים ובזנים חדשים של אלוי, צורית, אגבה, ועוד. השימוש התרחב לא רק לאזורים נוספים אלא גם לפונקציות נוספות, כגון שתילה באדניות ושילוב סוקולנטים בגדרות חיות.

פורמאלי מול טבעי
אבל לא הכול פשוט כל כך. דוגמה לקושי אחזקה המתנגש עם הצורך לשמור על קנה מידה ומסגרת בעיצוב הגן הוא הצמח אגבה אמריקאית. מעבר להגדרתו כ"צמח פולשני", שתילתו בצמוד לפרחי עונה ולמדשאות גורמת לו לצימוח מהיר בשל ההשקיה שהוא מקבל משכניו. "אם הצמח יוצא מקנה המידה, אנחנו מחליפים אותו בשתילים שיצרנו בעצמנו אומר פול. "הצורך לעמוד בסדר פורמאלי מקשה עלינו, אך יחד עם זאת אם מחליפים סוקולנט בסוקולנט חדש הוא מחזיק כמה שנים, ללא דרישות מים ודשן, ועמיד בפני מזיקים ומחלות".
שילובים, מיקומים ושימושים
בחלק משטחי הגן משלבים סוקולנטים עם צמחי בר. לטענת פול, זהו אחד השילובים היפים שיש בגנים. לאחר שנה-שנתיים שבהם הצמחים מקבלים השקיית עזר, הם מסתדרים בעצמם ללא צורך בתוספת השקיה.
הסוקולנטים "מככבים" במקומות הכי מרכזיים בגנים. למשל בכניסה למקדש, יש גינת סוקולנטים עם חיפוי אבן חצץ גרוסה דק. ההשראה היא ערוגות שחופו באבק שנאסף ממערות על ידי שוגי אפנדי, שהבין כבר אז את יתרונות החיפוי ועלה עם פועלים בשנות ה-30-40 של המאה העשרים למערות שם נאספה האבקה. היום משמש החצץ הדק כתחליף דומה.
כל שטח הגן מחופה, בהתאם לסוג הצמחיה. באזור שבו גדלים צמחי כיסוי ושיחים, הקרקע מחופה ברסק עץ. באזורים שבהם גדלים סוקולנטים, החיפוי כאמור הוא עם חצץ גרוס.
אחד השימושים הייחודיים שנעשים עם סוקולנטים בגן עליהם הצביע פול, הוא כגדרות חיות וכגובלים, שימוש שאינו מקובל כל כך בגינון. לדברי פול, יש לכך יתרונות רבים, רק צריך לבחור סוקולנט שמגיע לגובה של 1 - 1.2 מטר והתוצאה שמתקבלת מושלמת. "מקבלים גדר צפופה שנותנת חסימה מלאה עם קו ברור כפי שמצפים מגדר חיה והבונוס הוא - ללא השקיה, ללא גיזום, אין בעיות של מחלות ומזיקים".

אין ספק שהרמה של הגינון בגנים הבהאים היא דוגמה ומופת לכל גן עירוני וחשוב מכך היא הרמה הגבוהה של האחזקה שמשמרת את הקיים כדי שימשיך ויראה טוב בכל ימות השנה.

להמשך קריאה על סוקולנטים בשימוש גנני