אד' נוף ד"ר גיל הר-גיל ואד' נוף טלי מרק
(הכתבה במקור התייחסה לארבעה פרויקטים, כאן נציג רק שניים מהם)
בכתבה זו אנסה לבחון שני פרויקטים, שונים במהותם, שביצועם הסתיים בשנים האחרונות – פארק המושבה, הפארק המרכזי של זכרון יעקב; רחוב יפו, פרויקט התחדשות עירונית בעיר התחתית בחיפה; אתייחס לתהליך, המוביל מן הרעיון הראשוני, דרך השגת התקציב, גיבוש הפרוגרמה, התכנון, הביצוע, התפעול והתחזוקה ועד לסיום ולהצלחה של הפרויקט. אנסה גם לבחון אלה מן התקוות והרעיונות שגובשו במהלך התכנון בוצעו ואלה נשרו במהלך הזמן ולא הגיעו לכלל ביצוע, או בוצעו, אך אינם ממלאים את המטרות שהוצבו בשלבי התכנון. (בחרנו להציג שניים מתוך ארבעת הפרויקטים).
פארק ה"מושבה", זכרון יעקב
הפרויקט הראשון עליו ארצה לספר, הוא גלגולו של פרויקט "פארק המושבה" בזכרון יעקב.
מושבה ותיקה, בת 120 שנה ובה כ- 20,000 תושבים. פארק "המושבה", בשטח של כ- 50 דונם, הממוקם בסמוך לקמפוס קריית החינוך התיכונית ובקרבת שכונת המגורים "חלומות זכרון" ויקבי "כרמל מזרחי", הוא הפארק המרכזי של היישוב.
בתחילת תהליך התכנון, לפני כ- 15 שנים, גובשה פרוגרמה של פארק "מורשת חקלאית". הכוונה היתה להנציח את המורשת החקלאית ההיסטורית של המושבה בפארק. לאור הפרוגרמה, שהוכנה בתיאום עם נציגי המועצה ונציגי התושבים, אושרה בסוף 2002 תוכנית רעיונית. בתוכנית שולבו מבנים ואלמנטים ה"שאובים" מן ההיסטוריה החקלאית שהיתה אופיינית לאזור, כמו מבני שומרות, סוכות שמירה, אלמנטי הובלת מים ומבני עיבוד מוצרים חקלאיים.
אלא שאז, כפי שקורה לעתים, הפרויקט "שקע בתרדמה" ו"התעורר" שוב רק אחרי כשלוש שנים, ביוזמתו של ראש מועצה חדש. עם חידוש התכנון, הפרוגרמה שונתה מהותית לפרוגרמה של פארק מרכזי אינטנסיבי ושימושי מאד. הפרוגרמה כללה, בין היתר, גם תיאטרון פתוח ל- 2,500 איש ושטח שהוקצה ל"שוק איכרים".
הפארק עוצב גם תוך התייחסות לפרוגרמה המקורית ולאופי "החקלאי-מסורתי" בשילוב עם "טוויסט" מודרני. אולם, אלמנטים דומיננטיים כמבני השומרות, תעלות המים והמוזיאון החקלאי הפתוח הושמטו. אלמנט עיצובי מרכזי ששולב בפארק ה"חדש" הוא הציר המרכזי החקלאי, החוצה את הפארק. לאורך קטעים מן הציר המרכזי, ממוקמים שדרות עצי תמר, כרמי גפנים, מטעי נשירים ופרגולות עץ ועליהן מטפסות גפנים, המדמים את האופי החקלאי של המושבה ההיסטורית (אלמנטים חקלאיים אלה הם שרידים מהפארק החקלאי המקורי).
הפארק פופולרי ביותר ומהווה "אבן שואבת" לתושבי זכרון יעקב, כמו גם לתושבי האזור כולו. מתקני המשחק האטרקטיביים ומזרקת המשטח היבש מושכים אליהם משתמשים רבים, בשעות היום והערב.
לאור בקשות חוזרות ונשנות שלנו, מונה מנהל לפארק וצוות תחזוקה קבוע. החלטה זו, המבטאת הפרדת תחזוקת הפארק מתחזוקת הנוי של היישוב כולו, למרות שאינה תכנונית או עיצובית, היא אחת מן ההחלטות התורמות ביותר להצלחת הפארק, לאורך זמן.
התחדשות עירונית ברחוב יפו, חיפה
ל"עיר התחתית" בחיפה, מורשת מרשימה. שנים רבות, רחוב יפו היווה את המרכז המסחרי והכלכלי של העיר התחתית.
בשנות החמישים של המאה ה- 19, בעקבות גידול באוכלוסייה, חיפה החלה להתפתח גם מחוץ לחומות העיר העתיקה. האוכלוסייה הנוצרית העשירה, בנתה, במקרים רבים בעזרת אדריכלים יהודים יוצאי אירופה, מבנים גדולים ומרווחים לכיוון מערב לאורך דרך יפו, ו האוכלוסייה המוסלמית בנתה לכיוון מזרח, לעבר דרך עכו.
עם תחילת המנדט הבריטי (1925), התפתח אופיו המסחרי של רחוב יפו. לאחר מלחמת 1948, בשל עזיבת רוב ערביי חיפה, החלה דעיכה של הרחוב. העברת משרדי הממשלה מהרחוב וסביבתו בשנות ה- 90 של המאה הקודמת "רוקנה" את האזור מקונים וגרמה לשפל מסחרי ולהזנחה מתמשכת של הרחוב.
ברחוב יפו מבנים איכותיים המצטיינים בסגנונם האדריכלי, במיוחד מבנים בסגנון מזרחי מסורתי, מבנים בסגנון "מודרני", הדומה לסגנון הבינלאומי ומבנים בסגנון אקלקטי שהיה אופייני לתקופה. לרוב המבנים ברחוב יפו חזיתות מסחריות וקו בניין "אפס" (המדרכה צמודה לקיר, בחזית הבניין).
היום, רחוב יפו מחבר בין אזורים שהפכו, בשנים האחרונות, לאזורי בילוי ותיירות (כיכר פריז, השוק התורכי, המושבה הגרמנית ושדרות בן גוריון). כחלק מהמאמץ העירוני לשקם ולחדש את אזור העיר התחתית, הוזמנו לתכנן את רחוב יפו (כולל את רחוב נתנזון שהוא קטע קצר שבעבר היה חלק מרחוב "יפו").
בשלב הראשון ערכנו תיעוד מלא של הקיים ברחוב ושל סביבתו, והוגדרו עיקרי התכנון, ביניהם: התייחסות לכל ציר יפו כציר תיירותי איכותי, עם עדיפות להולכי רגל, על ידי הפיכת חלק ממנו למדרחוב ועל ידי הרחבת המדרכות לטובת הולכי הרגל ויצירת "מוזיאון" לאדריכלות, בו יודגשו ויישולטו מבנים נבחרים, בעלי חשיבות אדריכלית מיוחדת.
במרחק של יותר משנתיים ממועד השלמת הפרויקט, נראה כי ביחד עם המאמץ העירוני הכולל, פרויקט רחוב יפו הצליח מאד. הרחוב הפך מרחוב דועך וכמעט נטוש, למרכז חיי לילה ובילוי. אולם התפיסה הכללית של "מדרחוב" ועדיפות להולכי רגל שהצענו, יושמה רק באופן חלקי מאוד. ניתן להניח, כי לו היינו מצליחים לשכנע את העירייה לוותר כליל על מקומות חניה, לתת עדיפות מובהקת יותר להולכי הרגל ולהפוך קטע מן הרחוב למדרחוב , הצלחת הפרויקט היתה גדולה אף יותר.
ואיך מתרגמים את שלמדנו להצלחה בעתיד
בבחינה שלאחר מעשה ובניסיון להרחיב את שנלמד מעבר לאמרה היפה של הסופר האמריקני הנרי מילר "אולי כל מה שאפשר לעשות הוא לקוות לסיים עם החרטות הנכונות", אנסה לסכם בכך שלנו, אדריכלי הנוף, תפקיד משמעותי בתרומה ליצירת סביבת חיים טובה יותר, תפקיד שאף הולך וגדל בתקופה האחרונה.
ואם אגע במסקנות השאובות מהפרויקטים שנבחנו, אזי יש חשיבות ליכולתנו לתרום בתחילת תהליך התכנון להשגת תקציב, כמו במקרה של טיילת רכבת העמק. יש גם חשיבות ליכולתנו לתרום לתחזוקה איכותית, כמו במקרה של פארק המושבה בזכרון. וכמובן, קיימת חשיבות רבה מאד לנחישות ולדבקות שלנו במטרה, היכולות לתרום לכך שהפער בין רעיון וחזון לבין המציאות, אחרי ביצוע הפרויקט, יהיו קטנים ככל האפשר.
להמשך קריאה אודות הערים הזוכות במימון התחדשות עירונית