תנו מקום לעצים
מפרט השתילה לעצי רחוב במדרכות לא השתנה שנים רבות. לרוב, העץ נשתל במטר מעוקב של אדמה: מטר אורך, מטר רוחב ומטר עומק. היום כבר ברור שנפח זה אינו מספק, ויש לשקול פתרונות חדשים
מאת: יוסי בן שחר, ראש תחום הגנת הצומח - גינון ונוף, משרד החקלאות
עצי הרחוב מהווים מרכיב מרכזי בהצללת הרחוב. הם תורמים להפחתת הטמפרטורה בימי הקיץ החמים, בקליטת מזהמים בעיר הסואנת ועוד.
רבות נכתב על הטיפול ב"חלקו העליון" של העץ, כלומר בהגנת הצומח ובשמירה על הגזע ועל ענפי השלד וכן בגיזומים נכונים ובטיפול בנוף הגבוה; אך בכתבה זו נתמקד דווקא ב"חלק התחתון", הווה אומר בקרקע, במצע הגידול של העץ.
בתי הגידול של הצמחים בגינון הם בגדר "נעלם", וכמעט שלא נעשות בדיקות קרקע בגינון. לרוב אין גם ניסויים ובדיקות להבנת התפקוד ולהכרת מערכות השורשים.
ככלל, העצים במדרכות שתולים על פי מפרט שתילה שלא חל בו כל שינוי בעשרות שנים האחרונות.
העץ שתול לרוב במטר מעוקב של אדמה - מטר אורך, מטר רוחב, ומטר עומק. בצורת שתילה זו, כמות הקרקע העומדת לרשות העץ מוגבלת, ולמעשה ברגע שנפח האדמה מתמלא במערכת השורשים המסועפת והשורש אינו מצליח לפרוץ את גבולות בית הגידול - העץ "נתקע", והתפתחותו נעצרת. במצב זה מתחילה לעתים קרובות ירידה בחיוניות העץ שסופה התנוונות ומוות.
בנוסף לתנאי מחייה קשים אלו, לעתים קרובות השקיית העצים מופסקת על ידי הרשות לאחר כשלוש-ארבע שנים, בעקבות התפיסה שלאחר שנים אחדות יכול העץ "להסתדר בעצמו" ולהגיע למים שימצא בסביבתו. גם במקרים בהם מערכת ההשקיה ממשיכה לפעול למשך כמה שנים נוספות, התפתחות השורשים והתעבות הגזע גורמים לחסימה של קווי הטפטוף, חפירות ותיקונים של תשתיות פוגעות בצנרת ומים לא מגיעים לכל העצים באופן סדיר. אנשי המקצוע מודעים לבעיות הנגרמות לעצי הרחוב ומתריעים שמצב זה חייב לעבור שינוי.
הפתרון הקיים זה מכבר בעולם כולו ואשר נכנס גם לארץ בשנים האחרונות, מבוסס על הרחבה משמעותית של שטח בית הגידול המוקצה לעצי הרחוב. הגדלה זו, מחייבת גם הגדלת התקציב המוקצה לעצי הרחוב. כיום כבר יש בארץ מספר דוגמאות לבתי גידול כאלה, שחלקם "אימוץ" של שיטות הנהוגות בחו"ל וחלקם פרי מחשבה ותכנון של אנשי המקצוע בארץ.
יש לקחת בחשבון שכל בית גידול חייב להיות מתוכנן עם מערכת השקיה לשנים רבות. אין טעם להשקיע בבית גידול (ותהיה עלותו אשר תהיה) אם לא מתוכננת במקביל השקיה מסודרת לאורך שנים. התפיסה "שהעץ יסתדר" - חסרת אחיזה במציאות, בעיקר נוכח שנות הבצורת שפקדו אותנו ומול מטחי הגשם שאפיינו את עונות החורף בשנים האחרונות, בהם יורדות כמויות גדולות של מים שאינם מצליחים להיספג בקרקע.
אם כן, עצי הרחוב חייבים לקבל השקיה מסודרת במהלך הקיץ במשך עשרות שנים כדי להתבסס, לצמוח כראוי ולהישאר חיוניים לאורך זמן. ההשקיה צריכה להינתן בכל מרחב בית הגידול ולא רק במקום הנטיעה.
נפח בית הגידול לעצי נוי נפרס כאמור מ-1 מ"ק במצב הקיים במרבית הרשויות, ועד 10 מ"ק כמצוין במסמכי מדיניות שונים המצויים במגוון רשויות.
נפחי הגידול של עצי הרחוב בישראל, כמו כלל הנושאים הנוגעים לאיכות העצים, תלויים בגודל התקציבים. הפתרונות הטובים ליצירת בית גידול רחב ואיכותי לעץ יקרים ביותר ובתרבות הגינון בארץ כנראה שלא ניתן יהיה ליישמם. לפיכך, מטרתנו ליצור בית גידול איכותי שלא ידרוש עלויות גבוהות ובלבד שנוכל להתאימו לתנאי המציאות בארץ.
ישנם פתרונות המתבססים על בניית בית גידול לעצים תוך שימוש בקרקע מקומית לא מופרת (לא נוגעים בקרקע הקיימת) וזאת כדי לצמצם את הצורך בהידוק הקרקע לשם ייצוב התשתיות.
המורכבות של יצירת בית גידול נובעת מכך שכל פתרון חייב לקבל אישור או להיעשות בשיתוף פעולה עם מהנדסי התכן של התשתיות והכבישים. דרישתם של אלה להידוק מקסימלי של הקרקע סביב בית הגידול מצמצמת את האפשרות ליצור בית גידול רחב דיו הבנוי על הקרקע המקומית.
לסיכום: מגוון הפתרונות להגדלת בית הגידול לעצי נוי במדרכות מחייב את לימוד הנושא בצורה מעמיקה ומקצועית. בנוסף לשיפור בית הגידול, חובה להתייחס גם לבחירה נכונה של העצים במדרכה ולהקפיד על השקיה סדירה ולאורך זמן. לעתים תכנון נכון ובחירה נכונה של עצים יכולים להתבצע גם בעלויות נמוכות יחסית ולא תמיד הפתרון היקר הוא הנכון.
מכיוון שנושא בתי הגידול תופס תאוצה במרחב הציבורי, תחום הנדסת הצומח במשרד החקלאות מתכוון לעקוב בשנים הקרובות אחר מגוון הפתרונות הקיימים, ולנסות לתת מענה לפתרונות המועדפים.
*האיורים מתוך עבודת המחקר של אדריכל נוף שחר צור.
לקריאה על גינון במיזדרון האקולוגי במודיעין