העץ בדשא של השכן - חלק שלישי

בכתבה השלישית בסדרה נתמקד במכלול שיקולי התכנון בבואנו לבחור את העץ המיועד להישתל במדשאה, ועל ההתאמה בין תכונות מין העץ ותכונות מין הדשא

כתבו וצילמו: נעמה לוריה ארבילי*, שי כץ**

בסדרת הכתבות, שזו האחרונה שבהן, התמקדנו בקונפליקט המתקיים בין העץ לדשא, החיים וחולקים מרחב מחייה משותף, תוך תחרות מתמדת ומובנית על המשאבים החיוניים לשניהם: אור השמש, מים וחומרי הזנה.
שתי הכתבות הראשונות, התרכזו בעקרונות ניהול ממשק התחזוקה והאתגרים עמם עלינו להתמודד, ודנו בתשובות לשאלה כיצד ניתן לשמר דו-קיום בשלום בין מרבד ירוק, צפוף ואיכותי לבין עץ בריא וחיוני, כאשר השאיפה שלנו היא כמובן שהעץ והדשא ישגשגו יחדיו.
על מנת להגיע ליעד זה, ראשית חכמה נעוצה בתכנון נכון.

צל אוורירי של ספיון השעווה (גן העצמאות י-ם) צילום: שי כץ

בכתבה זו נתמקד במכלול שיקולי התכנון (פונקציונאליים ואסתטיים) המונחים לפתחנו, ובאים בצד ו/או בשילוב עם תכונות מין העץ ותכונות מין הדשא. זאת במטרה לצלוח את משימת בחירת מין ה-עץ המיועד.
"העץ הנכון למקום הנכון" הוא סלוגן השגור בפינו הגננים. קל וחומר במדשאה, בה עלינו להיטיב לבחור נכון את מין העץ הרצוי, תוך הכרה והבנת הממשק המתקיים בין הדשא לעץ וצרכי שני הצדדים. עלינו לבחור באופן מושכל ופחות מתפשר ומתוך מחשבה לטווח ארוך, במושגים של תוחלת חיי עץ, פוטנציאל העץ בבגרותו, תכונות טובות ומידות טובות.
המכנה המשותף למרבית הסיטואציות בישראל הינו הצורך האנושי במשאב הצל. אנו חיים במדינה חמה ומרבית השנה משוועים לפיסת צל. דשא ללא עץ בריא ובעל נוכחות משמעותית הוא דשא ללא צל טבעי. בבחינת אמבטיית שמש ירוקה, המהווה אמנם מרחב פתוח, נעים לעין ומשובב נפש (בעיקר בחורף), אך פחות ידידותית לפדחת השוהה תחת השמש הקיצית הקופחת.

כסיית האבוב - היחס שבין הבית לעץ. צילום: נעמה לוריה ארבילי

בשתי הכתבות הראשונות עסקנו בהסתכלות ארוכת הטווח ביחס למשאב השמש הנדרש בכדי לקיים זוגיות טובה. בשנותיו הראשונות של העץ ההפרעה למדשאה מצדו של העץ, אינה משמעותית בדרך כלל ובטיפול נכון אף יחיו יפה זה לצד זה. אך ככל שהעץ מתבגר ואתו גדל גם צלו, המדשאה עשויה להתחיל להתנוון והזוגיות עלולה להתערער. בכדי להימנע מכך או לכל הפחות לצמצם את התחרות, נשתדל לבחור את בן הזוג המתאים והמאפשר ביותר.

להלן שלושה כללי אצבע בהעדפת עצים שיתאימו לסיטואציה:
1. עצים הידועים כבעלי צל דליל יחסית (בעלי נפח עלווה אוורירי שאינם יוצרים צל צפוף מ-60-70%).
2. עצים בעלי מבנה שלד זקוף יחסית ולא בכותי.
3. עצים שניתן לדלל את נופם בגיזום שגרתי, תוך שמירה על כללי גיזום נכונים ומבלי לפגוע בבריאות העץ.
לא כל הכללים צריכים להישמר כמקשה אחת, אך אם נבחר את העץ בהסתמך על אחד מהם לפחות, דרכנו תהיה קלה יותר בהמשך. וכנראה שגם דרכם המשותפת של העץ והדשא.

פנסית דו-נוצתית, צילום:שי כץ

בבחירת מין העץ יש להתחשב במכלול שיקולים.
ממדי העץ ומיקומו במרחב – אין דומה עץ במדשאה ביתית לעץ בפארק רחב ידיים. בפארק ניתן לבחור בעצים גדולי מימדים, תוך התחשבות בגודל המדשאה ומיעוט יחסי של אילוצים. בעוד שגינה פרטית היא מצומצמת וצפופה יותר וישנם אילוצים נוספים, פרט למפגש שבין הדשא לעץ. לכן, על בעל הגינה והמתכנן לדאוג שלא ייווצרו דיספרופורציה והתנגשויות בין הבית, הגינה והמדשאה לבין העץ, העלול להאפיל עליהם בממדיו ובתנאים שייצור תחתיו. ככל שהגינה מצומצמת יותר, השפעת העץ עשויה להיות משמעותית יותר ולכן הבחירה צריכה להיות מדויקת יותר. בכל מקרה, בעת בחירת מין העץ יש להתחשב בממדי העץ הפוטנציאליים בבגרותו.

צאלון נאה, עץ רחב ידיים (מכון וייצמן), צילום: נעמה לוריה ארבילי

עיצוב נוף העץ – לעיצוב שלד העץ וקביעת גובה הנוף ביחס לקרקע יכולה להיות השפעה ניכרת על איכות צימוח הדשא תחת העץ ובקרבתו. גיזום שיותיר מרווח תחתון גדול יחסית תחת נוף העץ, יאפשר לקרני השמש של שעות הבוקר ואחר הצהריים לחדור אל הדשא ולספק לו עוד זמן שמש מלטפת בשעות אלו. בתנאים גבוליים ובעיקר בגינות צפופות יכול "זמן השמש" הנוסף הזה להיות משמעותי מאד עבור הדשא. חשוב להדגיש כי עיצוב כזה של שלד העץ, חשוב שיעשה בהדרגה ובעוד העץ צעיר וכי יש להימנע מהסרת ענפי שלד גדולים ועבים בבגרותו של העץ, לכאורה במטרה "להכניס אור לגינה", בקשה נפוצה מאד בקרב בעלי גינות.
לעתים, כאשר מדובר במדשאה ביתית, התהליך של התנוונות הדשא תחת העץ המתבגר יכול דווקא להתאים למשפחה, אשר לרוב זקוקה לדשא בשנים בהן הילדים צעירים והדשא שימושי יותר. באופן טבעי, עם השנים הצרכים משתנים, פוחתת תדירות השימוש בדשא והוא הופך לעיתים לנטל יותר מאשר לברכה. לכן, התהליך של החלפת הדשא בגינון מסוג אחר תחת צלו של העץ שהתבגר, הוא תהליך שכדאי לעודד בגינות בהן הדשא כבר פחות שימושי. במידה ונכנסים לתהליך כזה, יש להקפיד ולדאוג להשקיה שתחליף את המטרת המדשאה ולא לשנות את משטר ההשקיה שהיה רגיל אליו העץ באופן חד ומיידי אלא בהדרגה ותוך התבוננות.

מקבץ עצי אורן הצנובר בשולי המדשאה. צילום: נעמה לוריה ארבילי

אופי מערכת השורשים – היבט נוסף, מצד העץ, הינו אופי מערכת השורשים ובסיס הגזע של עצים הגדלים במדשאות. ככלל, מערכת השורשים של עצים נמצאת בעשרות הסנטימטרים העליונים של הקרקע, אך כפי שכבר הזכרנו, אופן ההשקיה של מדשאות וחזית ההרטבה הרדודה הנוצרת, גם בשל הידוק הקרקע, מעודדים התפתחות שורשים רדודים, אף יותר מאלו שיתפתחו בערוגה "רגילה". שורשים אלו מתעבים עם הזמן, נחשפים ונפגעים לעיתים קרובות מפגיעות המכסחת והחרמש ויש לכסות אותם בקרקע מפעם לפעם בכדי למנוע פגיעות אלו. שורשיהם של מיני עצים רבים יתנהגו כך במדשאות, אך ניתן לציין כמה מינים קיצוניים בהקשר זה, כמו: אלמוגן רחב-עלים, אלביציה צהובה, מיני פיקוס, פיטולקה דו-ביתית, צייבה מחומשת ועוד. לעיתים, המופע הנוצר בעקבות התפתחות השורשים ובסיס הגזע הוא מופע מרשים ומיוחד שרצוי לעודד את קיומו ואף לוותר לפעמים על איכות ורציפות הדשא באזור זה. אם בכל זאת מתעקשים להותיר דשא באזור זה, יש לטפל בו בזהירות יתרה ולהימנע משימוש בקוטלי עשבים העלולים לפגוע גם בעץ עצמו.

בחירת זן הדשא – היבט אחרון נוגע בבחירת הצד השני בזוגיות – זן הדשא. ככלל, דשא הוא גידול אוהב שמש. עמידותו של הדשא לצל, או אם נסתכל על כך מהכיוון האחר – יכולתו להסתפק בשעות שמש מועטות יחסית, תקבע כיצד ייראה תחת העץ הגדל מעליו וכמה צפוף ובריא יהיה. בכתבתו של רונן שמואלוביץ' במגזין זה, תוארו זני דשא שונים בהתאם לצורך שלהם בשעות שמש במהלך היום. הזנים שצוינו כבעלי דרישות השמש הנמוכות ביותר הם: דרבן, זויסיה אל-טורו ובופלו משופר (בשמותיהם המסחריים). גם זנים אלו, הצנועים יחסית בדרישותיהם, דורשים בין ארבע לשש שעות שמש יומיות, אך שימוש בהם עשוי להקל על הקונפליקט בין בני הזוג.

ניתן להרחיב את הקריאה בנוגע לבחירת זני דשא בכתבה "זני דשא ושיקולים בבחירת הזן המתאים" מאת רונן שמואלוביץ', באתר האינטרנט של "פפירוס".

לפיכך, בבואנו לערוך "שידוך" מוצלח, עלינו לבחון כאמור את מכלול השיקולים והצרכים לטווח ארוך. כמו כן, נביא בחשבון היבטים נוספים על אלו שמנינו לעיל, כגון: נוכחות פירות אשר עלולים להוות מטרד (במיוחד בסמיכות למשטחים מרוצפים, אך גם בממשק תחזוקת הדשא), מופע פריחה (לעיתים זהו השיקול ה"יחיד" מבחינת הלקוח, אף אם משך הפריחה על פי רוב מסתכם בפרק זמן של כחודש בלבד), התאמה אזורית/נופית, רגישות אקלימית, רגישות למחלות ומזיקים (לעיתים תלויה רבות בהתאמה האזורית), תכונות אלרגניות וכיו"ב, כאשר השאיפה היא ליצור איזון נכון, למען זוגיות טובה ומתמשכת.

נטיעה צפופה, צל מלא, מדשאה שהתנוונה (קיבץ יראון) צילום: שי כץ

לסיכום
במציאות המצטופפת בה אנו חיים, התמונה הפסטורלית, של בית קטן ובצדו כר דשא ועץ גדול במרכזו, תמונה אשר בתאורה פתחנו את הכתבה הראשונה בסדרה, הוחלפה על ידי תמונה קצת פחות פסטורלית של בית עצום ובצדו דשא (לעיתים סינטטי, כחלופה שהפכה שכיחה, רחמנא ליצלן) ועץ קטן במרכזו, אם בכלל. או אם תרצו, דירה בבית משותף עם גינה ללא דשא ועץ זית גזום בעיצוב "פונפונים", המקדם כמו מעודדות מפונפנות את פני הדיירים.
תמונה זו מחייבת אותנו להבין ולהוקיר את חשיבותם ותרומתם של כל עץ ופיסת דשא ירוקה לחיינו, ומה נדרש מאתנו, כבעלי מקצוע, בכדי לתחזק את מערכת היחסים הזו דרך משקפיים בהם נראה עצים ומדשאות איכותיים ובריאים גם יחד. ולא רק בדשא של השכן (בחו"ל)... ואם לא בגינה הפרטית/משותפת (מכורח המציאות המצטופפת) לפחות במרחבים הציבוריים.
אבל, כמו בכל זוגיות, גם במקרה של העץ והדשא, תידרש, במוקדם או במאוחר, מידה מסוימת של פשרה וגמישות – עלינו לבחור נכון היכן נתפשר ונוותר ומה נרוויח מכך מנגד. החלטות מושכלות בבחירת מין העץ ובבחירת זן הדשא בשלבים המוקדמים של תכנון הגינה, יצמצמו בהכרח את הצורך בקבלת החלטות מורכבות ואף כואבות בשנים הבאות.

להלן טבלת מיני עצים מומלצים למדשאה. המינים ממוינים על פי סיווג גודלם ומופעם (ירוק-עד, נשיר מותנה, נשיר), כאשר ראוי לציין כי לעצים נשירים יתרון מובהק בחורף, מצד הדשא והמשתמש.

קישור לטבלה

הערות
- רשימת המינים ותמצית המידע המפורטים בטבלה הינם חלקיים ובכל מקרה ראוי לבחון את המינים המופיעים בה ומינים נוספים בהתאם למכלול תכונות העץ בהתאמה לגופו של מקרה.
- תודה רבה לאיתי אשל ממשתלת אילן, לדרור ניסן ולרן סולומון על עזרה בגיבוש רשימת המינים.

* נעמה לוריה ארבילי, הנדסאית אדריכלות נוף, ליצירת קשר

** שי כץ, אגרונום. ממייסדי עמותת אילנאי ישראל.

לקריאת החלק השני של הכתבה