כתב וצילם: איתמר ויסמן*

בגינון בר-קיימא אנו מנסים לבנות מערכת גן הרמונית, מאריכת חיים, שדורשת מינימום תחזוקה, מניבה יבול רב, מתחדשת ומשתבחת עם הזמן. עקרונות אלו מהותיים וחשובים ליצירת גינה מאוזנת וחסכונית.

בגינה בת-קיימא לא נרסס בחומרי הדברה, לא נשתמש בדישון כימי, נזמן מגוון ביולוגי רב ככל הניתן, נייצר שפע מזון, נתכננה כך שתדרוש תחזוקה מינימלית וניצור סביבה בריאה לנו ולבעלי החיים שסביבנו.

מלוח קיפח

דוגמה לפרקטיקה בגינון בר-קיימא היא השימוש בקומפוסט. קומפוסט הוא חומר אורגני איכותי, שאריות מפסולת המטבח שלנו. הוא בונה קרקע ומחדשה בצורה מיטבית, בונה אדמה עשירה ופורייה לאורך זמן, ופרופיל הדישון שלו איטי ובריא לצמח, לאדמה ולסביבה.
צמחים רב-שנתיים הינם הדובדבן שבקצפת בגינה ההרמונית. אלו צמחים חסכוניים יותר במים משום שורשי העומק שלהם, הם קלים יותר לתחזוקה מהחד-שנתיים, אין צורך לשתולם מחדש מדי שנה, חלקם אפילו משתבחים עם השנים (עץ בוגר מניב יותר מעץ צעיר) והם עמידים יותר למזיקים משום יחסי הגומלין שפיתחו עם בעלי החיים השונים ויכולת ההתחדשות שלהם.
נביא כאן מספר דוגמאות לצמחי מאכל רב-שנתיים שניתן לשלבם בגינון הבר-קיימא:

גרגר הנחלים - מרבד

נופאל Nopilito

נופליטוס או בקיצור נופאל הוא סוג של קקטוס עם מעט מאוד קוצים שניתן לאכול את עליו הצעירים, הנקראים בספרדית נופאלס (Nopales) . מקור הצמח במקסיקו, שם הוא נחשב לצמח הלאומי ואף מופיע על דגל המדינה. ניתן לשלבו במגוון מאכלים ותבשילים כמו מוקפץ, לצלייה על האש, לשילוב בשייק או סלט ואף לכובשו. כשעליו מבושלים, טעמו מזכיר מעט שעועית ירוקה.
הנופאל קל לגידול וחסכוני מאוד בדרישותיו (מקורו הרי מאזורים מדבריים). הוא ירק דל מאוד בקלוריות, 100 גרם של עלים טריים מספק רק 16 קלוריות, אך יחד עם זאת הוא עשיר מאוד בנוגדי חמצון, ויטמין C ומינרלים שונים כגון מגנזיום וסידן. עלי הקקטוס העסיסיים הם מקור עשיר של סוכרים שאינם פחמימות כמו פקטין, אשר מסייעים להפחית את ה-LDL- (הכולסטרול ה"רע"), ואת רמות הסוכר בדם.
עובדה מעניינת היא שקיים הבדל משמעותי בין אכילה של עלים שנקטפו מוקדם בבוקר לבין כאלה שנקטפו בערב, זאת מכיוון שתהליך פתיחת הפיוניות וקליטת ה-CO2 מתבצע בלילה, והCO2 מאוחסן בצמח כחומצה. לכן בבוקר טעם הנופאלס חמצמץ ואילו בערב טעמו שונה.
קל להרבות אותו מייחורים.

מלוח קיפח Atriplex halimus

שיח מדברי שבארץ ניתן למוצאו בנגב ובמדבר יהודה אך גם בנחלים וסמוך לים. עליו מעט בשרניים בגוון ירוק-אפור. הצמח עמיד ביותר למליחות הקרקע, בין היתר בזכות מנגנון המאפשר לו להוציא את עודפי המלח אל פני שטח העלה, ומכאן קיבל את שמו. אגב, ככל שתשקו אותו יותר, טעמו יהיה פחות מלוח.
הוא מניב הרבה מאוד יבול וניתן לאכול אותו טרי בסלט או מבושל בתבשילים, מרקים וכתוספת לחביתות. אני קורא לו "החסה של הקיץ" משום שאם מכניסים אותו לתפריט, הוא מייתר את השימוש בחסה בקיץ.
קל לריבוי באמצעות ייחורים.

תרד ניו-זילנדי Tetragonia tetragonioides

האגדה מספרת שכשקפטן קוק הגיע עם מלחיו תשושים וחיוורים כתוצאה ממחלת הצפדת (מחסור בויטמין סי) אל איי ניו-זילנד, המקומיים הציעו לו את התרד המקומי כמזור למחלתם בשל תכולת ויטמין B הגבוהה שבו. קפטן קוק התאהב בצמח והביאו לאירופה.
התרד הניו-זלנדי אינו באמת תרד ועליו בשרניים יותר. הוא מתפשט במהירות ומשתרע אך אינו שתלטן.
מומלץ לאכול את עליו מאודים מעט ולשלבו בפשטידות, בחביתות, תבשילים ומרקים. ניתן גם לאכול את עליו חיים בסלט, אך יש הטוענים שאסור לצרוך אותו בכמות גדולה.
קל לריבוי באמצעות זרעים או ייחורים.

קייל Brassica oleracea acephala

קייל

בן-דודו של כרוב הבר. צמח אכיל ורב-שנתי שיכול להחזיק שנים בגינה. עליו אכילים וניתן להוסיפם לסלט ולתבשילים, לאפותם בתנור בתוספת שמן זית לקבלת "צ'יפס קייל" או אף למלאם כמו עלי גפן. הקייל עשיר בויטמין C ו- K, בטא-קרוטן וסידן ולכן מוגדר גם כמזון-על. ישנם שלושה סוגים שניתן להשיג בכל משתלה: דינוזאור, מסולסל ורוסי.
זהו צמח קל מאוד לגידול כמזון בגן הירק או כצמח נוי בשל צורתו וצבעיו הייחודיים.

מורינגה מכונפת Moringa oleifera

עץ ממשפחת המורינגיים. קיימים 14 מיני מורינגה, מתוכם רק מ. מכונפת ראויה למאכל. עץ נשיר מותנה, יחסית חסכן במים וגדל מהר עד לגובה של 8 מטרים אם לא גוזמים אותו. פורח רוב השנה פרט לחודשים הקרים.
באפריקה, הוא נקרא עץ החיים משום תועלתו הרבה לאדם. עליו, פרחיו ופירותיו נאכלים, משורשיו מכינים תרופות, בזרעיו משתמשים לטיהור מים. ויש לו עוד שמות: עץ החסה, עץ האמהות, עץ הפלא. מה לא נאמר עליו. יש בו פי שבע ויטמין C יותר מבתפוז, פי ארבע יותר סידן מבחלב, פי שלוש יותר ברזל מבתרד ופי שתיים יותר חלבון מבחלב (חלבון מלא).
זהו עץ שנפוץ מאוד בהודו ובצפון אפריקה, ומגדלים אותו כיבול רב-שנתי. יש לו תנובת עלים גדולה מאוד ליחידת שטח. מדברים עליו במונחים של "פתרון הרעב בעולם". לעץ המורינגה תרמילים מוארכים ודקים. ניתן לאכול את התרמילים הצעירים לאחר אידוי קל בתוספת לימון ומלח – ממש מעדן, הם מזכירים מעט בטעמם אפונת גינה. לעלים הירוקים והצעירים ניחוח המזכיר עדשים או בוטנים והם ניתנים למאכל, מבושלים או טריים, וטעמם מעט מריר ומעט חריף.
מומלץ לבצע גיזום אגרסיבי של העץ ליצירת גזע בגובה מטר וחצי שהוא נוח לקטיף. קטיף קבוע בעונה הנכונה יבטיח שהעלים יתחדשו ויהיו חדשים וטריים.
אחרי שתייבשו ותפוררו את העלים אפשר לסנן את הגבעולים הקטנים שנותרו עלידי גלגול העלים. את העלים היבשים ניתן לשמור בצנצנת בהישג יד ולהוסיף בנדיבות לתבשיל, מרק, טחינה, שייק וחביתה
ניתן להנבטה בקלות מהזרעים הרבים שבתרמיליו. בן-דודו, עץ המורינגה הרותמית צומח בר בעין גדי אך אינו אכיל.

גרגיר הנחלים Nasturtium officinale

צמח מים וגדות בן משפחת המצליבים. יש לו טעם מעט חריף ומעורר והוא תוספת נפלאה לסלט, כריכים, חביתות. כדאי לשלבו על גדת בריכה אקולוגית לאורך כל השנה, או בערוגות חורף בעונות הרטובות. צורך מנות מים גדולות ונדיבות, בטבע נמצא אותו בגדות נחלים ובריכות. גרגיר הנחלים פורח תקופה מושכת ממרץ עד אוקטובר. הוא יכול ליצור מרבדים ירוקים בסביבות לחות ומתרבה בצורה וגטטיבית. הוא בריא מאוד ועשיר בויטמין C.
ברפואה העממית ידוע כמרפה מחלות פנימיות כגון אבנים בכליות וניקוי מערכת העיכול.
כיום, ניתן למצוא אותו ברוב המשתלות באזור ירקות החורף או לקחת ייחור ממרבדים בגדות הנחלים.

כרפס ביצות Apium nodiflorum

כרפס ביצות בבריכה אקולוגית

צמח מים וגדות בן משפחת הסוככיים, בן דודו הפראי של הסלרי, שכדאי לשלבו בסביבת בריכה אקולוגית.
מזכיר בטעמו גזר או סלרי. והוא תוסף מעורר לסלט ולכריכים.
בטבע נמצא אותו כעשב רב-שנתי באזורי נחלים ובריכות. הכרפס פורח תקופה ממושכת, מאפריל עד אוקטובר. הפרחים לבנים, ערוכים בסוככים. במקומות לחים הוא צומח במרבדים ירוקים.
ברפואה עממית נחשב כסם ממריץ, שאף יכול לעזור במחלות טחול.
ניתן להרבותו באמצעות ייחור שלקחתם ממרבדים בגדות הנחלים. במראהו דומה לגרגר הנחלים, אך בטעמו שונה לחלוטין. כאמור, טעם חזק של סלרי וגזר.

בטטה Ipomoea batatas


הבטטה או הלפופית הנאכלת קיבלה גם היא מקום של כבוד כאן, וזאת משום שמעטים יודעים שגם עליה אכילים ונמצאים בגינה רוב ימות השנה. פרט לבטטה עצמה שאנו אוכלים, שעשירה בסוכרים, עלי הבטטה החיים אכילים וטעימים כתוספת מרעננת לסלט.
ניתן להרבותה בקלות באמצעות ייחורי פקעת או ייחורי גבעולים. צמח נהדר לכסות שטחים במרבד ירוק עם פריחה יפהפיה.

*שפע הטבע - האתר של איתמר ויסמן 

 להמשך קריאה על צמחי תבלין ומרפא