פסטיבל האיריסים ביפן

בכתבה זו ניתן ללמוד כיצד ומתי חל השינוי בתפקידו של האיריס שהפך מצמח בר למרכיב עיקרי בנוף הציבורי; מדוע האיריס נחשב כמושא לגאווה יפנית? ומהו פסטיבל האיריסים?

כתב וצלם: איתמר בן שדה

בארצנו הקטנטונת היו אלה העיניים מהן זרחו תמונות של איריסים. אצל אוהבי הגינות וחובבי הגינון היו אלה איריסים שהצליחו לגדל מחתיכת קנה שורש, ואלו אשר ארץ ישראל זורמת בעורקיהם, מעיניהם ניבטו תמונות מקודשות של אירוסי ההיכל.
מאוחר יותר נלחשו סודות, אודות שדות של אירוסים, בתרבויות בהן הטבע הוא המהות.

    
הסוד הנסתר החל כצמח בר. ביפן, החקלאות המסורתית, קבעה סימני דרך מהטבע במחזור הגידול החשוב של האורז. פריחת הדובדבן הייתה הסימן לעונת האביב, עת בה יש לצאת ולהכין את השדות. העיתוי הנכון להעברת שתילי האורז מהמשתלה לשדות היה בפריחת האיריסים, לקראת עונת הקיץ והגשמים ביפן.
בתקופת אדו - EDO (1603-1868), עם העברתה של עיר הבירה מקיוטו מזרחה ל EDO (טוקיו כיום), החל השינוי בתפקידו של האיריס מצמח בר בשירות האיכר, למרכיב עיקרי בנוף הציבורי.
גננים אספו איריסי בר בצפון יפן וביצעו בהם הכלאות, עד שהגיעו למאות זנים. את הזנים שקיבלו שתלו בשדות רחבים ליד העיר (Horikiri), כדי למשוך את תושבי העיר לפיקניק מחוץ לעיר, בעת פריחתם של האיריסים.
פעילות זו הביאה להגדרתו של שדה האיריסים כחלוץ הגנים הציבוריים ביפן, הרבה לפני שאולמסטד (Olmsted) הגה את רעיון הפארק הציבורי במערב.
עוד לפני שהאיריסים משכו את הקהל העירוני החוצה, היו אלה טקסי המדיטציה אשר הכניסו את הצמח דווקא פנימה, הביתה. צמח האיריס זכה לטיפול מסור וקפדני בעציץ משלו מחוץ לבית, עד להופעת ניצן הפרח. או אז בהדרת כבוד הוכנס העציץ פנימה והוצב לפני מסך מוזהב. אלו אשר צלחו את טקס המדיטציה והסגפנות בן שלושת הימים מול הצמח עד לפריחתו המלאה של הפרח, דיווחו על חוויה לכל החיים.

בעידן בו לזמן יש משמעויות נוספות, גני האיריסים הם הפתרון לרבים המבקשים להציץ בקסמם של האיריסים בקצב קצת שונה, לגעת בהילת המלכות של האיריס לרגע אחד ולהמשיך הלאה לרוץ מהר, לפני שיגמר.

זה לצד זה פורחים להם איריסים בגוונים שונים, ניצנים סגורים הממתינים לתורם ליד פרחים במלוא תפארתם. סימפוניה המתנגנת וצליליה אופפים את הצופה מכל צד ומכל עבר. משמאל זו הלמות התופים בסגול, החצוצרות בורוד המנגנות עוד ועוד ומימין הכינורות בלבן לוחשים לך הבט לכאן. העיניים מבקשות לתור עוד ועוד בתוך מרבדי הקסם. וכאילו לא די בזאת כדי להוליך שולל את הנפש המהופנטת, קרני השמש ביום נאה פורטות על נימי הפרחים והדמיון כבר נמצא במחוזות אחרים.
עדיין ישנם איריסים הזוכים לטיפוח, אהבה ופיקוח לקראת התחרות השנתית היוקרתית, אבל בגן התכנון הכולל הוא לב העניין.
תבנית הנוף הטבעי והחקלאי של יפן מושתתת על מים, אשר השאלתם לתוך הגן מקבלת את מלוא עוצמתה בשילוב עם האיריסים, הגדלים במים רדודים.

מחד, פלגי מים העוברים בינות לקבוצות איריסים הם אותם יובלים בין עצי היער במחוזות נסתרים, ומאידך שדה של איריסים מאדיר את שדות האורז, אשר היוו והינם דפוס החקלאות המסורתי והנפוץ ביפן.
השלמת תבנית הנוף לכדי תמונה, מתקבלת בגן היפני באמצעות גשר הזיגזג – Yatsu Hashi. אלו הם 8 משטחי עץ המחוברים בקצותיהם ונתמכים על גבי כלונסאות, ומאפשרים לפסוע מעל הקרקע הבוצית בגן. (במקור 8 גשרונים למעבר על פני 8 פלגי מים בצפון-מערב יפן) תנוחתם הפתלתלה משהה במכוון את מהלך דרכו של המטייל בינות לפרחי האיריסים, כדי שייהנה מהדרם ויעריך את יופיים.
הצבעים מסתחררים במחול שדים, מתגרים בהולך על הגשר מתקרבים ומתרחקים אליו, רגע הם מציצים במבט מלגלג מכנפי האיריסים ורגע הם מבליחים מההשתקפות במים.
יכולתם של האיריסים לגדול במים נותנת אפשרויות חשובות בידיו של מתכנן הגן, ואף מקלה על תחזוקתו, שכן עשבים ונברנים אינם שורדים בתנאים אלו.
מבין צמחי הגן היפני המסורתי, אשר הוכלאו במקביל בסין וביפן (חבלבל, חבוש וציפורן), או כאלו שהוכלאו רק בסין והובאו ליפן (משמש, אפרסק, כרזנטמה ואדמוניות), האיריסים הם מושא לגאווה יפנית מאחר והינם תוצר של הכלאות ביפן בלבד.
האיריס היפני - Hana shobu הינו שם כולל ל 3 סוגים של איריסים: Ayame, Hana Shobu וKaki Tsubata .
הסוגים מובחנים בחתך ובאורך העלה, במופע הפרח ובעיקר בתקופת פריחתו.
הסוג Ayame פורח ראשון בתחילת חודש מאי ועד לאמצעו, מיד אחריו פורח הסוג Kaki Tsubata עד לסוף חודש מאי ומסיים את מופע הפריחה הסוגHana Shobu הפורח במהלך חודש יוני.
מאחר ולכל חודש בלוח השנה היפני צמח משלו, שהופעתו המרשימה ביותר מתרחשת באותו חודש, הוגדר האיריס כסמלו של חודש מאי, ותאריך החמישה במאי נקבע כיום האיריס. ביום זה נהוג להוסיף למשקה יין האורז (סאקה) מוהל מעלי האיריס, כדי לחזק את הגוף ולגרש השפעות רעות.
אין בהגדרה זו רק משום משמעות סמלית, שכן פעילות חברתית, תרבותית וכלכלית ענפה נסבה סביב מופע הצמח באותו חודש.
פסטיבל האיריסים כשמו כן הוא. בתקופתEDO יצאו נשות העיר במיטב מחלצות הקימונו שלהן כדי לראות ולהיראות. גן האיריסים תוכנן בקפידה, כדי להקנות מבטים שונים על פריחת האיריסים. החל מהשביל בין שטחי האיריס המוצפים שממנו בהליכה רגלית או בישיבה בתוך ריקשה ניתן היה לצפות מקרוב בפרחים, המשך דרך סוכות ההצללה המכוסות בויסטריה שאפשרו מנוחה ומבט אל האיריסים וכלה בגבעת התצפית אשר חשפה במבט על את תוכנית הגן. (אותה חזית חמישית שאנו מצקצקים בלשוננו כיום).

התיעוד האמנותי של פסטיבל האיריסים היה חלק בלתי נפרד מהתרבות היפנית ועדות חשובה לא פחות לגנים המסורתיים ולפעילות החברתית בהם. ציורים על גבי מחיצות וחפצי אמנות שונים הם רק חלק קטן מתיעוד העבר.
כיום, עם החשיפה לתרבות המערב, חדירתם של גנים בעלי אופי מערבי דחקה את צמחי הגן המסורתי לתפקיד של שחקני חיזוק בלבד. חלקות האיריסים הצטמצמו ופעילות כלכלית ותרבותית הפכה לחלק עיקרי בפסטיבל.
ריכוזם העיקרי של גני האיריסים בטוקיו נמצא בחלק הצפון מזרחי של העיר, מקום בו היו שדות האיריסים הראשונים. במהלך תקופת הפריחה של האיריסים מוצעת לציבור הרחב במקביל לצפייה באיריסים בגנים הקטנים, פעילות תרבותית הכוללת קטעי נגינה של כלי מיתר או תופים גדולים, וכן טקסי תה.
בגנים הגדולים ובפארק האיריסים האזורי, ניכרת פעילות רחבת היקף. הרחובות המוליכים אל האזור מקושטים בפנסים יפנים המציינים את פסטיבל האיריס, במה מרכזית להופעות ומאהל מסודר של דוכני מזון, שתייה, שתילי איריסים ושלל מזכרות מוקמים ברחבה במרכז הפארק, סמוך לחלקות האיריסים. החנויות למזון סביב השעון, פועלות בהיקף הזמנות מוגבר, בסביבה הקרובה. בשונה מהגנים הקטנים, הפארק מאפשר לצלמים וציירים לעסוק בנוחות רבה יותר בהיבט האמנותי.

נראה כי השינוי המהותי ביותר בפסטיבל האיריסים מאז תקופת Edo, מתרחש בSawara צפונית מזרחית לטוקיו וסמוך לנמל התעופה הבינלאומי Narita.  אין במת הופעות בין צמחי האיריסים וכל הפעילות הכלכלית (מזון, מתנות, שתילים) מקומה מחוץ לגדר. ניתן להגיע לאתר באמצעות רכבת מיוחדת שאינה מופעלת בשאר ימות השנה, וקו אוטובוס יעודי. בתוך האתר ניתן לסייר בין שטחי האיריסים באמצעות שבילים, גשרי זיגזג ושיט בסירות בתעלות המים.
חוויה נוספת היא אותן נשים בלבוש מיוחד האחראיות על איסוף פרחי האיריסים שנבלו ועל השטת הסירות בתעלות המים.
מגוון האפשרויות לצפייה באיריסים מעצים את ההנאה מהפריחה. עידוד פעילות תומכת תוך שמירה קפדנית על הפרדה בין שניהם, אף מוסיף לחוויה הכוללת.

להמשך קריאה על זה הזמן לשתילת צמחי בצל ופקעת