הנחל החדש באור עקיבא והשכונה שקמה בזכותו
כתבה: אדריכלית נוף סונייה שוסטר, משרד טוך סרגוסי בע"מ*
במהלך השנים האחרונות, נפלה בחלקו של משרדנו הזכות לתכנן, משלב התב"ע ועד לביצוע, שכונה חדשה של אור עקיבא - שכונה ששמה "אור ים". שכונה זו מכפילה כמעט את היישוב הוותיק, הן בשטח והן במספר התושבים. היא מתפרסת על פני כ-1000 דונמים, וצפויה להיות ביתם של כ-14,000 תושבים.
.jpg)
תכנון השכונה הפך למעניין במיוחד, בגלל מאפייני השטח המאתגרים שלה:
• כבישים בינעירוניים ומקומיים (כביש 2, כביש 4 וכביש 651) ש"כולאים" את השכונה ומאלצים אותה להתמגן אקוסטית כמעט מכל הכיוונים.
• תשתיות לאומיות שונות, שעוברות בחלקים שונים של השכונה (קווים של מקורות, וקווי דלק ונפט של החברות תש"ן וקצא"א).
• שטח השכונה הוא שקע אבסולוטי וזהו ללא ספק המאפיין המאתגר מכולם. השכונה מוקמת בתוך "אמבטי"ה שמתמלאת ממי גשם, שלא יכולים להתנקז החוצה, מעבר לגבולות השטח המתוכנן. מאפיין זה הגדיר והתווה את אופן תכנון השכונה והשפיע על מרבית הבחירות שעשה צוות התכנון לאורך כל שלביו.
שכונת אור ים וסביבתה
האתגר הניקוזי השפיע על התוכנית בכל הרמות. הן ברמת המאקרו הכללית ביותר, במיקום השצ"פים בתוכנית, כך שיוכלו לשמש ערוצי זרימה ואיגומי החדרה, והן ברמת המיקרו הפרטנית ביותר, כמו בחירת ריצופים מנקזים, שבוצעו על גבי תשתית מנקזת, הימנעות משימוש באדמה חרסיתית בשטחי הגינון, ושילוב פרטי הניקוז ההנדסיים בפיתוח הנופי, באופן מרוכך, שמשתלב עם אופי השכונה.
עיצוב האמבטיה: תכנון של נחל מלאכותי, העובר מצפון לדרום בכל שטח השכונה, יחד עם שני איגומים להחדרת מי הנגר, נתנו את הפתרון שאיפשר את תכנון השכונה. יצירה של המערכת הניקוזית הזאת, הצריכה תכנון מחודש של כל הגבהים בשטח התוכנית. ערוץ הנחל החדש פותח כשצ"פ מרכזי, ששמו "פארק הנחל", עם קו פרשת מים בשלישו הצפוני. בשני "קצוות הנחל" תוכננו שני איגומים. איגום צפוני, הקולט לשטחו כשליש ממי הנגר הזורמים ב"נחל" (צפונית לקו פרשת המים), ואיגום דרומי, הקולט לשטחו כשני שליש ממי הנגר הזורמים בפארק הנחל (דרומית לקו פרשת המים). גודל האיגומים תוכנן בהתאם לכמות המים שחושבה ע"י מהנדסי הניקוז, שליוו את תכנון השכונה מחיתוליה (משרד "פלגי מים").
מוצאי ניקוז: על גדות פארק הנחל מוקמו מוצאי הניקוז של כל השכונה, הן של הבינוי הפרטי והציבורי והן של הרחובות. מוצאי הניקוז קיבלו "טיפול נופי" בהתאם לקוטר המוצא ולעומק שלו ביחס לגדת הפארק. מעל מוצאים עמוקים, בעלי קוטר גדול, המובילים את מי הניקוז של הרחובות אל הפארק, תוכננו רחבות שהייה מרוצפות בדק. ביסוס רחבת הדק מכיל בתוכו את מוצא הניקוז, שהופך לכמעט בלתי מורגש בפארק. מוצאי ניקוז רדודים יותר, המובילים את מי הניקוז של מגרשי המגורים ומבני הציבור, משולבים במסלעות ובקירות הפארק, עם שבילי ריפראפ מתפתלים המורידים את המים אל ערוץ הניקוז, בקרקעית הפארק.
רחבה מעל מוצא ניקוז
תבליט: ערוץ זרימת המים תוכנן בשיפוע של כ-1%, כדי לאפשר זרימה רגועה של המים. הערוץ מורכב מרצף בריכות השהיה והחדרה, שמתמלאות אחת אחרי השנייה, ומאפשרות החדרה הדרגתית של המים, כשהם עושים את דרכם לכיוון האיגומים. כל המערכת "עושה מאמץ" שרק עודפי המים יגיעו לאיגומים, ושכמות מקסימלית של מי גשם יוחדרו אל עומק הקרקע לפני ההגעה לאיגום. בהתאם להנחיית יועצי הניקוז, גדות הפארק תוכננו בשיפוע מתון למדי של עד 20%, כדי למנוע סחף של חול והריסה של הגדות, כשיש זרימת מים.
הדמיה של בריכת השהיה
איגומים: האיגום הצפוני, הממוקם בקרבה ליישוב הוותיק, מתוכנן כפארק ציבורי באינטנסיביות גבוהה ובעל מאפייני תכנון של "חוף ים עירוני". נפח המים שהאיגום נדרש להכיל, ועומק הקרקעית הנובע מכך, הכתיבו את אופן הטיפול בדפנות. גדות האיגום עוצבו כטרסות, המוחזקות על ידי קירות תומכים מדורגים. בחלק מהאיגום משמשות הטרסות כמשטחי פעילות, והקירות משמשים בחלקם לישיבה. בקרקעית האיגום תוכננו פעילויות המאפיינות חוף ים עירוני, שלא פוגעות במטרה העיקרית של הפארק – חלחול והחדרה של מי נגר. תוכננו מגרשים של כדורעף חופים ומתקני ספורט על מצע חול. מעל מפלס ההצפה המתוכנן, תוכננו רחבות של מתקני משחק לכל הגילאים. כדי לחזק את תחושת חוף הים העירוני, שולב ריהוט חוץ מיוחד – שזלונגים ושמשיות חוף.
תכנית האיגום הצפוני
האיגום הדרומי תוכנן כפארק בעל שטחים אקסטנסיביים גדולים. התכנון הזה התאפשר בזכות גודל תא השטח, ובשל הקרבה לשטח הטבעי, הנמצא מחוץ לקו הכחול – דרומית לכביש 651. מאז חפירת האיגום הדרומי, להפתעת צוות התכנון, בקרקעית האיגום נשארו מים שלא נעלמו אפילו בקיץ (יתכן שישנה עדשת חרסית מקומית מתחת לקרקעית האיגום). המציאות הזאת משנה את התפיסה ואת התכנון המיועד לתא שטח זה, וייתכן שהאיגום יישאר גוף שיחזיק מים לאורך כל השנה. פיתוח אקסטנסיבי יתבצע רק על הגדות, מעל מפלס ההצפה. נכון למועד כתיבת שורות אלה, השאלה הזאת נשארה פתוחה...
תכסית מגוננת: כל סוגי הצמחים המתוכננים בשטח השכונה, הינם צמחים המתאימים לקרקע חולית. בכל שטחי הגינון נעשה שימוש בקרקע המקומית (חולית בעיקרה), עם תוספת של קומפוסט, כדי למקסם את יכולת החלחול של הקרקע. בחלק מהשטחים המגוננים, השארנו "איים" של קרקע חולית, מונמכים מעט מסביבתם, ללא גינון, למעט גאופיטים מוטמנים – שטחים אלה נועדו לשמש מוקדי חלחול והחדרה, וכן לתת הצצה לנוף שאיפיין את השטח לפני עבודות הפיתוח.
שפת התכנון: נושא הניקוז שהוביל את תכנון השכונה, בא לידי ביטוי גם בשפה התכנונית שפיתחנו עבור כל השטחים הפתוחים בה. רחבות השהיה וההתכנסות, עוצבו כמזחים על שפת אגם או נחל וקיבלו מראה של דק. מפרשים בגוון קרם נותנים את ההצללה בשטחים אלה, בשילוב עם אלמנטים דמויי תורן בראשם של חלק מהעמודים. חומרי הגמר שנבחרו מאופיינים בטקסטורות ובגוונים "טבעיים", כדי לחזק את ההרגשה של שהייה סמוך לנחל או לחוף הים.
לסיכום: פתרון הניקוז לשטח שלא מתנקז, הכתיב במידה רבה את תכנון השכונה. החל מאופן פריסת ייעודי הקרקע, וכלה בפרטי הפיתוח הייחודיים. החשיבה הזאת, ששמה דגש על חלחול וזרימה של מים בשטחים פתוחים, הובילה ליצירה של שפת פיתוח יוצאת דופן, ויצרה שכונה שהתכנון שלה לא "שבלוני" ולא מובן מאליו.
לדעתנו, שכונת "אור ים" תעניק איכות חיים לתושביה, שייהנו ממרחבים ציבוריים נגישים ונוחים, שישרתו אותם ברמה גבוהה. שטחים ציבוריים אלה, מכילים בשטחם את האגמים ואת הנחל המלאכותי, שאפשרו את הקמת השכונה, מבלי לחשוף את האתגר הגדול שליווה את התהליך.
הכתבה הופיעה ב'אדריכלות נוף', גיליון 80 -ספט' 2021
*משרד טוך סרגוסי בע"מ