פיוס טנקרוויל – Phaius tankervilliae
פיוס טנקרוויל, עוד סחלב "נחשב" בין אספני סחלבים. הוא גדול ומרשים וקל לגידול. הפיוס גדל על קרקע, (אינו אפיפיט). הוא סימפודיאלי, יש לו פקעולים (פסיאודו בלבים) שנושאים עלים גדולים ויפהפיים, מבסיסם יוצא עמוד פריחה.
באנגלית שמו העממי Nun's Orchid . כנראה על שום פני "המדונה" שעל העמודון!
מוצאו מהמזרח, צפון תאילנד, סין ועד אוסטרליה. בסוג פיוס יש כ-20 מינים, הנפוץ מכולם הוא פ. טנקרוויל. גובהו של צמח בוגר מגיע ל 1.20 ס"מ, עמודי פריחה עם 5-10 פרחים ריחניים נישאים מעל העלים.הפריחה נמשכת כ 5-6 שבועות. הפרחים.
בניגוד להרבה סחלבים, שיופים רק בזמן הפריחה, הפיוס יפה כל השנה בזכות העלווה. יש לו עלים גדולים בצבע ירוק בהיר ו"קפלים" לאורך העלה. (פעם היו בדי פְּלִיסֶה, זו דוגמת העלה). העלים מאוד דקים ופגיעים, רצוי לא להזיז את העציץ ולא להתיז עליהם מים.
בשפלת החוף הוא גדל בחוץ, בגינה מוצלת. אצלי הוא עדיין לא פרח כי הוא צעיר, אך לא נפגע מקור בחורף.
פיוס אוהב מים ולכן מצע הגידול מאוד מאוורר. בספרות מומלץ לדשן בנדיבות, אני ממעטת לדשן כדי להימנע מצריבות בעלים. פיוס גדל במיכל גדול 8-10 ליטר.
ניתן להרבות ע"י חלוקה של פסיאודו-בלבים, ו/או ייחורים מגבעול הפריחה.
לאחר שכל הפרחים נבלו ונשרו, חותכים בסכין חד ומחוטא את בסיס הגבעול. חותכים חתיכות באורך 15-20 ס"מ, שבכל חתיכה 2 עיניים. מניחים על מצע לח (ורמיקוליט). את החתכים אני טובלת בקינמון או אבקת פחם או בפונגציד אחר. תוך חודשיים שלושה נובטים שתילונים מהעיניים. מעתיקים שהשתיל מגיע לגודל של 5-7 ס"מ. אחוזי ההצלחה אינם מרקיעים, אך יש הצלחות.
כנימות קמחיות אוהבות פיוס, ואני מסלקת אותן עם צמר-גפן טבול באלכוהול.
להמשך קריאה על סחלבים גיאופיטים טרופיים