בתום מלחמת יום הכיפורים, בהיותו בשבי הסורי, חלם אבי צוקר על בית קטן עם גינה גדולה. את החלום, שחיזק אותו בתקופת השבי, הגשים יחד עם אשתו רחל בבית צנוע עם גינה ענקית במושב תלמי מנשה   

כתבה וצלמה: רונית זקס

במשך השנים גדלה המשפחה והתכווצה שוב כשהדור הצעיר פרח מהקן, ועכשיו אבי יושב לו בנחת בכיסא ונהנה ממראה הגינה בין נוף העצים

הדר הפומלה

לדידו של אבי, קיימים שלושה מאפיינים ניכרים שמייצרים ומעצבים את ההרמוניה הוויזואלית ה"מתוזמרת" בגינה: איזון, שלמות וזרימה

מושב תלמי מנשה שוכן על תלמים של אדמה שבסביבות צריפין, מדרום-מזרח לבית דגן. כאשר הוקם היישוב בשנת 1953, היו למתיישבים הראשונים שני ענפי חקלאות לעסוק בהם: משק חי - עופות ובקר או משק צמחי - גידולים חקלאיים. בחלקה בה ניצב ביתם של רחל ואבי צוקר, טופח פרדס עצי הדר.

שבילי אבן

 

הכל מתחיל בחלום
במלחמת יום הכיפורים, בהיותו בשבי הסורי במשך 8 חודשים, חלם אבי על בית קטן עם גינה גדולה. חלום זה החזיק אותו עם הראש מעל פני המציאות הקשוחה, והוא המנוע מאחורי העשייה הגננית.

שנים עברו, אבי עבר לרגל עיסוקיו מקומות מגורים שונים, כולל אילת המדברית. יום אחד בשנות ה-80, נתקלה עינו בשכיית החמדה בתלמי מנשה. בית בן מפלס אחד, קטן וצנוע, שסביבו כמעט שני דונמים אדמה. שרידי הפרדס שהיו בשטח, קסמו לו עוד יותר.

במשך השנים גדלה המשפחה, הדור הצעיר חי שם בכיף עד שפרח מהקן, ועכשיו אבי יושב לו בנחת בכיסא ונהנה ממראה הגינה בין נוף העצים, השיחים, הפרחים והמדשאה רחבת הידיים.

עץ הצאלון

מה יש בה בגינה

דבר ראשון הגינה היא הנשמה. מגיעה מחלום, מתממשת במציאות ומהווה מקור איתן לבריאות נפש וגוף.

שנית, העבודה בגן היא התשובה: כל בוקר , בשש בבוקר ליתר דיוק, עורך אבי בדיקת מצאי מדוקדקת. כה מדויקת, שבהינף ראש הוא יכול לזהות את הצורך בגיזום וקיטום המתבקש בפרחים ובצמחים השונים וכן את הצורך בשינוי בזווית העמדתו של ענף או עציץ על מנת שישתלב בהרמוניה המרחבית.

הרמוניה

דבר שלישי, מדובר בתחביב המשתלט על החיים: אוסף של חפצי נחושת וכלים עתיקים מרחבי הארץ והעולם מצא את מקומו בגינה. כלים ואביזרים שלמים או פחות שלמים מגיעים ומיד משתלבים ומשמשים כתפאורה נוספת לתמונה הכללית. גם ידי זהב יש כאן, כאשר צריך לתקן אבי מתקן בחפץ לב. כאשר לא ניתן להחזיר את הגלגל אחורה, מאלתר אבי המשך מעניין. כך למשל תוקן הגה ספינה ונתלה על גזע עץ, או עגלת עץ מעוטרת בציורי יד שיובאה מרומניה ושופעת צמחים פורחים וכלי נחושת.

דבר רביעי ואחרון, הגן משמש כמרכז האירוח. גם בחורף, שהטמפרטורות ומזג האוויר מרשים זאת, ובוודאי כשקצת מתחיל להתחמם. כולם מתייצבים בימי חג ושבת – חברים טובים, משפחה קרובה ורחוקה - לאירוח כיד המלך.

בשאר חודשי השנה, פינות ישיבה שונות מאפשרות הסבה נוחה לאורך כל שעות היום.

 

כלי נחושת

סיפורי בדים על עצים
העץ שיש לו נוכחות אדירה בגן הוא ללא ספק הדר הפומלה, שריד לפרדס שהיה במקום, שקוטר נופו מגיע ל- 13 מטר. אבי דואג לו בפיקוח צמוד, ויתרה מזו, הוא פיתח מערכת שיקולים סדורה מתי לקטוף את הפרי ואיזה... מעבר לעובדה שפומלה טעימה תורמת ליחסי שכנות וחברות מצויינים, חשוב לו לאבי להשאיר את הפירות שנראים דקורטיביים על העץ ויש צורך לבקש ממנו אישור לקטיף. במקרה דנן, השיקול האסטטי גובר על כל שיקול אחר. כדורים צהובים וגדולים המציצים מתחת לחופה ירוקה הם טיעון אולטימטיבי מנצח!

צבעוני וססגוני

עץ סבא נוסף שבגן הוא צאלון, שנפער חור בגזעו לפני שנים הרבה. מומחה ניקה את הגזע וחבש את העץ, שעדיין ניצב, הרחיב את גזעו, פורח ומעלה עלווה שנה בשנה. גם גיזומים מסירי משקל מהעץ עושים כאן, בשל נטיית ענפים בלתי מאוזנת.

בסופת דצמבר הכסחנית, שבה ירד ברד ונערם על הצמחיה בגובה של 60 ס"מ ולא נמס, העצים הבוגרים סבלו והיה חשש לחייו של הצאלון. נס הוא שעם ההתחממות חזרה הצמחיה לעצמה.

שילוב של דוממים בגן

מה למדת היום בגן?

לדידו של אבי, קיימים שלושה מאפיינים ניכרים שמייצרים ומעצבים את ההרמוניה הוויזואלית ה"מתוזמרת" בגינה (העצים השיחים והפרחים, העגלות והמריצות עמוסות הפרחים, הכלים והענתיקות השונות).

איזון - בין פראי למסודר. גיזום פורמלי מתבצע רק בגדר חי החיצונית. כל השאר נגזם במזמרה או משור בהקפדה על מראה טבעי, ובוודאי שלא ייראו סימני החיתוך.

שלמות - הכל צריך להיות "פיקס". במילים אחרות, אין פרח נבול על גבעול, ולא אלמנט דומם שהתקלף צבעו. התחזוק השוטף ניכר.

זרימה - הגן כאמור גדול, ובמופעו יש קו מנחה של התחשבות:

  • בצבע: אדום, לבן וירוק, וגם בצורת הצימוח המעוגלת של העצים והשיחים.
  • בגובה ובצורה של כל הפרחים השיחים והעצים, המשתלבים במופע הכללי של הכל ביחד וכל אחד לחוד.
  • יצירת עומק בעזרת צמחיה מדורגת: ליד הבית גבוהה, הולכת ויורדת עד שמגיעה למדשאה השטוחה.
  • אחרון, שילוב של דוממים בגן, שהופכים את הגן למלא בפרטים קטנים, המציצים בין הצמחים.

ומה כדאי? ללמוד מניסיון אישי, במיוחד על צמחים. כדאי לנסות אם אוהבים צמח מסוים. גם אם לא תמיד נקלט, אולי ייקלט במקום אחר בגן. עם זאת, לא להיכנס לשעבוד של טיפול מיוחד ותובעני של צמחים שאינם מתאימים. למשל, מריצות מלאות ושופעות בפטוניה מפלית בשלל צבעים או ביגוניה דרקון החביבה מאד על אבי, בשל חוסנה ומופע הפריחה הבלתי נלאה שלה. הרבה ביגוניות עברו בגן, רק זו צלחה, והיא נותנת תמורה הולמת לטיפוח האוהב.

אחזקה
דונם וחצי ואולי עוד קצת, הוא שטח גדול לאחזקה של אדם אחד. לכן הסכים אבי להיעזר בגנן צעיר ודינמי, אבל עם גבול: רק את העבודות התובעניות כגון גיזום טקומית הכף בהיקף הגן או הבונגווילאה השתלטנית.

כל השאר, נשאר תחת ידיו של אבי. וטוב שכך. הוא רואה באחזקה זכות יתר: התבוננות לאורך זמן ומספר פעמים ביום על הגן, מתוך אהבה, כמובן, ומתוך כך לוקח החלטות על שינוי או טיפול מיוחד.

באופן כללי, האחזקה היא יומיומית, לפחות שעה בכל בוקר, כולל שישי שבת. הגינה בכללותה היא ההובי של אבי. לרחל יש ערוגת תבלינים המספקת את כל צרכי המטבח ותה של אחרי הצהריים.

יש בחצר צמחיה טרופית כגון סטרליציה ניקולאי, ביגוניה, ועוד המתפנקות בהשקיה. מערכת השקיה תומכת בכל עץ, שיח מדשאה, עציץ ומיכל. כמות המים היא סוגייה שכן משקים כאן בנדיבות, ובהכרה מלאה שמוכנים להשקיע כדי לזכות בגן ירוק שכזה.

אוסמוקוט מפוזר בעונתו, וההידרגינאה (הורטנזיה) נהנית מתוספת של דישון פרטני לשמירת הצבע הכחול.

הגינה של אבי היא אומנם תחת זכוכית מגדלת כל הזמן, אבוי אם לא יבקשו רשות לקטוף פרי מהגן, אבל עם הנוקשות מגיעה גם הרכות. כאשר מגיעה הנכדה לביקור, היא רצה לעץ הפומלה הגדול לצלצל בשפע הפעמונים התלויים עליו . גם זו שמחה לצד השמחה שבעשיית הגן להנאת האדם.

 להמשך קריאה על גינת מושב ביישוב יוקרה