בעיצומה של חגיגת האיקלום הגדולה ושיטפון הצמחים החדשים שהגיעו אלינו לאחרונה, חזר צמח הכידונן הוותיק והצנוע וכבש לו את מקומו מחדש והוא מופיע גם בגינות אולטרה מודרניות, מתוכננות למשעי.
כתבה וצילמה: נורית חרמון
שאלה מרתקת בגינון היא מה קובע את גורלם של הצמחים. מה גורם לכך שצמח אחד הופך לפופולרי ביותר ואחר נשכח ונעזב, מה מביא לכך שצמח ותיק חוזר למרכז הבמה ואחר, טרי וחדש בשוק, נדחק עד מהרה לשוליים?
התשובה לשאלות אלו איננה פשוטה בגלל ריבוי הגורמים הפועלים על שוק צמחי הנוי והוא הדין בעניין הכידונן.
הכידונן, או הסנסיווירייה כפי שנקרא טרם שנקבע השם העברי, הוא צמח ותיק ביותר בארץ. אמנם באנגלית שמו העממי הוא "לשון החותנת" (ודי לחכימא ברמיזא) אבל אצלנו מכנים אותו "צמח מימי הסבתא".
למי לא היה צמח כזה בימים ההם, כשלא היו עדיין אלפי צמחים מאוקלמים וכאשר חיפשו צמחים עמידים ולא מפונקים?
בקיבוצים ובמושבים ותיקים או בחצרות-עיר באות בימים, אפשר לראות גושי כידונן בתוך עציצים ישנים או בקרקע, בכניסות מוצלות לבתים, בצל עצים.
שנים סרבו אנשים לקנותו במשתלות בטענה שהוא משדר להם משהו ארכאי, מאובק, מן ה"בוידם". והנה זה פלא, בעיצומה של חגיגת האיקלום הגדולה ושיטפון הצמחים שהגיעו אלינו, חזר הכידונן הדחוי והצנוע וכבש לו את מקומו מחדש. כצפוי, ובהתאם לרוח הזמן, הוא נמכר בדליים של 10 ליטר במחיר הגון, ניתן לקנותו כמעט בכל משתלה והוא מופיע גם בגינות אולטרה מודרניות, מתוכננות למשעי.
מה הביא למהפך הזה בגורלו של הכידונן? הסבר אחד קשור אולי בדור חדש של מתכננים שאינם מכירים את הצמח במהדורתו הקודמת כצמח של "הסבתא". משום כך יש ביכולתם לראות בצמח את מעלותיו, המעוגנות בתכונות הבסיסיות שלו ללא דעה קדומה. האם ייתכן שיש פה גם סימן לסוג של התבגרות מצד מתכננים שאינם נוהים רק אחרי פריחה עשירה וצבע בולט? הפיסוליות של הצמח הולמת היטב סוגים מסוימים של תכנון ושל אדריכלות. ויש, כנראה, גם לתמורות הזמן חלק בכך, שכן הכידונן מתאים מאוד לגינון חסכוני במים שכוחות רבים בשוק דוחפים לכיוונו.
תכונות הצמח
רוב צמחי הגינה הם בעלי צורה מעוגלת, מבודרת או שרועה. כל צמח זקוף ואנכי הוא בבחינת גורם מעניין ומרענן למתכנן צמחיה. זאת אחת הסיבות שקשה כל כך לוותר בגינון על הברוש הזקוף (למרות מחלותיו) וכאן, אצל הכידונן, העלה של רוב המינים זקוף ככידון שנדנו נעוץ בקרקע.
מבחינה תכנונית, צורה זו פותחת אפשרויות רבות. ליד העלים המתמרים אל-על אפשר לשתול צמח נמוך יחסית שיתאים לצריכת המים ותנאי האור של הכידונן, למשל, יהודי נודד על זניו השונים, או זקן-נחש יפני או שרך לא גבוה. אפשר לשתול את צמחי הכידונן במפוזר בתוך חלקה עם צמח כיסוי נמוך, קיסוס למשל, או קליסיה נאה.
כמו כן, העלים הזקופים יוצרים ניגוד עם כל הצמחים שיש להם צללית מנוגדת (עגולה, מבודרת, צללית של מזרקה). כמה יפה ייראה הכידונן בתוך משטח של קריפטברגיה אדומה או -
כיוון שהכידונן אינו רק זקוף אלא גם נוקשה ובשרני מאוד - ליד צמחים רכים, בעלי עלים מנוצים או עלעלים קטנים המשדרים רכות.
הן הזקיפות והן הנוקשות של העלים גורמות לו להיראות מרשים במיוחד על רקע של קיר, גדר, סלע או חלוקי נחל. על רקע דומם הוא יטיל גם את צילו ויוסיף הרבה דרמה למקום.
צמח צל
סיבה נוספת שסללה לכידונן את דרכו חזרה לגינות היא היותו צמח צל מעולה, שאינו אוהב קרינת שמש ישירה. אולי יסכין לשמש של בוקר מוקדם או אחרי צהריים מאוחרים אך בעיקרון זהו צמח להצללה קלה או לכל היותר להצללה חלקית (קרינה מסוננת, דרך עלווה של עץ או מתחת פרגולה). צמחים טובים להצללה תמיד חסרים בגינה וזוהי עוד סיבה טובה להחזירו לרשימת הצמחים לגינון בצל.
העובדה שהכידונן מסתדר היטב בצל אין פירושה שהוא יסבול בתנאי אור (לא שמש) מלאים. דווקא בתנאי אור מלא הוא ישגשג. גם לקרינת שמש מלאה הוא יסתגל אך צבעו ידהה מאוד ויופיעו עליו כתמים חומים שהם, פשוטו כמשמעו, כוויות.
מעט צמחים יכולים לגדול כמו הכידונן מתחת לצל עצים וגם בקרבתם של שורשים תקיפים כמו של אלמוגן כיוון שהוא זקוק לקרקע רדודה בלבד.
צמח מיכל
חזרתו של הכידונן למרכז הבמה התרחשה דווקא בתקופה שבה הגינון במיכלים גואה וזאת משום שהוא גם צמח מיכל מעולה. הסיבה: שורשים מחוגרים בעציץ אינם מפריעים לו והוא זקוק למצע רדוד ולעציץ רחב ושטוח. אם מסיבות תכנוניות מעוניינים לשתול אותו במיכל גבוה, אפשר למלא את רוב המיכל בחלוקים, קל-קר או כל חומר אינרטי אחר ולהסתפק בשכבת מצע עציצים שעומקה
25-20 ס"מ. בחלון בית ותיק בתל אביב ראיתי אדניות צפופות של כידונן תלת-פסי שנועד למסך את חלון הקומה הראשונה וממלא את תפקידו בנאמנות.
כצמח מיכל אין הכידונן סובל מצפיפות הרבה הנוצרת בין קני השורש הכתומים שלו אבל אסור לשכוח שהשורשים עבים וחזקים מאוד ואחרי כמה שנים עלולים לגרום לפיצוץ העציץ אם לא התבצע דילול. תכונה זו קנתה את ליבם של הסינים ואצלם מסמל הכידונן כוח רב שבא מבפנים (!).
קל בריבוי
קני השורש של הכידונן הם אופקיים ורדודים ולכן קל לתלוש אותם וליצור צמח חדש מעלה עם חתיכת קנה שורש. רצוי לעשות זאת בעונה החמה. הכידונן נוטה ליצור מושבות. בגינה קטנה אפשר להגביל אותו על ידי תלישת צמחים בשוליים. אם תהיו רחמנים בני רחמנים – תמצאו עצמכם בערוגה שכולו כידונן...
לא מפונק כידונן תלת פסי האני
לבד מן ההצללה ומן החום, הכידונן זקוק לניקוז מצוין. ואם בכל זאת הוא גדל במקום שבו הטמפרטורה יורדת מתחת ל-10 מעלות, קרוב לוודאי שהוא ישרוד אבל בתנאי אחד – שהניקוז מעולה ולא מצטברים מים ליד השורשים או אף טוב יותר מוגן תחת גג מגשמי החורף. השילוב בין חוסר ניקוז וקור הוא הקטלני. על העלים מתפתחות פטריות ובהדרגה הם נרקבים. כמו כן, בגלל בשרניותו רגיש הכידונן לברד ולכן באזורים מועדים לברד כדאי לשתול אותו מתחת למחסה. באביב יש לגזום כל עלה שנפגע עד הקרקע. בגינתי גיליתי, לצערי, שהחולד המקומי אינו בוחל בקני השורש של הכידונן והוא מסוגל לכרסמם ולגרום לקריסת עלים.
מראה פיסולי
המראה של הכידונן בתוך מיכל, צר וגבוה או רחב ונמוך, פיסולי ומיוחד ביותר. בשלהי המאה ה-20 צורתו המינימליסטית והנקייה הפכה אותו לבן זוג הולם גם לארכיטקטורה של הבתים, הן מבפנים והן מבחוץ. בתוך הבית הוא צמח מיכל מצוין ופיסולי ובגינה גושים שלו יוצרים תנועה אנכית נקייה וחד-משמעית.
פורח וגם ריחני
אחת הטענות שהושמעו בעבר נגד הכידונן היו שאינו נושא פרחים. אבל רוב זני הכידונן הגבוהים פורחים בארץ בסוף הקיץ והתפרחות הלבנות-צהבהבות של הכידונן הגלילני והתלת-פסי, עם פרחים בעלי אבקנים ארוכים, הן יפות, עדינות וגם ריחניות! נכון, הפרחים אינם שואגים למרחקים, אבל במבט מקרוב איש לא יפסח עליהם.
חסכוני במים
עלי הכידונן בשרניים ואוצרים בתוכם נוזלים. משום כך הצמח נחשב כמתאים גם לתנאים יובשניים. עדות לכך אפשר למצוא בגושי כידונן גדולים מזנים שונים, ששרדו בגינות שנים על גבי שנים עם השקיה מועטה ביותר, אם בכלל. אין ספק שתכונתו זו לשרוד בתנאי השקיה מועטה, החישה גם היא את שילובו המחודש בגן. עם זאת, בתנאי יובש הצמח רק שורד וכשהוא מקבל מנות מים סבירות ושטיפה קלה של העלים מדי פעם, הוא צומח לתפארת.
צמח בית
כאשר הגיע הכידונן לאירופה בתחילת המאה ה-19 הוא שימש בעיקר כצמח בית בתנאים של אור מועט. באירופה לא יכלו להשתמש בו כצמח גינה מפאת הקור. בסין, לעומת זאת, זהו צמח מבוקש ביותר שנוכחותו אמורה להעניק חוכמה, בריאות, עושר, חיים ארוכים ומה לא. נהוג להעמידו בכניסה לבתים, לבתי עסק, למרפאות ומקומות עסקים כדי שיביא עימו ברכה. אצלנו נפקד מקומו במשך שנים מרשימת צמחי הבית ורק עתה, עם ה"קמבק" שלו, הוא חוזר לקשט גם את פנים הבית. מלבד הפיסוליות הנחרצת שלו, בגלל צורת עליו מתאים הכידונן לנישות צרות וארוכות. באופן כללי הוא יגדל בכמות אור לא גדולה אך ישגשג ליד חלון מואר (ללא שמש ישירה). הכידונן שייך לאותם צמחים לא מפונקים שאם נפנק אותם אך מעט (השקיה ודישון קל, שטיפת הצמח מאבק), הם יגמלו לנו במראה יפה קבוע, ללא אכזבות מיותרות.
להמשך קריאה על גרמית נגדית-צמח רב שנתי שפורח בחורף