גג ירוק בבי"ס בירושלים

על מהפך שעבר גג בית ספר מאפור לירוק בשיתוף עם התלמידים 

בבית ספר אור תורה, רמות, ירושלים

כתב: אדריכל אריה קוץ, סטודיו אדריכלות נוף, צילומים: אריה קוץ, בני נול

*אריה קוץ, אדריכל ומתכנן ערים, בוגר הטכניון ומוסמך המכון הטכנולוגי של טוקיו. מרצה בחוג ללימודי מזרח אסיה על אדריכלות יפן. יו"ר אגודת הידידות ישראל יפן.

מאז ה"גנים התלויים של בבל", בארמונו של נבוכדנצר, לפני למעלה מאלפיים חמש מאות שנה, למד האדם שניתן לגדל גנים גם על גגות בנויים ואף התלהב מהרעיון. אפשר להגיד שגידול צמחים בעציצים, מנהג בן אלפי שנים, הוא חלק מהתובנה העמוקה יותר שניתן לגדל צמחים בכל מיני מצבים שאינם בהכרח הקרקע הטבעית שלהם.

במאה העשרים פעלו שלושה יוצרים מרכזיים שהביאו את הגגות הירוקים למרכז תשומת הלב – האמן האוסטרי הונדרטוואסר, האדריכל הארגנטינאי אמיליו אמבז ואדריכל הנוף האמריקאי פול פרידברג, שתכנן כבר בשנת 1965 את ה"ריס פלאזה" בניו יורק כשחלקים מהפיתוח הם על גג חניון. מאז הוא פרץ את מגבלת הגינון האינטנסיבי על גג בטון בשורה ארוכה של פרויקטים אורבניים. בשנת 1989 סיים פרידברג התכנון והביצוע של פארק גדול ומרשים על גג הספרייה האוניברסיטאית של פורדהאם במנהטן. הוא המשיך ויצר בתחילת שנות התשעים על גג מרכז הכנסים החשוב של סן פרנציסקו את "גני יירבה בואנה", פארק חשוב, עשיר ורחב ידיים במרכז העיר להנאתם של אזרחיה וילדיהם.

פול פרידברג, מורי ורבי ושותפי למשרד הישראלי "סטודיו אדריכלות נוף", אחראי, ביחד עם צוות המשרד הישראלי, לעיצובה של "גינת השרון" (ידוע גם בכינוי "גן החשמל") בין הרחובות החשמל, ברזילי ולבונטין במרכז תל אביב. הגן העירוני העשיר בעצים ובצמחיה אחרת, משתרע על 2,500 מ"ר של גג חניון ציבורי.

עיריית ירושלים, בהבנתה את חשיבות נושא הגגות הירוקים לסביבה העירונית, החליטה לגבש מדיניות לעידוד גגות ירוקים. בשנת 2008 הושלם בסטודיו אדריכלות נוף עבור העירייה מסמך מפורט על תועלתם של גגות ירוקים, דרכי היישום שלהם והמלצות על פעילות מתארית ופעילות רישוי בנייה כדי לקדם את הנושא. כתוצאה מהתהליך, הגיעה העיירה למסקנה כי "נאה דורש ונאה מקיים" וחיפשה הזדמנות ליצור גג ירוק ציבורי כמקרה מבחן. נערך סקר יסודי, בו נבחנו שורה של מוסדות ציבוריים ובעיקר בתי ספר והוצבו קריטריונים לבחירת הגג הראשון שיבוצע מתקציב עירוני. הקריטריונים בחנו, בין השאר, את ההיתכנות ההנדסית, נגישות לגג לתלמידים ולציבור, נראות ונצפות של הגג וכן מוכנותו של בית הספר לקבלת הגג. מוכנותו של בית הספר נבחנה בהצעות שהגיש המוסד לתכנונו ותחזוקתו של הגג וכן לשילובו בתכנית הלימודים.

תהליך הסקר והבחירה הצטמצמו לשלב אחרון בו נותרו שלושה מועמדים ובסוף התהליך נבחר גג בית הספר "אור תורה" ברמות כאתר הראשון להקמת גינת גג. עיריית ירושלים פנתה אל סטודיו אדריכלות נוף כדי לתכנן את הגג הירוק. בניית בית הספר כבר הסתיימה אז והוא אוכלס ופעל.
בית הספר נבנה בשיפולי ההר, והכניסה מהרחוב הראשי היא במפלס הגג שלו וחדרי מדרגות מובילים מטה אל חללי בית הספר. אף שהגג נצפה מהרחוב, תקציב הבנייה לא הותיר אלא להשאיר אותו כגג טכני מחופה יריעות איטום וזרוע צנרת ומזגנים.

להלן חלק מהתכניות שנעשו על ידי התלמידים

כחלק מההערכות של בית הספר להקמת הגג, נוצר קשר עם איל רונן שהרצה בבצלאל והוא סייע לקשר בין בצלאל לבין בית הספר. הוחלט להעביר קורס לסטודנטים של בצלאל בנושא גגות ירוקים ולשתף בו גם את תלמידי בית הספר. בסיום הסמסטר נמסרו לידינו, כמתכנני הגן, שרטוטים וציורים של תלמידי בית הספר אשר לקחו חלק בפעילות בצלאל, ובהם שפע רעיונות לגבי הגג האמור.

פול פרידברג וצוות סטודיו אדריכלות נוף אימצו בשמחה את הציורים המרהיבים של תלמידי בית הספר וגיבשו בעזרתם את רוב הרעיונות לתכנית אדריכלית כוללת להקמת גינת הגג. חלופות תכנון הוצגו לתלמידים ולהנהלת בית הספר ונבחרה ביחד חלופה לתכנון מפורט לביצוע.
באדיבות משרד קולקר-קולקר-אפשטיין, אדריכלי הבניין, התקבלו תכניות הגג ונתוני התכנון ההנדסי שלו. אלה הותירו אפשרות להוסיף בזהירות משקל נוסף על הגג. הבחירה בדק עץ ובמצע פרלייט היו חלק משיקולי מגבלות המשקל. הכנות מקדמיות נוספות שנדרשו לפני ההקמה כללו את בדיקת האיטום ושיפורו וכן תוספת של מעקה בטיחות על מנת לאפשר את הנגשת הגג לכל.
המורה לנגרות הוביל פרק חשוב בביצוע הגג וגייס את כיתתו להקמת הפרויקט. בניצוח קבלן הגינון שנבחר, הוקמה על גג בית הספר גינה ייחודית. כל עבודות העץ – ריצוף הגג והספסלים – בוצעו על ידי התלמידים בניצוח המורה לנגרות. העבודות האחרות בוצעו על ידי קבלן הגינון, בני נול מחברת רב נוי, שאף תרם חלק מהמוצרים.

הגג כולל כמה חלקים משולבים: חלק של גינת נוי המשלב גם עשבים ריחניים ופרחים מושכי פרפרים. חלק של גינת ירק, בו התלמידים מגדלים תוצרת חקלאית מגוונת להנאתם. שני חלקים אלה תוכננו על מצע מנותק מבוסס פרלייט בעומק של כשלושים ס"מ עם מערכת השקיה מבוקרת מחשב. חלק נוסף של הגן מבוסס קרקע טבעית, ללא השקיה, לגידול של צמחיה טבעית לסביבה. בחלק זה התלמידים מוזמנים לאסוף ולשתול גאופיטים ממגרשים המיועדים לבנייה וגם לתת לרוחות ולציפורים לשאת זרעים של פרחי בר.

החלקים השונים של הגן קשורים בשבילים מלוחות עץ שבוצעו על ידי התלמידים. דק העץ הוא פתרון קל משקל המחלחל את המים אל שכבת הניקוז האטומה וגם "מרחף" מעל צינורות של מערכות שונות שכבר היו על הגג קודם ואשר הוחלט לחסוך את עלות העתקתם. הגג, שלא היה בשימוש קודם והיה מפגע חזותי לחלונות רבים שצפו אליו, הפך להיות מוקד פעילות חינוכית ופנינה חזותית בנוף הנשקף מהדירות הסמוכות.
פרויקט הגג הירוק הפך לתקופה לציר סביבו חגה פעילות ענפה בבית הספר, החל בקורס, תכנון ואיור וכלה בביצוע. מעורבות התלמידים בביצוע יצרה סיפוק וגאווה ומעל הכל תחושה של שייכות ובעלות. אנו תקווה שגם לגבי המחזורים שבאו אחרי מחזור ההקמה, בית הספר מוצא את הדרך לשלב את הגג בתכניות הלימודים. בית הספר קיבל גם תכנית אב להמשך בנייה של ספסלים ופרגולות אשר יכולים להעסיק את כיתת הנגרות לעוד סמסטרים.
אנו תקווה שמוסדות ציבור נוספים יאמצו את הגג הירוק לפעילות לימודית וקהילתית, לייצור מזון מן הצומח לתלמידים ולקהילה ולשיפור איכות הסביבה.

להמשך קריאה על תחרות לבתי ספר ירוקים